שטרית נ' קזזיאנץ

פסק דין

בפניי תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעת בסך של 15,000 ₪ בגין נזקים שלטענתו נגרמו לו כתוצאה מכך שהנתבעת אשר נותנת שירותים של נגינה על כינור, כחלק ממופע שמפיק התובע, ואשר לטענתו בחודש 2/10 בתאריך 24.2.10 אמור היה להתקיים מופע באולם שקרוי "לבן אירועים" ביהוד, סיכמו הצדדים כי הנתבעת תופיע במועד זה כאשר שכר הטרחה שנקבע הינו בסך 500 ₪ עבור כל הופעה.

התובע העיד ביחס לנסיבות קרות האירוע בצורה מסודרת, אשר מגובה באסמכתאות בכתב, לרבות תמונה שהוגשה וסומנה כ- ת/3, אשר בראות בית המשפט מעידה כאלף עדים וחשפה את הנתבעת כך שזו הודתה כי שיקרה לתובע, נראה כי לא הייתה ברירה לנתבעת אלא להודות.

במהלך הדיון כאמור, התובע העיד ארוכות, צירף מסמך ת/1 ביחס למסרונים שנשלחו בין הצדדים באותו ערב, הנתבעת לא השיבה לטלפון ולא למסרונים מלכתחילה, בדיעבד משום שהייתה בהופעה אחרת.

בנוסף צירף התובע מסמך שסומן ת/2 ממזמין ההופעה, שהרי התובע הינו מפיק הופעה כאשר הנתבעת הינה חלק מההופעה, במסגרתה מופיעים 5 נגנים, אין צורך להכביר מילים ביחס לעובדה כי ממילא נגרם נזק כאשר הנתבעת מבין 5 נגנים לא הגיעה להופעה.

משכך, מזמין ההופעה נאות בסופו של דבר לשלם לידי התובע את השכר ביחס אליו הסכימו בקיזוז סכום של 1,700 ₪.

הנתבעת נתונים שירותים כעצמאית בתחום המוסיקה כאשר זהו מקור פרנסתה, בין היתר, מן הסתם, הנתבעת מודעת לעובדה שאירועים אינם מתחילים במועד ישנם עיכובים וכאשר הנתבעת הסכימה להצעת התובע מראש לאותם אירועים שנקבעו, ביחס אליהם מתזכר מי מטעם התובע את הנגנים, בשום שלב לא טענה כי סגרה הופעה נוספת באותו מועד, בסד זמנים צפוף ביותר, כאשר מדובר בערים שונות ראשון לציון אל מול יהוד, ההופעה הנוספת נסגרה מספר ימים לפני המועד, האינטרס של הנתבעת היה כלכלי גרידא כאשר היא בוחרת מטעמים השמורים עימה להסתיר זאת מהתובע, אם לא די בכך, מגדילה לעשות כאשר התובע או מי מטעמו מודיע בבוקרו של אותו יום על המועד – גם אז לא ציינה כי יש מופע נוסף.

למעשה, בשום שלב הנתבעת לא הודתה כי היה לה מופע אחר, גם כאשר נשאלה על ידי התובע, בכך אני נותנת אמון בגרסת התובע, כי נשאלה בטרם הציג לה את התמונה ת/3 האם הייתה במופע אחר, לטענתה, לא הייתה בשום מופע אחר אלא התחייבה אליו בלבד – עובדה זו הסתברה כרחוקה מהאמת והנתבעת כאמור נאלצה להודות כאשר התמונות הוצגו לפניה.

הנתבעת הודתה כי חלק מהתוכן של המסרונים שנמסרו על ידה אינם אמת. כך למשל, שום שוטר לא עצר אותה ואף לא היה שום תקר בגלגל.

הנתבעת, לשאלת ביהמ"ש, השיבה כי הגישה תביעה כנגד התובע אשר אוחדה להיום לפניי, שכן לטענתה הוא לא שילם עבור 5 הופעות, בהתאם לכתב תביעתה, כאשר התובע טוען כי מדובר ב- 4 הופעות בלבד.

גם בעניין זה, דין טענתה של התובעת בתביעה הנוספת כנגד הנתבעים – להידחות, כך שגרסתו של הנתבע / התובע בתיק הזה, להתקבל לפיה בסופו של דבר לא שילם לנתבעת סכום של 2,000 ₪ בלבד, בגין 4 הופעות.

נראה שאין צורך להכביר מילים ביחס לעובדה שכתב התביעה אינו משקף את האמת.

בעניין זה, אני מקבלת את טענת התובע שנתמכת בדרישת תשלום שהוצאה מבית היוצר של הנתבעת בעצמה ביום 8.3.11, לפיה, היא דורשת 2,000 ₪ בלבד, להבדיל מכתב התביעה שלה לפיו היא דורשת 2,500 ₪ + מע"מ.

בנסיבות העניין, הנני סבורה שמגיע לנתבעת את שכרה עבור 4 ההופעות בסך של 2,000 ₪, לא בכדי לא שילם התובע לידי הנתבעת את כספה, שהרי לדידו גרמה לו לנזקים וביקש לקזז את הסכום הזה.

הנני מורה על דחיית התביעה שהוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבעים, כאשר ביחס לסכום שמגיע לה בסך של 2,000 ₪ הרי זה מקוזז מהסכום שאני פוסקת לטובת התובע בגין עגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מכך שהנתבעת הופיעה במקום אחר.

ביחס לתביעה שלפניי – הנני פוסקת לטובת התובע סך של 10,000 ₪ אשר ישולמו על ידי הנתבעת תוך 30 יום מהיום. מסכום זה יש לקזז את השכר שקבעתי שמגיע לנתבעת בסך 2,000 ₪.

סוף דבר – הנתבעת תשלם לידי התובע סך של 8,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.

בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום י"א אב תשע"א, 11/08/2011 במעמד הנוכחים.

לימור רייך, שופטת