שטיינהרטר ואח' נ' עיריית פתח תקווה ואח'

החלטה

בפניי בקשה לצו ביניים המורה למשיבים לשמור על המצב הקיים במקרקעין הידועים כגוש 6328 חלקה 93 ברחוב עזרא ונחמיה 40 בעיר פתח תקווה (להלן: "המקרקעין") ובכלל זה להימנע מכל הליכי ההפקעה, או רישום של כל זכות במקרקעין או תפיסת חזקה במקרקעין ולהקפיא כל הליך כאמור במידה וכבר החל במועד הגשתה של הבקשה.

הצדדים לבקשה:

המבקשים (העותרים) הם המחזיקים ובעלי הזכויות להירשם כחוכרים של המקרקעין הידועים כמחציתו הדרומית של גוש 6320 חלקה 93 ברחוב עזרא ונחמיה 40 בפתח תקווה.

המשיבה 1 – עיריית פתח תקווה הינה הרשות המקומית אשר בתחום שיפוטה נמצאים המקרקעין נושאי העתירה. על פי הנטען המשיבה 1 תפסה חזקה בחלק ממקרקעי המבקשים אשר להפקעתו היא טוענת ואף ביצעה בשטח עבודות פינוי.

המשיבה 2 – הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה, הנה הגוף התכנוני אשר בסמכותו להפקיע את המקרקעין נשוא עתירה זו, מכוח הוראות חוק התכנון והבניה, תשכ"ה 1965.

המשיבה 3 – הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז המרכז, הנה הגוף התכנוני אשר אישר את תכנית פת/1255 ואשר בסמכותו לשנות את ייעודם של המקרקעין.

טענות המבקשים:

זכויות החכירה במקרקעין, נרכשו על ידי העותרים במהלך חודש יוני שנת 2010, על מנת לבנות עליהם את מגוריהם.

קודם לרכישת המקרקעין, הבחינו העותרים כי בחלקם הדרומי של המקרקעין, הגובל ברחוב טבריה, קיימת חלקת אדמה בה נטועים עצים ושתול דשא. לכשנשאלו מוכרי המקרקעין לפשר העניין, אמרו הם כי המשיבה 1 היא שנטעה את העצים ושתלה את הדשא, מבלי שסיפקה לכך כל הסבר.

לאור האמור לעיל, ערכו המבקשים בירור אשר לא העלה כל רמז לקיומה של הפקעה במקרקעין. בין השאר עיינו המבקשים במרשם המקרקעין, במרשם הבתים המשותפים, במערכת ה- GIS של המשיבה 1 ובתיק הבניין בעירייה, אך העלו חרס בידם.

ויודגש, אלמלא היו משוכנעים המבקשים כי לא קיימת כל הפקעה במקרקעין, לא היו מחליטים לרכוש את זכויות החכירה במקרקעין.

המבקשים מיהרו להודיע למוכרי המקרקעין, כי למיטב הבנתם, לא קיימת כל הפקעה במקרקעין. אולם, מוכרי המקרקעין התעקשו לכלול בסעיפים 3 ו-4.1 להסכם המכר, התייחסות לקיומה של הפקעה במקרקעין, מבלי לפרט את טיב ההפקעה, גבולותיה, או כל פרט מזהה אחר, שכן אלו לא היו ידועים למי מהצדדים במועד החתימה על ההסכם.

הסכם המכר בין הצדדים נחתם בים 7.6.2011 וביום 15.7.2010 נרשמה הערת אזהרה לטובת העותרים, בלשכת רישום המקרקעין בפתח תקווה.

משהושלמה עסקת מכר המקרקעין, פנו העותרים לתכנן את בתיהם. לצורך תכנון בית מגורים על המקרקעין, נערכה, ביום 1.5.2011, מדידה של המקרקעין, על ידי המודד ליאוניד לייפמן.

והנה, לתדהמתם הרבה של העותרים, דחתה המשיבה 2 את מפת המדידה, בטענה כי במקרקעין קיים קו הפקעה, הנמתח בקו ישר מגבול חלקות 221 ו- 42 בגוש 6320 ועד לגבול חלקה 93 עם רחוב עזרא ונחמיה. השטח שבין קו ההפקעה לגבול החלקה מיועד, לטענת המשיבה 2, לשימוש כשצ"פ.

מיד עם היוודע לעותרים דבר טענתה של המשיבה 2, חשו העותרים לעיין בשנית במסמכים השונים, על מנת לגלות רמז כלשהו לקיומה של ההפקעה הנטענת, אשר ייתכן ונעלם מעיניהם עת נבדקו המסמכים לראשונה. אולם כמו הבדיקה הראשונית שביצעו העותרים טרם רכישת המקרקעין, גם הפעם נוכחו העותרים לדעת כי אין כל הפקעה החלה על המקרקעין.

ראשית, אין בנמצא, בשום מקום ואף לא בעיריית פתח תקווה עצמה, כל זכר לקיומו של צו הפקעה, וחיפוש ברשומות העלה כי לא פורסמה כל הודעה בדבר הפקעת המקרקעין האמורים או בדבר תפיסת החזקה בהם. אף עיון בנסח הטאבו מעלה כי לא קיימת כל הערה על הפקעה במקרקעין.

בתיק הבניין לא מצוי כל מסמך המעיד על ביצוע הפקעה כלשהי, ואין כל עדות לכך שהתקיים שימוע כלשהו לבעלי הזכויות במקרקעין, בטרם תפסה בהם המשיבה 1 חזקה.

בתקנותיהן של התכניות החלות על המקרקעין לא נמצא כל רמז לקיומה של ההפקעה הנטענת.