ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
21833-06
17/10/2006
|
בפני השופט:
ס. הנשיא ניל הנדל
|
| - נגד - |
התובע:
ליאור גבאי
עו"ד ורד אברהם
|
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד גיורא חזן
|
| החלטה |
1. ושוב נדרשה ערכאת הערעור לדון בהוראות סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות מעצרים) - 1996 לפיו נאשם שלאחר הגשת כתב אישום היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטברת כדי 30 יום ומשפטו לא החל - ישוחרר מן המעצר. הוראה זו קטגורית. בית משפט העליון, פסק שיש להתייחס לדרישה זו שבמבט ראשון הינה פורמלית כדרישה מהותית ומוחלטת (ראה למשל פסיקתו של כב' השופט מצא בענין כמאל נגד מדינת ישראל בבש"פ 7287/02).
2. בעניינו אין מחלוקת שנוצר מצב לפיו העורר היה נתון במעצר שלושים ושישה יום תקופה מצטברת מעבר לתקופה של שלושים יום מבלי שמשפטו החל לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. הסניגוריה הגישה בקשה ובית משפט הורה על שחרורו של העורר בתאריך 15/10/06 תוך קביעת תנאים מסוימים אך נעתר לבקשה לעיכוב ביצוע. אומר שבנסיבות כאלו על בית משפט לנהוג במשנה זהירות טרם יורה על עיכוב ביצוע שכן יש לכבד את הוראות סעיף 60 האמור.
3. המדינה ניצלה את הפתח והביאה את העורר לדיון למחרת בבית משפט השלום ללא הזמנת סניגורו, ומבלי שהדיון נקבע מראש והכל כדי לצאת ידי חובה להתחיל את משפטו בהיותו במעצר. ברוח זו הוגשה בקשה לעיון חוזר בבית משפט השלום. בדיון שהתקיים בפני בית המשפט ביקשה התובעת להורות על מעצרו של העורר עד להחלטה אחרת. בית משפט קמא נעתר לבקשה זו, מבלי לבקש את תגובת העורר ומבלי לנמק את מסקנתו. או אז התקיים דיון נוסף היום בו ביקשה התביעה להקריא מחדש את כתב האישום כנראה לצאת לידי חובה - הפעם ביתר שאת - בדרישה של "תחילת המשפט" לכל הדעות.
4. אודה כי המצב הזה מצער. משקבע בית המשפט העליון את אשר קבע בדבר הפרשנות הראויה שיש להעניק לסעיף 60 מחובתה של התביעה להקפיד על מילוי התנאים בהתאם להוראות החוק. אף עם יש לקבל את העמדה שהתביעה רשאית להשלים את החסר בדרך זו או אחרת הרי חובה להקפיד שהסניגור יקבל הזמנה לדיון המאולתר כמו לדיון הלא מאולתר. למעשה העורר נעצר עד להחלטה אחרת במסגרת בקשה למעצר מבלי שהיה מיוצג ומבלי שסניגורו הוזמן. מחדל גורר מחדל.
יתרה מזו. יטען מי שיטען שבסוגיות מעין אלו יש לשמור על איזון. ראוי לבדוק את טיב העבירה, את אופי ועומק המחדל ולשקול את הענין בהתאם. לכך אשיב בשתים. אחת, אין בתורת האיזונים חשיבותה ככל שתהיה כדי לגבור על דרישה שבית משפט עליון הגדיר כקטוגרית ומוחלטת. שנית, אם באיזון עסקינן הרי המערער הואשם בעבירות שאינן חמורות. הנה כי כן מתקשה אני להצדיק מצב בו ימשיך העורר להיות במעצר. דווקא בשל כך שהבקשה לעיון חוזר קבועה למחר, אינני רואה הצדקה להורות על המשך מעצרו כאשר ניתן יהא לשחררו בתנאים לרבות חובת ההתיצבות לדיון מחר. מצב זה לא ימנע ממי מהצדדים לעלות את טענותיו בבקשת המדינה לעיון חוזר, ואינני מביע כל עמדה בבקשה זו שטרם נידונה.
במילים אחרות הכללים שמטרתם לשמור על זכויות הנאשמים כוחם רב. יש בהם לאזן בין זכויות מתנגשות ולתת ביטוי לכך שעיניו של המחוקק נשואות לזכויות נאשם שטרם הורשע, ולכך שחזקת החפות שעומדת לו, וכי שעסקינן בשיטה חוקתית. להשקפתי אף התביעה אמורה להיות מעונינת ביישום כללים אלה גם אם במקרה זה או אחר התוצאה אינה לרוחה. סבורני שבנסיבות הענין צודקת הסניגוריה שמוטב לו היתה התביעה מסכימה מיוזמתה לתוצאה אליה הגעתי, במקום לחפש טענות מהגורן ומהיקב שאין בהם התמודדות אמיתית עם הסוגיות שהדיון מעלה ויש בהם להפחית שלא לצורך בחשיבותן של כללים שמחייבים את בית משפט ואת התביעה מכוח קל וחומר.
5. סיכומו של דבר החלטתי לקבל את הערר.
העורר ישוחרר בתנאים הבאים:
א. חתימה על ערבות עצמית בסך 15,000 ש"ח.
ב. מעצר בית מלא בבית דודתו גב' יפה הירש ברחוב דרך מצדה 184/5 בבאר שבע.
ג. התייצבות בבית משפט השלום בבאר שבע מחר בשעה 08:30 באולמו של כבוד השופט גד גדעון.
ד. תנאים אלה יהיו בתוקף לתקופה של שבוע ימים מהיום.
ה. במהלך הדיון שיתקיים בבית משפט שלום רשאי יהיה בית משפט לשקול את תנאי השחרור האמורים לרבות בקשת המדינה להורות על מעצרו של העורר עד לסיום ההליכים, במסגרת עיון החוזר שהוגש.
ניתנה היום כ"ה בתשרי, תשס"ז (17 באוקטובר 2006) במעמד הצדדים.