שארי אבו גנאם ואח' נ' מדינת ישראל

השופט ד' מינץ:

           ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת מ' ברנט) בת"פ 37562-04-15 מיום 9.1.2017, במסגרתו הושת על כל אחד מן המערערים עונש של חמש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי לכל אחד מן המתלוננים בסך של  5,000 ש"ח.

כתב האישום

1. בהתאם לאמור בכתב האישום מיום 22.4.2015, ביום 7.4.15 נודע למערער 1 על שיחות טלפוניות שנערכו בין המתלונן לבין אשתו של המערער. נוכח זעמו של המערער הוא קָשַׁר קֶשֶׁר עם מערער 2 ואדם אחֵר שזהותו אינה ידועה במטרה לפגוע במתלונן ולגרום לו לחבלה חמורה, נכות או מום.

2. עוד באותו היום, הגיעו המערערים והאחֵר לאטליז שבו עובד המתלונן. מערער 1 הצטייד באלה, בעוד מערער 2 הבחין בסכין קצבים שהייתה מונחת על הדלפק במקום, והכניסהּ לתוך כיס מכנסיו. שני המערערים נכנסו לחדר הפנימי בו שהה המתלונן והחלו לנהוג כלפיו באלימות חמורה. מערער 1 החל להכותו בחוזקה בכל חלקי גופו באמצעות האלה בעוד מערער 2 עומד לצידו. בשלב זה נחלץ הקטין ר.א. (להלן: הקטין) העובד גם הוא באטליז להגנתו של המתלונן. מערער 2 שהבחין בכך דקר את הקטין דקירה אחת בחזה ימין, ומיד לאחר מכן דקר גם את המתלונן מספר דקירות, בו בזמן שמערער 1 ממשיך לחבוט בו באמצעות האלה. כתוצאה ממעשי המערערים, סבל הקטין מפצע דקירה בחזה בגינו אושפז בבית החולים במשך 11 ימים ונאלץ לעבור ניתוח. המתלונן אושפז אף הוא בבית החולים למשך שלושה ימים ואובחנו בו שני פצעי דקירה בגבו.

3. בגין מעשים אלו הואשמו המערערים בעבירות קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); חבלה בכוונה מחמירה (2 עבירות), עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק יחד עם סעיף 29 לחוק; ומערער 2 הואשם גם בהחזקת סכין, עבירה לפי סעיף 186 לחוק.

ההליך בבית המשפט המחוזי

4. לאחר שנשמעו מרבית עדי התביעה, למעט המתלונן שלא אותר, ביום 4.9.2016 הודו המערערים במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום והורשעו בהתאם. הסדר הטיעון כלל הסכמה להזמנת תסקיר שירות מבחן אודות שני המערערים כשכל צד יהא חופשי בטיעוניו לעונש.

5. מתסקיר שערך שירות המבחן ביום 1.12.2106 אודות מערער 1 עולה כי הוא מכיר בחומרת העבירות, מביע חרטה על ביצוען ומבין באופן ראשוני את הפסול במעשיו. כמו כן, הוא הביע נכונות ראשונית לבחון ולבדוק במסגרת טיפול את התנהגותו האלימה. המלצת שירות המבחן אודותיו הייתה בחינת ענישה שיקומית. באשר למערער 2, בתסקיר מיום 4.12.2016 התרשם שירות המבחן כי למערער זה קשרים חברתיים ומשפחתיים עם עוברי חוק והעדר שיקול דעת ביחס לתוצאות האפשריות של התנהגותו. נראה היה כי פעל מתוך כוונה לפגיעה ממשית במתלונן וכי עמדותיו נותנות לגיטימציה לפתרון אלים של סכסוכים. להתרשמות שירות המבחן, קיימת רמת מסוכנות בינונית להישנות עבירת אלימות. לכן במידה ויוטל עליו עונש מאסר, ותקופת המאסר שתוותר לאחר הפחתת תקופת מעצרו תהיה קצרה, ההמלצה שניתנה אודותיו הייתה להטיל עליו צו מבחן למשך שנה.