בפני בקשה לקיום צוואת המנוחה, הגב' -------- - להלן: "המנוחה" (ת"ע 6020/04), בקשה למינוי מנהל עיזבון (ת"ע 6021/04) וכן התנגדות לצוואה (ת"ע 6022/04). כמו כן, בפני תביעת המתנגדים למתן צו הצהרתי (תמ"ש 16670/05). למען הנוחות תיקרא הגב' --------- (המבקשת את קיום הצוואה והנתבעת בתמ"ש 16670/05) - להלן: "המבקשת". המתנגדים (התובעים בתמ"ש 16670/05), יקראו - להלן: "המתנגדים". משיבים נוספים להליך הינם -------, אחיהם הנוספים של המתנגדים, אשר צורפו להליך לבקשת המתנגדים, כאמור בהחלטתי מיום 31.1.05 (בש"א 1431/05) - הנ"ל יקראו להלן: "א'" ו"ב'".
רקע עובדתי:
1. המנוחה הלכה לעולמה ביום 16.10.04, לאחר שנפטרה ממחלת הסרטן. היא הותירה אחריה צוואה בעדים מיום 3.3.04, ואלה עיקריה:
"את כל זכויותי בדירה ברח' -----------,... אני מורישה לבני ב'... וזאת בתנאי שלא ימכור ולא ישעבד את הזכויות... ולא יתחייב לעשות העסקאות הנ"ל ו/או איזו מהן, במשך 3 שנים מיום פטירתי... אם בני ב' יפר את התנאי ו/או ההוראה הנ"ל, הרישא של סעיף זה תהיה בטלה מעיקרא, וחמשת ילדי... ירשו את הדירה בחלקים שווים ביניהם.
חרף האמור, בני ב' יהיה רשאי למכור את הזכויות בטרם חלפו 3 שנים מיום פטירתי, וזאת אך ורק לצורך רכישת זכויות בעלות ו/או חכירה בדירה אחרת, ובתנאי מפורש שמכירת הזכויות ורכישת הזכויות בדירה האחרת, יבוצעו ע"י מנהל עיזבוני ובפיקוחו הצמוד...
את דירת הקוטג'... ברח'--------... וכן את הדירות שרכשתי לאחרונה ברח' --------... לרבות זאת הקדימה שניתנה לי לרכוש את יחידה 1 (או 2/3 ממנה) באותו בנין ובאותה חלקה, אני מורישה לכלתי, --------...
את יתרת רכושי... אני מצווה לילדי, למעט א', ולכלתי - ----, בחלקים שווים ביניהם (1/5 לכ"א)...
אני ממנה את עו"ד יהודה פלק, כמנהל עזבוני ו/או כמוציא לפועל של צוואתי...".
(הדירה ברח'-------- תיקרא להלן: "דירה א'" והדירות ברח' ----------, "דירות ב'").
2. ביום 1.12.04 הגישו המתנגדים, שלושת ילדיה של המנוחה, התנגדות לצוואתה. לאור ההתנגדות, הועבר התיק לבית המשפט. ההתנגדות מתבססת על שלושה אדנים, שדי בכל אחד מהם, לטענתם, כדי להביא לבטלותה של הצוואה:
האחד - אי יכולת להבחין בטיבה של הצוואה או בתוכנה (סעיף 26 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 - להלן: "חוק הירושה"). לטענת המתנגדים, הצוואה נערכה שלושה ימים לאחר שיחרורה של המנוחה מבית החולים, לאחר סידרה של טיפולים קשים של ארבעה עשר יום ובעודה נתונה תחת השפעתן של תרופות קשות. כמו-כן, לטענתם, המנוחה לא ידעה מעולם ולא היתה מעורה בפרטי רכושה המפורטים בצוואתה ונהיר כי א' הוא אשר מסר לעוה"ד את פרטי הרכוש ולקח את המנוחה אליו, כאשר עוה"ד הוא זה אשר מטפל בענייניו העיסקיים. לטענתם, המנוחה לא הזכירה מעולם את דבר קיומה של הצוואה.
השני - השפעה בלתי הוגנת מצידו של א', אשר היה הדמות הדומיננטית בחיי המנוחה בתקופה האחרונה לחייה (סעיף 30(א) לחוק הירושה). לטענתם, א' בודד את המנוחה מילדיה, למעט ב', לא נתן לה לשהות עימם בחופשיות, כאשר היא חששה להמרות את פיו. בנוסף, א' לא היה מספר להם על מועדי האישפוזים של המנוחה בבית החולים והדבר היה מתגלה להם רק באקראי. לדבריהם, א' גרם למנוחה לבצע פעולות כספיות ועיסקיות שונות, מבלי שהיתה לה הבנה בדברים אלה, כאשר המנוחה שימשה כחותמת גומי למעשיו ולמעשה עשתה כל אשר ביקש ממנה. לטענתם, א' השתמש כלפיהם בלשון גסה, באיומים ובהפחדות. כמו כן, א' עשה בחשבונותיה של המנוחה כבחשבונותיו ויום לפני הפטירה משך סך של כ-22,000 ש"ח וכן גרם למנוחה לחתום על מסמכים לפיהם מעבירה היא לכאורה שתיים מהדירות הרשומות על שמה לצדדים שלישיים (את דירה א' למבקשת ואת דירות ב' לרוכשים שאינם בני משפחה).
השלישי - הוראות הצוואה המזכות את א' באופן עקיף, על ידי זכיית אשתו - המבקשת, בטלות מחמת מעורבותו בעריכת הצוואה (סעיף 35 לחוק הירושה).
3. ביום 31.1.05 ניתן לבקשת המתנגדים, במעמד צד אחד, צו מניעה זמני, המורה למבקשת להימנע מלבצע דיספוזיציה בדירה א' (בש"א 1433/05).
ביום 9.3.05 הגישה המבקשת תגובתה לבקשה. לטענתה, המנוחה העבירה לה, ללא תמורה, בטרם מותה, את הבעלות בדירה א' וחתמה בהקשר זה על ייפוי כוח בלתי חוזר ועל כל המסמכים הנחוצים. המשיבים, אשר עובדה זו היתה ידועה להם, לא נקטו בהליך כלשהו כנגד עיסקה זו ולפיכך, גם אם התנגדותם לקיום הצוואה תתקבל, הרי שלא יהיה בכך כדי להשפיע על מצב הזכויות בדירה. לגירסתה של המבקשת, דירה א' למעשה היתה שלה מאז ומתמיד והמנוחה הסכימה לשמש כנאמן ולהירשם כרוכשת הדירה.
לאחר דיון שהתקיים בבקשה במעמד הצדדים ביום 20.3.05 (במסגרתו נחקרו המתנגד מס' 1 והמבקשת ולאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב בענין הבקשה), ניתנה החלטתי ביום 24.5.05, לפיה אין מקום לדון בכשרות העברת הזכויות בדירה א' במסגרת ההתנגדות לצוואה, אלא בהליך נפרד. לפיכך, משהוגשה הבקשה לצו המניעה הזמני שלא במסגרת ההליך המתאים, בוטל הצו.
4. בהמשך להחלטתי הנ"ל, הגישו המתנגדים ביום 19.6.05 תביעה לצו הצהרתי, בה עתרו להורות על בטלות ההעברה ללא תמורה של דירה א' למבקשת.
במקביל הגישו המתנגדים בקשה למתן צו מניעה זמני, כפי שעתרו בבקשתם מיום 27.1.05 (בש"א 3605/05). ביום 20.6.05 ניתן על ידי כב' הרשם ברגר (כתוארו אז) צו מניעה זמני ונקבע מועד לדיון בבקשה.
ביום 11.7.05 הוגשה תגובת המבקשת לבקשה. לדבריה, המנוחה חתמה על תצהיר בו הסכימה והתחייבה להעביר לה את זכויותיה בדירה א' ודיווח על העיסקה הוגש לרשויות המס ביום 17.11.04. לטענתה, גם אם תביעתם של המתנגדים תתקבל וכך גם התנגדותם לקיום הצוואה, הרי שגם על פי צוואתה המוקדמת של המנוחה מיום 28.4.03 היא וא' הינם היורשים של הדירה.