שאלת תוקפה של צוואה בעלת פגמים צורניים

מבוא:

1.         המנוח ---------ז"ל נפטר ביום 27.5.04, כשהוא כבן למעלה מ-86 שנה. המנוח ואשתו, הגב' ----------ז"ל, אשר נפטרה לפניו ביום 25.6.03, היו ניצולי שואה והשתייכו לחסידות גור בחיפה. המנוחים היו חשוכי ילדים.

2.         המנוחים ערכו צוואה הדדית ביום 26.7.87 (ת/11, להלן: "הצוואה הראשונה"), לפיה ציוו את עיזבונם כל אחד לאחר, ולאחר מותם ציוו את רכושם, כדלקמן:

א.         את הדירה ותכולתה הנמצאת ברחוב --------בערד, לישיבת חסידי גור בערד למגורי התלמידים, אשר ידאגו לומר "קדיש" ולהדליק נר זיכרון על שמם בימי הזכרון.

ב.         ספר התורה שהוכן על ידם לבית הכנסת של חסידי גור בחיפה יוותר בבית הכנסת ולא יועבר לשום מקום. הספרים המצויים בביתם יועברו גם הם לבית הכנסת של חסידי גור בחיפה, תוך העמדת ציון לעילוי נשמתם.

ג.          הכספים השייכים ו/או המגיעים להם ישמשו "קופת גמילות חסדים" על שמם וזו תנוהל על ידי המתנגדים, אשר התמנו על ידם כמנהלי עיזבון ומוציאים לפועל של הצוואה.

צוואה זו תיקרא להלן:- "הצוואה הראשונה" (ת/11) ואותה עותרים המתנגדים לקיים (תע 4722/04).

3.         המנוח הותיר אחריו צוואה שניה מיום 7.4.03 (נ/1), במסגרתה ציווה את כל רכושו למבקש (להלן: "הצוואה"). ביום 24.6.04 עתר המבקש לבית הדין הרבני האיזורי בחיפה לקיום הצוואה (להלן: "ביה"ד הרבני") ולאור התנגדותם של המתנגדים עיכב ביה"ד הרבני, עפ"י החלטתו מיום 24.6.04, את המשך הטיפול בבקשה, זאת עד להגשת ההתנגדות בפני הערכאה המוסמכת. ואכן, ההתנגדות הוגשה ביום 20.9.04 (בתיק ת"ע 4721/04). על פי החלטת כב' הרשמת לענייני ירושה בחיפה מיום 28.2.05, הועברו התיקים לדיון בבית משפט זה. לגופם של דברים, הודיע ב"כ היוהמ"ש (האפוטרופוס הכללי) כי אין בכוונתו להתערב בהליכים. המתנגדים עותרים גם למינוי בא כוחם כמנהל עיזבון (תע 4720/04).

4.         ביום 8.4.03, קרי - יום לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח על יפוי כוח נוטריוני שהוכן על ידי עו"ד ד' ולפיו מינה את המבקש "להיות מיופה כוח שלי ובא כוחי הכללי. ר' ---- (קרי, המבקש - הערה שלי ש.ב) יהיה רשאי לפעול ולעשות בכל נכסי עפ"י שיקול דעתו כפי שאני עצמי הייתי עושה. מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל יהיה ר' ----- רשאי להשכיר, להחכיר, לשעבד, למכור, את כל נכסי ביחד בבת אחת או בנפרד מדי פעם ופעם ואני מתחייב לאשר כל פעולה שתעשה ע"י ר' ---- הנ"ל" (יפוי הכוח צורף לתצהירו של עו"ד ד' - ת/6 ובענין זה עוד יורחב בהמשך).

5.         על פי החלטתי מיום 12.1.05 מונו באי כוח הצדדים (עוה"ד שלומאי וכהנא), כמנהלי עיזבון זמניים של עיזבון המנוח.

6.         המבקש הודה כי הוסיף בכתב ידו את התאריך בו נחתמה הצוואה. כך עולה גם מחוות דעתה של הגב' חנה קורן, אשר מונתה על פי החלטתי מיום 22.12.05, כמומחית מטעם בית המשפט, זאת על מנת שתיתן את חוות דעתה בשאלה האם החתימה המופיעה על גבי הצוואה הינה חתימת המנוח וכן האם התוספות שהוספו לצוואה או חלקן נכתבו בכתב ידו של המבקש. עוד הוריתי בהחלטה הנ"ל על מינויו של עו"ד יאיר מלצר כמנהל עיזבון זמני (להלן: "עו"ד מלצר"), זאת במקום באי כוח הצדדים, אשר תוקף מינויים עמד לפוג ביום 12.1.06. בקשת המבקש מיום 7.2.06 לביטול מינויו של עו"ד מלצר כמנהל עיזבון (בש"א 1662/06), נדחתה על פי החלטתי מיום 2.3.06.

7.         ביום 8.3.06 הגיש עו"ד מלצר לבית המשפט בקשה לאשר לו להגיש נגד המבקש ונגד בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ (להלן: "הבנק") תובענה להשבת סכומים שנלקחו על ידי המבקש, שלא כדין, מחשבון המנוח אשר התנהל בבנק (בש"א 2146/01). בבקשתו טען עו"ד מלצר כי המבקש העביר מחשבון המנוח לחשבונו את הסכומים הבאים: -.573,400 ש"ח, 74,107 יורו ו-51,550 דולר ארה"ב. לאחר שהצדדים הגישו תגובותיהם לבקשה נעתרתי,  בהחלטתי מיום 16.4.06, לבקשתו של עו"ד מלצר להגשת התובענה.

8.         ביום 30/5/06 ניתנה על ידי החלטת ביניים, במסגרתה הוריתי על היפוך הבאת הראיות, באופן שהמבקש יגיש תחילה את תצהירי עדותו הראשית ולאחר מכן יגישו המתנגדים את תצהיריהם. הטעם לכך היה הפגמים הצורניים שנפלו בצוואה - הוספת התאריך ע"י המבקש וכן העדר הצהרה של המנוח בפני העדים כי זו צוואתו והיעדרה של הצהרת העדים כי המנוח הצהיר זאת באוזניהם. בהחלטה קבעתי כי "...העובדה הבלתי מוכחשת כי תאריך הצוואה הוסף ע"י המבקש... הינה, לכל הפחות, פגם צורני בצוואה (יתכן אף שניתן לראות בעובדה זו ראיה לכך שהמבקש היה עד לעשיית הצוואה או שלקח חלק בעריכתה... ושאלה זו תוכרע במשפט גופו)...". עוד הובהר בהחלטה, כי השאלה האם הצוואה משקפת את רצונו של המנוח "שאלה זו, כמו גם טענת המעורבות בעריכת הצוואה, תתברר בענייננו במשפט גופו" וכי "בשלב זה, אין אני נדרשת לחזקת השפעה בלתי הוגנת כדי להעביר את נטל ההוכחה אל המבקש. נטל זה מוטל עליו מחמת היות הצוואה פגומה מבחינה צורנית".

בנוסף, הוריתי בהחלטה זו כי משנכשלו נסיונות הצדדים להשגת פשרה, החלטתי מיום 30.4.06 (אשר ניתנה בהסכמתם), בדבר עיכוב ביצוע ההחלטה מיום 16.4.06 (בבש"א 2146/01), בטלה ומנהל העיזבון הזמני רשאי איפוא להגיש תביעה בענין השבת הכספים לעיזבון המנוח.

9.         בתיק התקיימו שלשה מועדי הוכחות. מטעם המבקש העידו מספר עדים חיצוניים וכן המבקש עצמו (כולם הגישו תצהירי עדות ראשית). מטעם המתנגדים הוגשו תצהירי עדות ראשית על ידי הגב' ----- (אשת המתנגד מס' 1), מר ----- (בנו של המתנגד מס' 1) וד"ר -----, עליהם נחקרו הנ"ל ביום 21.3.07. המבקש הגיש סיכומיו ביום 15.7.07 והמתנגדים, ביום 19.8.07. משהוגשו הסיכומים, ניתן כעת פסק הדין.

תמצית טענות המתנגדים:

לטענת המתנגדים, המנוחים, אשר היו חשוכי ילדים, ראו את ייעודם בעשיית מעשי חסד וברוח זו

ערכו את צוואתם הראשונה. המבקש התקרב למנוח בשנים הסמוכות לפטירתו ובהיות המנוח בן

86, חלוש בגופו ובנפשו, החתים אותו על צוואה לטובתו, לפיה ציווה הוא לו את כל רכושו.