שאלת ריפוי של פגם בצוואה

רקע עובדתי וסקירת השתלשלות ההליכים :

1.       המנוחה, הגב' פלונית ז"ל, שנשאה בחייה ת.ז מס' 111111111 (להלן: "המנוחה "), נפטרה ביום X.X.04 בעלה, מר פלוני ז"ל, שנשא בחייו ת.ז מס' 22222222 (להלן: "המנוח "), נפטר ביום X.X.06. המנוח והמנוחה יקראו, להלן, גם "המנוחים ".

2.       המבקשים הינם אחייניו של המנוח. המשיבים 2-3 הינם אחייניה של המנוחה, בניה של הגב' ה. א., אחותה היחידה של המנוחה, אשר נפטרה לפניה. המשיב מס' 3 לא נטל חלק בהליך ונותר איפוא, המשיב מס' 2 בלבד (להלן: "המשיב "). למנוחים היה בן יחיד שנפטר עוד טרם פטירתם ולא הותיר אחריו ילדים. כמו כן, היתה להם בת שנפטרה בהיותה תינוקת. לצורך הפשטת הדברים, יקראו המבקשים והמשיב, להלן, גם בשמותיהם הפרטיים. (בשל הפרסום, יקראו פלונים ואלמונים)

3.       המנוחים ערכו צוואות הדדיות ביום X.X.03 לפיהן ציוו את עיזבונם איש לרעהו (לפי הקודם) ואחריהם למבקשים. צוואתה של המנוחה הוגשה לראשונה לרשם לענייני ירושה בחיפה, ביום 29.11.05, על ידי המנוח, שהיה עדיין בחיים. ביום 20.12.05 הגיש ב"כ היוהמ"ש (להלן:"האפוטרופוס הכללי ") עמדתו לבקשה, לפיה: "הצוואה שהומצאה אינה חתומה ומאומתת על ידי העדים...במידה ולא קיימת צוואה מאומתת ע"י העדים, לא ניתן לקיים הצוואה".

לאור עמדת האפוטרופוס הכללי, הגיש המנוח בקשה למתן צו ירושה אחר המנוחה ואולם, הליך זה לא הגיע לידי מיצוי בטרם פטירת המנוח.

4.       בתחתית העמוד השני לצוואת המנוחה נכתב כדלקמן:

"אנו הח"מ, א. כ., ת.ז ______ ול. ד. ת.ז ________ מאשרים בזאת כי אנו בני למעלה מעשרים שנים וכי המצווה, פלונית, הצהירה בפנינו כי זו צוואתה וכי הוא מבין את תכנה ומסכים לה. המצווה חתמה על הצוואה בנוכחותנו, בדעה צלולה ומיושבת ומתוך חותמים בנוכחות המצווה רצון טוב וחופשי ללא כל אונס וכפייה שהם, וגם אנחנו חותמים בנוכחות המצווה

__________________                                          ___________________"

5.       עיננו הרואות- העדות כתבו בכתב ידן את שמן ואת מספרי תעודות הזהות שלהן במקומות המיועדים לכך, כמודגש לעיל בקו תחתון. ואולם, הפגם/החסר שנפל בצוואה הינו כי בתחתית הצוואה חסרה חתימת העדות, במקום המיועד לצורך אישורן, יחד עם הצהרתן, כי המנוחים הצהירו בפניהן כי זו אכן צוואתם.

6.       לאחר שגם המנוח הלך לעולמו הגישו המבקשים, ביום 6.5.07, בתיק ת"ע 2710/07, בקשה לקיום צוואות המנוחים, על אף פגם/חסר שנפלו בהן (גם בצוואת המנוח חסרה חתימת העדים לצוואה).

7.       בתיק ת"ע 4950/07 הוגשה ביום 20/9/07 בקשת המבקשת מס' 5 לקיום צוואת המנוח. בתיק ת"ע 2711/07 הוגשה על ידה, ביום 29/5/08, בקשה לקיום צוואת המנוחה.

8.       הואיל ובצוואות נפל פגם ומשהוגשה בקשה לריפוי הפגם, הועבר הדיון לבית המשפט, לאור הוראת סעיף 67א(א)(6) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה "). האפוטרופוס הכללי לא ביקש ליטול חלק בהליך ועמדתו מיום 28/6/07 היתה כי יש לשמוע עמדת המשיבים לבקשה. הדיון בשלושת התיקים אוחד בפני.

9.       המבקש מס' 3, הגיש תצהיר הסתלקות שנחתם על ידו ביום 7/1/08, לטובת יתר המבקשים.

10.   הצדדים הגישו תצהירים בדבר נסיבות עריכת הצוואות ומשנתגלעו ביניהם מחלוקות, הן משפטיות והן עובדתיות, נקבעו התיקים לשמיעה ליום 23/9/08. בישיבה זו העידו העדות לצוואות (הגב' ד. ל.- להלן: "ד. ל ." והגב' א. כ.- להלן: "א. כ. ") וכן המבקש מס' 1, המבקשת מס' 5 והמשיב מס' 2 (להלן:"אלמוני ").

11.   סיכומי המבקשים הוגשו ביום 10/12/08. סיכומי המשיב הוגשו ביום 20/1/09.

12.   יודגש כי טענות המשיב, שהינו כאמור אחיינה של המנוחה, מכוונות רק כנגד צוואתה של המנוחה ואין לו עניין ו/או זכות בעיזבונו של המנוח.

דיון:

האם צוואת המנוחה משקפת את רצונה האמיתי?

מחומר הראיות שהונח בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי אין כל ספק בדבר אמיתות הצוואה ובדבר היותה משקפת את רצונה האמיתי, את שיקול דעתה המלא של המנוחה ובלי שהופעלה עליה השפעה בלתי הוגנת טרם עריכת הצוואה.