1. לפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת טליה קופלמן-פרדו) מתאריך 11.1.2012 (ת"ב 5215-09-11) לפיה, הורה בית משפט קמא למשיבים 5 ו- 6 (להלן:
המשיבים) לפנות למבקשת (להלן:
השותפות) ולהורות לעו"ד בנקל להמציא מידע שיתבקש על-ידי המשיבה 2 (להלן:
האחות).
כך גם הורה בית המשפט לשותפות להמציא את כל המידע במועד שנקבע, וכי אם לא יקיימו המשיבים גם אחר החלטת בית המשפט, יהיו רשאים המבקשים בבקשה שם (להלן:
התובעים) לפנות שוב בבקשה מתאימה, לשם נקיטת אמצעי אכיפה בדרך של הטלת קנס.
רקע עובדתי והליכים קודמים:
2. ביום 4.6.2009 הגישו התובעים תביעה כספית, צו למתן חשבונות, פירוק שיתוף וסיום שותפות, וכשהתביעה הועמדה לצרכי אגרה על סכום של 5,000,000 ש"ח.
התביעה הוגשה כנגד המשיבים, כנגד השותפות וכן כנגד א.ע ונ.ע (להלן:
השותפים הנוספים).
בהתאם לנטען בתביעה, התובעים הינם אלמנתו וילדיו של המנוח נ.כ. ז"ל (להלן:
המנוח). המשיב 5 הינו אחד מארבעת ילדיו של המנוח (להלן:
האח), וכשהמשיב 6 הינו דודם של התובעים 2-4 וגיסה של התובעת1 (להלן:
הדוד).
ביום 1.3.1993 נרשמה השותפות, וכשהצדדים לשותפות הינם המשיבים וכן השותפים הנוספים, בחלקים שווים.
לטענת התובעים, נכרת הסכם, לפיו מחזיק האח בנאמנות עבורם, בנכסי השותפות (להלן:
הסכם הנאמנות).
אולם, בהתאם לאמור בתביעה, הסתבר כי האח הפר את הסכם הנאמנות, כך גם טענו התובעים טענות כנגד הדוד.
3. השותפים הנוספים והשותפות הגישו בקשה לסילוק התביעה כנגדם על הסף מנימוקים שונים, לרבות העדר סמכות עניינית, וזאת באמצעות עו"ד בנקל.
בדיון שנערך ביום 19.11.2009, ציין עו"ד בנקל:
"מרשי אינם צד לסכסוך. עובדה זו נלמדת מכתב התביעה עצמו ואני מצטט. כדי להסיר דאגה מליבו של חברי
אני מצהיר בשם מרשי כי כל בקשה שהשותף יפנה אלינו טענה במלואה
(צ"ל תיענה במלואה)
אם בית המשפט או הבורר יבקש מהשותף מסמכים
, כל פניה מטעם השותף בין מרצונו
ובין אם עפ"י צו שינתן ע"י מי שידון, אנו נמלא אחר הדרישה במלואה" (להלן:
הצהרת והתחייבות עו"ד בנקל) (ההדגשות כאן ולהלן שלי).
בעקבות דברים אלו, ציין ב"כ התובעים כי הוא מבקש ארכה
"לאור הדברים..." לבחון כיצד התובעים ימשיכו את ההליך, לרבות אם להגיש בקשה לצירוף השותפות והשותפים הנוספים, או בקשה למחיקתם ותיקון הסעדים.
4. התובעים בחרו בחלופה של בקשה לצירוף השותפים הנוספים והשותפות. במסגרת בקשתם זו, נימקו התובעים, בין השאר, כי אין בידיהם את מלוא הדו"חות הכספיים, וכי הם עותרים למסור להם מידע מלא, מגובה במסמכי הנהלת חשבונות, ובהתייחסם לאורך כל תקופתה השותפות, דהיינו 18 שנה.
עוד ציינו התובעים כי המצאת המידע יכול שתהא רק אם השותפות והשותפים הנוספים יהיו צד ישיר להליך, וכבעלי דין
"... ולא צד זר לו שלא ניתן לחייב" (סעיף 29 לבקשה, נספח 8).
כך גם הדגישו התובעים כי הליכי גילוי מסמכים ועיון בהם, עניינם בין בעלי דין בלבד.
מנגד, השותפות והשותפים הנוספים ציינו בסעיף 5 בתגובתם כי אין מקום לצירופם כצד לתביעה, בציינם
"... לא כל שכן נוכח הצהרתם של המשיבים כפי שניתנה בדיון שהתקיים בפני בית משפט נכבד זה, לפיה יכבדו
כל בקשה שתופנה אליהם מצד שותפיהם בשותפות - המשיבים 1 ו- 2 (המשיבים) -
בין מרצונם
ובין עפ"י צו שיופנה לשותפות על ידי הערכאה שתידון בעניין, אם בכלל".
ואכן, בסופו של יום, בהחלטה שניתנה ביום 11.1.2010, דחה בית משפט קמא את הבקשה לצירופם של השותפות והשותפים הנוספים כנתבעים, וקיבל את הבקשה לסילוק התביעה כנגדם, מהטעם של העדר סמכות עניינית.
5. ביום 1.12.2010, מינה בית משפט קמא כבורר את כב' השופט (בדימוס) הנשיא אורי גורן (להלן:
הבורר), וכשנקבע כי הבורר יפסוק לפי הדין המהותי ויהיה כבול לדיני הראיות, כל עוד לא הוסכם אחרת.