עמ"ש
בית המשפט לתעבורה פתח תקווה
|
12841-01-18
15/02/2018
|
בפני השופטת:
מגי כהן
|
- נגד - |
מבקש:
יעקב אלעמור
|
משיבה:
מדינת ישראל
|
החלטה |
בפני בקשה לביטול איסור שימוש ברכב משא תוצרת וולו מ.ר 3181078 (להלן: "הגורר") וגרור מ.ר 9721372 (להלן: "הגרור"), שהוטל ע"י קצין משטרה למשך 30 ימים.
הודעת איסור השימוש ניתנה בהקשר לדו"ח מספר 98-2-1000361-6, ממנו עולה כי ביום 28/1/18 בשעה 09:08 בכביש 6 ק"מ 111 לצפון תחנת דלק דור אלון הנהג יעקב אלעמור בגורר שבבעלות המבקש כשהוא גורר אחריו את הגרור .
באותן נסיבות, נלקחו הגורר והגרור לשקילה ע"י שוטר, והתברר כי משקלו הכולל של הגורר הינו 37,200 ק"ג העולה על המשקל הכולל העומד על 32,000 ק"ג ומשקלו הכולל של הגרור הינו 29,580 ק"ג העולה על המשקל הכולל העומד על 27,000 ק"ג וזאת בניגוד לתקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה.
ב"כ המבקש טוען כי מדובר בשני רכבים שנאסרו לשימוש, גורר וגרור. החריגה של הגורר היא של כ- 16% כלומר בחריגה של 1% ושל הגרור על פי הנטען היא 9%.
ב"כ המבקש מעלה שתי טענות:
-האחת שלכל מכשיר משקל יש סטייה של 2% ואם ננקה את ה2% מהמדידה מגיעים לחריגה של 14% ולכן ההשבתה היא לא כדין.
-הטענה השנייה היא שהגרור חרג בפחות מ-15% ולכן לא הייתה סמכות מלכתחילה לאסור את השימוש בגרור.
לתמיכת הטענות הפנה ב"כ המבקש לסע' 21 להחלטה בתיק 49813-09-17 ולהחלטת כב' השופטת בן יששכר שוורץ בתיק 14358-12-17 שם קבעה כי יש להוריד מהמשקל את תווך הסטייה של 2% ואז לבדוק את החריגה.
בנוסף טוען כי יש לבדוק את הראיות. לטענתו אין תעודת כיול בחומר הראיות, ישנו מסמך שאינו מתייחס למשקל ולגבי תעודת השקילה אינו רואה איך זה מתקשר לתעודות שקילה או למאזניים.
ב"כ המשיבה סבורה כי הקצין אשר השבית את הגורר והגרור נשוא הבקשה לא חרג מסמכותו והחלטתו התקבלה כדין. המדובר במשקל במכשיר מכויל שהתאם לתעודת הכיול בו אין סטייה בשקילה וזאת בשונה ממשקל מאזניים. במקרה זה לא כתוב בתעודות שיש סטייה של 2% לעומת משקל המאזניים שם נרשם מפורשות בתעודות כי תיתכן סטייה של 2% בשקילה, כמו כן בחומר הראיות מצוי מסמך המאשר ביצוע ביקורת כיול של משרד הכלכלה למשקל אשר באמצעותו בוצעה השקילה.
ב"כ המשיבה הפנתה לע"ח 43526-09-17, שם נקבע שגם במקרה בו רק אחד מכלי הרכב חורג משביתים את שני הכלים כיחידה אחת, ישנו ניתוח ארוך של כב' השופט יואל עדן שמסביר מדוע כלי הרכב הוא כלי רכב אחד ושני הכלים יחדיו מושבתים.
כן הפנתה לע"ח 15624-12-17, שם ניתנה החלטה זהה בבית משפט המחוזי מרכז של כב' השופטת נאווה בכור, שם הושבתו שני כלי הרכב כאשר רק אחד הרכב חרג במשקל.
עוד הפנתה לב"ש 11652-05-17, שם נקבע כי גם כאשר מדובר בחריגה מינורית מברירת המשפט עדיין קמה לקצין סמכות להשבית את הרכב נשוא הבקשה.
המשיבה סבורה כי בתיק זה קיימות ראיות לכאורה, ומבקשת לדחות את הבקשה ולהותיר את הודעת איסור השימוש על כנה.