ספרי אור החיים (2007) בע"מ נ' פירר

בית משפט קמא קיבל את תביעת המשיב והורה למבקשת לשלם לו - סך של 18,000 ₪.בפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בירושלים (כבוד השופטת מ. הירשפלד) מיום 6.3.2017, בת"ק 10449-08-16.

הסכום האמור מהווה את הערך הכולל של שתי המחאות אשר לטענת המשיב הוחזקו בידו ואבדו לו. ההמחאות (אשר כל אחת מהן עמדה ע"ס של 9,000 ₪), היו משוכות על שם המבקשת והן התקבלו אצל המשיב מידי מר ישראל מייזליק (להלן: "מייזליק"), אשר לו היו קשרי מסחר עם המבקשת.

בשים לב לאובדן ההמחאות ולהוראות סעיפים 70-69 לפקודת השטרות, נכללה בפסק הדין הוראה לפיה במקביל לכך שהתקבלה התביעה ונפסק למשיב שווי ההמחאות הוא חויב מנגד לשפות את המבקשת ככל שהשטרות ימצאו והיא תחויב בעתיד לשלם לצד ג' על פיהן.

על המבקשת הושת עוד סך של 500 ₪ בגין הוצאות המשיב, לרבות אגרת בית משפט.

לאחר עיון, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות בלא צורך בתגובה;

1. המשיב קיבל כאמור ממייזליק - שתי המחאות על סך 9,000 ₪ כל אחת. מספרה של הראשונה 15656 שמועד פירעונה 8.8.2014 ומספרה של השנייה 15655 שמועד פירעונה 8.9.2014. ההמחאות נמשכו על ידי המבקשת לטובת מייזליק, עת שזה סיפק לה סחורה. מייזליק מצדו הסב את ההמחאות לטובת המשיב, עובר למועד פירעונן. המשיב טען כי ההמחאות אבדו לו, כנראה, במכונת הכביסה (ר' האמור במכתבו מיום 19.5.14, אשר צורף לתביעה וכן דבריו בעמ' 2 ש' 15, לפרוטוקול מיום 5.9.16). לדברי המשיב הוא פנה בתחילה אל מייזליק בבקשה שזה ימציא לו המחאות חלופיות והאחרון אכן הבטיח להסדיר הנושא מול המבקשת.

   עם זאת, משלא חלה התקדמות, פנה המשיב בעצמו אל המבקשת. פניה בכתב הינה מיום 19.5.2014. ובאשר לפניה זו, הייתה התשובה רק לאחר שנה. גם אז לא נטען להעדר תמורה ו/או ביטול ההמחאות ו/או פגם אחר בזכות המשיב בהמחאות - אלא המשיבה אישרה באיחור רב, שנכון ליום 19.4.15, ההמחאות הנדונות טרם נפרעו.

   המשיבה לא חלקה על כך שהייתה פנייה אליה. עם זאת היא טענה כי ביטלה את ההמחאות עוד ביום 13.3.14, לנוכח מערכת היחסים אשר בינה ובין מייזליק. מפסק הדין עולה כי את ההודעה לבנק בדבר ביטול השיקים, היא שלחה רק ביום 26.8.2014, כלומר לאחר שהמשיב פנה אליה אף בכתב, לפני שהשיבה לו ולאחר שחלף מועד פירעונה של המחאה מספר 15656. חרף האמור בתשובתה המאוחרת מיום 19.4.15, לא טרחה המבקשת לציין את דבר ביטול ההמחאות.

    

2. בית המשפט דחה את טענות המבקשת וקיבל את תביעת המשיב.

   בית משפט קמא מצא כי הוכח שהמשיב אכן החזיק פיזית בשטרות נשוא התביעה, בטרם אבדו לו. עוד הוכח כי הוא קיבל את השטרות ממייזליק, שהסב אותם אליו, עובר למועד פירעונם וביטולם. בית משפט קמא ציין כי המבקשת למעשה לא חלקה על עובדות אלה ואף אישרה שהמשיב פנה אליה בעניין (ר' בשולי עמ' 3 לפסה"ד).

   בימ"ש הפנה לסעיפים 70-69 לפקודת השטרות, הקובעים -

    

   "69. שטר שאבד לפני שעבר זמנו, יכול האדם שהיה אוחזו לבקש את המושך שיתן לו שטר אחר ככתבו, אגב מתן ערובה למושך, אם ידרוש זאת, לשפותו כלפי כל אדם במקרה שיימצא השטר שאבד לפי דבריו; מושך שנתבקש כאמור וסרב ליתן כפל השטר, אפשר לכוף אותו שיתן".

   "70. בכל תובענה או הליך על פי שטר, יכול בית המשפט או שופט לצוות שאיבוד השטר לא ישמש טענה, ובלבד שניתן שיפוי, להנחת דעתו של בית המשפט או של השפוט, כלפי תביעותיו של כל אדם אחר על פי השטר הנדון".