רשות השידור/ המשרד הראשי נ' גריגוס

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 10.4.13 כנגד המבקש בהיעדר התייצבות לדיון.

אין חולק כי המבקש זומן כדין, שכן ידע להתייצב לדיון אך הגיע לאחר שבית המשפט קם מכסאו.

המשיבה הגיבה לבקשה והביעה הסכמתה לביטול פסה"ד ובתנאי שהביטול יהיה בכפוף לתשלום הוצאותיה בפועל.

ניתן לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד בשתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו נתן בית המשפט פסק דין כשנפל פגם בהליך, קמה לו עילת ביטול מתוך חובת הצדק. במקרה כזה בית המשפט אינו שוקל אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין. לעומת זאת, מקום שבית המשפט מתבקש לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, כשהמבקש זומן לדין ולא נפל פגם בהמצאה, דבר הביטול נתון לשיקול-דעתו של בית המשפט. בבואו להפעיל את שיקול-דעתו, יבדוק בית המשפט האם יש בפי המבקש טעם להצדקת אי הגשת כתב ההגנה, והאם הביטול עשוי להצמיח לו תועלת, היינו האם יש בפי המבקש הגנה בפני התובענה (ראה ע"א 5000/92 בן-ציון נ' גורני, פ"ד מח(1) 830, 835-836).

בנסיבות העניין ומשאין מחלוקת לעניין הזימון לדיון, לא מדובר בביטול מחובת הצדק ועסקינן בביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

המבקש טוען כי לא איחר לדיון בשל תאונה שהתרחשה בעת שהיה בדרכו לדיון. המשיבה טוענת כי היה על המבקש להודיע לה על העיכוב ועם זאת כאמור, אינה מתנגדת לביטול.

לגופו של ענין, לאחר הבהרות המבקש ניראה כי פורטה הגנה כלשהי ואף אם היא דחוקה, יש מקום ליתן למבקש את יומו בבית המשפט וזאת אף בהתחשב בזכות הגישה לערכאות (ראה לעניין זה גם רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון, תק – על 2001(1) 1121).

בהתאם האמור לעיל אני מורה על ביטול פסה"ד אך בכפוף לתשלום הוצאות. דיון בבקשה להארכת מועד ובהתנגדות יתקיים ביום 17.2.14 בשעה 11:30.

בנסיבות הענין אני מחייב את המבקש בתשלום הוצאות המשיבה בסך של 800 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל. הסכום ישולם תוך 30 יום, כתנאי לביטול פסה"ד.

נוכח סכום התביעה , ראוי שהצדדים ידברו ביניהם על מנת לנסות להגיע לעמק השווה.

המזכירות תפתח את התיק ותשלח החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ג, 09 מאי 2013, בהעדר הצדדים.