רע"מ 8303-01-17 חסאן נ' רשות האוכלוסין,ההגירה ומעברי הגבול - מרכז שירות ומידע ארצי

בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים מיום 20/12/16 בערר (ת"א) 4201-16 (כבוד הדיינת באפי תם), ועל ההחלטה בבקשה לעיון חוזר מיום 29/12/16, במסגרתן נדחתה בקשת המבקש, נתין סודן אשר נכנס לישראל במהלך שנת 2011, למתן צו ארעי המונע את התייצבותו במתקן חולות.

הבקשה למתן צו ארעי הוגשה כחלק מערר שהגיש המבקש על הוצאת הוראת שהייה שניתנה לו מכוח סעיף 32ד לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) תשי"ד-1954 (להלן – "החוק למניעת הסתננות").

בית הדין לעררים דחה את הבקשה למתן צו ארעי, וקבע כי מבלי לקבוע מסמרות, סיכויי הערר אינם גבוהים ועל פני הדברים הוצאה הוראת השהייה כדין. בהחלטתו ציין בית הדין, כי המבקש עומד בקריטריונים שקבעה המשיבה לצורך זימון מסתננים למתקן חולות ואינו נמנה עם האוכלוסיות המוזכרות בחוק למניעת הסתננות שלא ניתן להוציא להן הוראות שהייה.

עוד קבע בית הדין, כי העורר נסמך על טענות כלליות המשותפות למרבית המסתננים מבקשי המקלט בישראל, וכי אין בהן כדי להצדיק את העדפת אינטרס המבקש על פני האינטרסים הציבוריים שכבר הוכרו ע"י בית המשפט העליון בבג"ץ 8665/14 דסטה נ' הכנסת (פורסם, 11/8/2015) (להלן –"עניין דסטה").

בית הדין ציין, כי טרם הנפקת הוראת השהייה, נערך למבקש שימוע באמצעות מתורגמן, וכי לא עלתה כל טענה פרטנית המצדיקה החרגת עניינו מהוראות החוק למניעת הסתננות.

באשר לטענותיו הרפואיות של המבקש הסובל לטענתו מאסטמה ואלרגיה, אשר לגרסתו לא מנעו ממנו לעבוד בעבודת ניקיון במשרה מלאה, קבע בית הדין כי אלו נבדקו בידי גורם רפואי המוסמך לכך בקרב המשיבה, ונקבע כי אין מניעה לשהותו במתקן השהייה, וכי ניתן יהיה לטפל בו במידת הצורך במהלך שהותו במתקן.

בהתייחס לבקשת המבקש למקלט מדיני אשר הוגשה ע"י המבקש בספטמבר 2015, קבע בית הדין כי הבקשה עודנה תלויה ועומדת, וכי בהתאם להלכה הפסוקה, זו אינה מהווה טעם כשלעצמה למניעת התייצבות המבקש במתקן חולות.

בנוסף, קבע בית הדין לעררים, כי לא הוכח כי אי מתן הצו וכניסת המבקש למתקן חולות עלולים לגרום למבקש "נזק חמור שאינו בר תיקון", כנדרש בתקנה 13 לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית הדין לעררים), התשע"ד-2014) (להלן – "התקנות"), ולא הוברר כי אי מתן הצו יסכל את בירור הערר.

לאור כל זאת, דחה בית הדין את הבקשה לצו ארעי וקבע כי המבקש יתייצב במתקן חולות לאלתר ויגיש בתוך 7 ימים הודעה בדבר התייצבותו. כמו כן, קבע בית הדין כי עם התייצבותו יוכל המבקש להעלות את טענותיו הרפואיות בפני רופא המתקן, כאשר לרופא הסמכות להורות על טיפול בתנאים מיוחדים, לרבות שחרור מהמתקן מסיבות רפואיות.

עיקר טענות המבקש בבקשת רשות הערעור הן, כי מצבו הרפואי אינו מאפשר שהייתו במתקן השהייה חולות, וזאת לאור העובדה כי הוא סובל ממחלת האסטמה ומאלרגיה לחול ולאבק.

לטענתו, שליחתו למתקן חולות אשר השהייה בו מלווה בחשיפה לחול ולאבק, עלולה לגרום לו לנזק בלתי הפיך, להחמיר את מצבו ואף לפגוע ברצף הביטוחי ובטיפול הרפואי. המבקש מלין על חוות דעת רופא המשיבה אשר קבע כי אין מניעה לשולחו למתקן חולות, וטוען כי הלה כלל לא טרח לבדוק אותו ואף לא נתן דעתו לעובדה כי במהלך השהייה במתקן, הוא יהא חשוף לחול ואבק שעלולים להחריף את מחלתו.

בנוסף, טוען המבקש כי בית הדין טעה משלא התייחס למכלול טענותיו ביחס לבקשה למתן מקלט מדיני ובכלל זה, לטענותיו בדבר התרשלות המדינה בטיפול בבקשות מקלט ומשך זמן הטיפול, וכן, טוען לפגיעה בזכות השימוע ובזכותו להיות מיוצג.