רע"א 7067/17

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (הנשיאא' אורנשטיין) בפר"ק 22647-10-16 מיום 23.7.2017, בה נקבע כי בירור בקשת המבקשת למימוש ערבות בנקאית אוטונומית יעוכב, עד אשר תמציא למשיבים 5-3 מידע הקשור להתחשבנות שבין הצדדים.

רקע

2. זהו, בתמצית, הרקע לבקשה: בשנת 2013 נחתם בין המבקשת (להלן:יפת) לבין המשיבה 3 (להלן: מליבו) הסכם להקמת בית מלון בתל אביב. בהתאם להסכם הנפיק בנק דיסקונט לישראל בע"מ ערבות בנקאית לטובת יפת בסכום של 5.5 מיליון ₪.

3. המשיבות 2-1 ומליבו (להלן ביחד:החברות), העוסקות בביצוע פרוייקטים בתחום הבניין, נקלעו לחדלות פרעון, ואושר בעניינן הסדר נושים. במסגרת ההסדר, רכשה קבוצת משקיעים את מניות החברות, תוך שמירת חלק מהפרוייקטים השונים שבהם היו מעורבות החברות, וזניחת חלק אחר מאותם פרוייקטים. הפרוייקט מושא הדיון הוא מאותם פרוייקטים שנזנחו במסגרת הסדר הנושים.

4. יפת מבקשת לחלט את הערבות הבנקאית שהוצאה לטובתה, בגין נזקים שלטענתה נגרמו לה. בהסדר הנושים נקבע, כי ככל שתחולט ערבות בנקאית בקשר לפרוייקטים שהחברות לא תמשכנה בביצועם, יוכל הבנק להיפרע מהבטוחות שניתנו לו בקשר עם הערבות האמורה, ובאשר ליתרת הסכום – הוא יחזור כנושה לקופת ההסדר (בהתאם למנגנון שנקבע). עוד נקבע בהקשר זה בהסדר הנושים, שחילוט הערבות הבנקאית במצב זה יֵעשה רק באישור בית המשפט, לאחר שהצדדים יבואו בדברים ביניהם.

5. בהתאם לכך פנתה יפת לבית המשפט המחוזי בבקשה לחלט את הערבות הבנקאית. מליבו התנגדה לבקשה, בטענה שהסדר הנושים מפחית מהאוטונומיה של הערבויות הבנקאיות וכמו כן הפנתה אצבע מאשימה כלפי יפת בכל הנוגע לנסיבות עיכוב הפרוייקט וטענה כי נזקיה שלה גדולים מסכום הערבות הבנקאית. על מנת לבסס טענה זו, ביקשה החברה גישה למכולה שנמצאת באתר, שבה מצויים מסמכים רלבנטיים להוכחת טענותיה.

6. הנאמנים סברו שיש לעכב את מימוש הערבות הבנקאית עד לאחר שיבחנו את טענות יפת בקשר למגיע לה, כפי שטענה בתביעת החוב שהגישה. לדידם, קיים חשש לכך שיפת מנצלת את חוסר הידע של הנאמנים על מנת לממש את הערבות שלא כדין. הנאמנים הוסיפו, שאם לאחר בחינה יתברר שקיימת זכאות של יפת לממש את הערבות – הם יסירו את התנגדותם למימוש. בנק דיסקונט והנאמנים למחזיקי האג"ח הצטרפו לעמדת הנאמנים. הכנ"ר צידד בבקשתה של יפת.

7. בית המשפט המחוזי הכריע, לאחר ליבון ודיון,"שיש מקום בנסיבות המקרה המיוחד לעכב את מימוש הערבויות לזמן קצר, על מנת לאפשר לנאמנים לבחון את זכות יפת למימוש וגיבוש עמדה מושכלת. זאת מבלי שיהיה בכך כדי לגרוע מתוקף הערבות, מעמדה והחשיבות בשמירה על האוטונומיה של ערבויות בנקאיות כבטוחה" (פסקה 19 להחלטה). בית המשפט הדגיש כי נקודת המוצא לדיון היא שמירה על המעמד האוטונומי של הערבות הבנקאית כבטוחה, ועל זכותו של המוטב לממשה ללא צורך בבירור עסקת היסוד – עקרונות החלים גם כאשר עסקינן בהליכי חדלות פרעון. עם זאת, החליט בית המשפט שיש מקום לעכב את חילוט הערבות בנסיבות שלפנינו. זאת, על סמך שני נימוקים עיקריים: ראשית, הוראות הסדר הנושים אשר הכפיפו את מימוש הערבות לאישור בית המשפט, מלמדות שהוסכם על 'פגיעה' מסוימת באוטונומיה של הערבויות הבנקאיות שניתנו על-ידי החברות בקשר עם פרוייקטים שנזנחו. בית המשפט ציין כי לא יתכן שתפקידו בהקשר זה לשמש 'חותמת גומי' לאישור החילוט. שנית, קיומם של פערי מידע בין המשקיעים החדשים והנאמנים, לבין יפת. בית המשפט ציין כי ברגיל, כאשר מבוקש לחלט ערבות בנקאית, נמצא די מידע בידיו של מנפיק הערבות על מנת להתנגד למימושה, בהתאם לחריגים הקבועים בדין המצדיקים למנוע את המימוש. ברם, כאשר עסקינן בהליכי חדלות פרעון, קיימים לעתים פערי מידע בין מבקש החילוט לבין הנאמנים והבעלים החדשים בחברה. לפיכך, יש צורך לאזן בין האינטרסים השונים, כך שהנאמנים והבעלים החדשים יוכלו להתמודד עם בקשת החילוט. דבר זה יושג אם יועבר להם מלוא המידע הדרוש בנוגע לעניין. עוד הדגיש בית המשפט המחוזי, כי "יובהר שאין הכוונה לברר בבית המשפט את עסקת היסוד שמקומה בהליך עצמאי [...] ולרוב לאחר מימוש הערבות" (פסקה 22 להחלטה).

8. לאור מסקנה זו, הכריע בית המשפט כי הנאמנים זכאים לקבל את מלוא המידע הדרוש על מנת לברר האם יש מקום לתחולת החריגים למימוש הערבות הבנקאית הקבועים בהלכה הפסוקה, קרי – קיומה של תרמית או קיומן של נסיבות מיוחדות. בית המשפט שוכנע שמידע כאמור לא נמסר להם, ללא טעם ענייני, תוך שצוין כי תביעת החוב שהגישה יפת מעוררת תהיות מסוימות. לפיכך נקבע כי בירור בקשתה של יפת למימוש הערבות יעוכב, עד להמצאת המידע הדרוש לנאמנים ולמליבו וגיבוש עמדתם בנושא מימוש הערבות, תוך שנקצבו מועדים לשם כך.