רע"א
בית המשפט העליון
|
6023-14
30/12/2014
|
בפני כבוד השופט:
צ' זילברטל
|
| - נגד - |
המבקש:
פלוני
עו"ד עאהד אגבארייה
|
המשיבים:
1. יוסי אספיר
2. כלל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד מיכל רוזנברג
|
| החלטה |
בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 17.6.2014 של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 9926-02-11 (כב' השופטת ב' בר-זיו), אשר בגדרה התקבלה בקשת המשיבה 2 (להלן: המבטחת) להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) בעניינו של המבקש, לפיה נותרה לו נכות צמיתה בשיעור 100 אחוז נכות.
העובדות הצריכות לענייננו
1. ביום 20.7.2008 במהלך עבודתו כעובד בניין, נפגע המבקש (יליד 1968) בתאונת דרכים על-ידי טרקטור. התאונה הוכרה על-ידי המל"ל כתאונת עבודה. לאחר התאונה פונה המבקש לבית-החולים תל-השומר, שם אושפז במחלקה האורתופדית מיום 21.7.2008 ועד ליום 29.7.2008. מהתיעוד הרפואי של התובע בבית החולים עולה כי הוא נבדק על-ידי אורתופד ונוירולוג במהלך אשפוזו, ובמכתב השחרור שלו הומלץ לו לעשות שימוש בצווארון ולחזק את השרירים באמצעות פיזיותרפיה.
ביום 8.9.2008 נבדק המבקש פעם נוספת בבית-החולים תל-השומר והתלונן על חולשה בשתי הרגליים, על קשיים בישיבה ועל כך שאינו יכול ללכת. המבקש הופנה לבירור נוירולוגי. בבדיקות נוספות חזר המבקש על תלונותיו לפיהן הוא אינו יכול להניע את רגליו וכי הוא סובל מכאבים, אך בסיכום הרפואי לא נמצא הסבר לתופעות עליהן דווח.
בחלוף כמה חודשים, ביום 23.4.2009, אושפז המבקש במחלקת שיקום נוירולוגי ממנה שוחרר ביום 21.5.2009. בבדיקות במסגרת אשפוז זה שוב לא נמצא שום הסבר רפואי למצבו, והן נמצאו תקינות. במכתב השחרור נאמר כי המבקש החליט להשתחרר מהאשפוז על דעת עצמו, וכי הוא לא התקדם בתנועות הגפיים התחתונות במהלך האשפוז. כמו כן, צוין כי נצפתה אצל המבקש יכולת להתהפך במיטה בזמן השינה.
ההליכים במוסד לביטוח לאומי ובבית הדין לעבודה
2. ועדה רפואית של המל"ל קבעה למבקש ביום 1.9.2010 נכות בשיעור של 100 אחוז לצמיתות לפי סעיף 29(2)(ד) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. קביעה זו נסמכה על מסמכים רפואיים שעמדו בפני הוועדה ועל בדיקות של אורתופד ונוירולוג. על החלטה זו ערר המל"ל בפני הוועדה הרפואית לעררים. הוועדה ציינה כי הבדיקה של התובע לא הייתה אופטימאלית כיוון שנבדק בכסא הגלגלים, והורתה על בדיקה נוספת. לאחר הבדיקה החוזרת נרשם בדו"ח כי למרות שאין הסבר "הדמייתי ואנטומי" לתמונה הקלינית, הוועדה התרשמה מחוסר תנועה בגפיים התחתונות, ועל כן הערר נדחה.
כעבור זמן מה, ובהתאם להנחיות הרופא המוסמך של המל"ל, זומן המבקש לוועדה רפואית לדיון מחודש בדרגת הנכות שנקבעה לו. הזימון לבדיקה בפני הוועדה הרפואית ניתן לשלושה מועדים שונים (17.1.2012, 24.1.2012, 13.3.2012), אך המבקש לא התייצב לאף אחד מהם. משכך, שלל המוסד הלאומי את תשלומי הקצבה של המבקש.
3. כלפי החלטה זו של המל"ל הגיש המבקש תביעה לבית הדין לעבודה בתל-אביב (ב"ל 15024-03-12) ובקשה לצו מניעה לעיכוב ביצוע הבדיקה החוזרת. בתביעתו טען המבקש כי למל"ל לא הייתה סמכות לזמנו לדיון מחודש בדרגת הנכות שנקבעה לו, כיוון שלא היה שינוי במצבו הרפואי. בתגובה, טען המל"ל כי לא ניתן להזמין חומר רפואי בעניינו של התובע, בשל היותו תושב הרשות הפלסטינאית.
בית הדין לעבודה קיבל את תביעתו של המבקש, ובפסק דין מיום 30.5.2012 קבע כי הנחיית הרופא המוסמך לבדיקה מחודשת של המבקש לא נבעה משינוי רפואי במצבו, אלא מהעדר הסבר רפואי לשיתוק (פרפלגיה), אך עובדה זו הייתה ידועה גם לועדה הרפואית לעררים. כן נקבע כי ככל שבעתיד הרופא המוסמך של המל"ל יבקש לבחון מחדש את דרגת הנכות של המבקש, והוא יעשה כן משיקולים רפואיים-ענייניים, לא יוכל המבקש לסרב לעבור את הבדיקה.