רע"א 51839-04-15 מ. היכלי זינו 2003 בע"מ ואח' נ' עיריית דימונה

המשיבה הגישה לבית משפט השלום בדימונה תביעה כספית בסדר דין מקוצר נגד המבקשים על סך 881,903 ₪, בגין אי תשלום יתרת חוב ארנונה.

ביום 21/12/14 הגישה המשיבה לבית המשפט קמא בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה, וביום 26/12/14 נעתר בית המשפט קמא לבקשה וניתן פסק דין כמבוקש (להלן – פסק הדין).

ביום 15/2/14 הגישו המבקשים לבית המשפט קמא "בקשה לביטול פסק דין בהסכמה", בטענה כי בין הצדדים מתנהל מו"מ להסדר החוב וכי הוסכם על הארכת המועד להגשת בקשת רשות להתגונן מטעמם ככל שלא יושג הסדר.

המשיבה התנגדה לבקשת הביטול בטענה כי על אף שהבקשה הוכתרה כבקשה "בהסכמה", המשיבה לא נתנה הסכמתה לביטול פסק הדין וכי לא מתנהל מו"מ כלשהו בין הצדדים.

בהחלטתו מיום 16/4/15, דחה בית המשפט קמא (כב' השופט מ. הולצמן) את הבקשה לביטול פסק הדין מן הטעם ש"התובעת טענה להעדר הסכמה כנטען, וטענה זו נתמכה בתצהירו של עו"ד רוני תורג'מן...".

נגד החלטה זו מוגשת בקשת הרשות לערער.

לטענת המבקשים, שגה בית המשפט קמא משדחה את בקשתם לביטול פסק הדין תוך פגיעה בזכותם לקבלת יומם בבית המשפט לעניין אותה בקשה.

לשיטתם, בהחלטתו לא נתן בית המשפט קמא דעתו לסיכויי הגנתם, על אף הצהרותיהם בנוגע להבטחות שניתנו, לכאורה, למבקש 2 מראש העיר על עיכוב הליכי הגבייה לצורך ניהול מו"מ להסדר החוב.

לגופם של דברים, טוענים המבקשים כי כתב התביעה אינו מכיל פרטים קונקרטיים לגבי הרכב החוב והתשלומים הנלווים לו (ריביות), הוא הוגש בשיהוי ואף נטען להתיישנות החוב.

עוד טוענים המבקשים כי דין התביעה נגד המבקש 2 להידחות – מחמת היעדר עילה, שעה שהוא שורבב להליך רק משום היותו בעל השליטה בחברה.

מנגד, הקדימה המשיבה וטענה כי דין הבקשה להידחות על הסף ולו מן הטעם שהיא אינה מכילה עובדות מהותיות אשר יש בהן כדי לדחות את הבקשה.

לטענת המשיבה, המבקשים אכן הגיעו להסדר לפריסת חוב עבר וחוב שוטף שהצטבר, אולם משלא עמדו המבקשים בתשלומים, תפחה יתרת החוב ללמעלה משמונה מאות אלף ₪ - ואשר בגינה הוגשה התביעה לבית המשפט קמא.