רע"א 3618/16 פלוני ואח' נ' פלונית

           לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת י' שבח) בהפ"ב 29036-01-16 מיום 11.4.2016, במסגרתה התקבלה בקשת המשיבה למתן סעד זמני.

רקע והליכים קודמים

1. בחודש פברואר 2015 החל להתנהל בין הצדדים הליך בוררות, על רקע מחלוקת ביניהם סביב התחייבות המשיבה להקים בניין מגורים רב קומות על קרקע שבבעלות המבקשים בעיר מסוימת. במסגרת הליך הבוררות מתבררות תביעות הדדיות בסך עשרות מיליוני ש"ח. המבקשים טוענים בתביעתם לזכותם לפיצוי בגין איחור במסירת הדירות שהמשיבה התחייבה למסור להם על פי ההסכם ביניהם; ואילו המשיבה טוענת בתביעתה לזכותה לפיצוי בגין עיכובים במשך הבניה שלטענתה נגרמו באשמת התנהלות המבקשים. ביום 10.1.2016 פנו המבקשים לבנק הפועלים בבקשה לחלט שלוש ערבויות בנקאיות אוטונומיות בסכום מצטבר של 10,000,000 ש"ח, אשר הונפקו על ידי המשיבה במסגרת ההסכם שנכרת בין הצדדים. על רקע עמדת הבנק כי לא יהא די בצו מטעם הבורר כדי למנוע את החילוט המבוקש, פנתה המשיבה לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשים לחלט את הערבויות עד להכרעה בהליך הבוררות.

החלטת בית המשפט המחוזי

2. המשיבה טענה כי אין לאפשר את חילוט הערבויות, משביצועו של הפרויקט הושלם והוא נמסר, כך שהמטרה שלשמה ניתנו הערבויות חדלה מלהתקיים. בנוסף, נטען כי בעוד שאי מימוש הערבויות עד להכרעת הבורר אינו פוגע במבקשים, למשיבה ייגרם נזק כבד כתוצאה ממימושם, זאת כתוצאה מאיתות שלילי לשוק שעלול להביא לקריסתה הכלכלית. המבקשים טענו כי זכותם למימוש הערבויות עומדת להם על פי ההסכם, ללא תנאי, וכי לא מתקיים בנסיבות העניין חריג המצדיק את קבלת בקשת המשיבה. עוד נטען כי נספח להסכם בין הצדדים מיום 19.1.2014 מצביע על כך מפורשות כי הצדדים הסכימו שאיחור במסירת הדירות יהווה עילה לחילוט הערבויות ללא כל התראה נוספת.
3. בית המשפט המחוזי קבע כי הערבות הבנקאית האוטונומית מתאפיינת בהתאמה – הנדרשת בין כתב הערבות לבין הראיות המוצגות לבנק – ובעצמאות – בהיותה חיוב עצמאי מנותק מעסקת היסוד. כמו כן, צוין כי הפסיקה הכירה בקיומם של שני חריגים לעצמאותה של הערבות הבנקאית האוטונומית – חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות. לגופו של עניין, תחילה נקבע כי הפרויקט שהתחייבה המשיבה לבצע הושלם והועבר במלואו למבקשים. בהמשך לכך, פנה בית המשפט לבחינת תכלית הפקדת הערבויות כעולה מההסכם בין הצדדים. צוין כי סעיף 5.2 לנספח להסכם מיום 19.1.2014 אכן קובע כי אי מסירת הדירות והבניין עד המועד המוסכם תאפשר למבקשים לחלט את הערבויות. עם זאת, נקבע כי מסעיפים אחרים בהסכם עצמו עולה כי הערבויות הן ערבויות ביצוע, אשר אמורות להשתחרר בהדרגה ותחת חלק מהן צריכות להינתן ערבות טיב וערבות בדק. לפיכך נקבע כי ספק אם הוראותיו השונות של ההסכם עונות על דרישת ההתאמה. כן צוין כי אין באמור כדי להורות למבקשים להשיב למשיבה את אותו חלק בערבויות שאינו בבחינת ערבות טיב או ערבות בדק, וכי נושא זה יוכרע גם כן במסגרת הליך הבוררות. כך או אחרת, בית המשפט קבע כי בנסיבות העניין וכיוון שמוסכם כי כל הדירות והמחסנים נמסרו למבקשים, יש להחיל את חריג הנסיבות המיוחדות, המצדיק הימנעות מחילוט הערבויות כאמור. יתרה מכך, נקבע כי מאזן הנוחות מכריע את הכף ונוטה לטובתה של המשיבה. זאת, מאחר שנקבע כי המניע לבקשת החילוט נבע מגל פרסומים בדבר קשיים כלכליים אליהם נקלעה המשיבה וכן נוכח מכירת גרעין השליטה בה. מצד שני צוין, כי הערבויות ערוכות לטובת המבקשים וכי בא-כוח המשיבה אישר בחצי פה כי אין מקום לחשש כי המבקשים יתקשו לחלט את הערבויות. נוכח האמור, נקבע כי בעוד שהנזק שעלול להיגרם למשיבה כתוצאה מחילוט הערבויות עלול שלא להיות בר-תיקון, למבקשים לא צפוי להיגרם כל נזק עקב דחיית החילוט אם ייקבע במסגרת הליך הבוררות כי המשיבה חבה להם פיצוי. בהתאם לכך, הורה בית המשפט על מתן צו מניעה המונע מהמבקשים לחלט את הערבויות, תוך קביעה כי תוקפן יחודש מעת לעת וכן תוך חיוב המשיבה בהפקדת ערבות בנקאית בסך 750,000 ש"ח בקופת בית המשפט להבטחת נזק שייגרם למבקשים כתוצאה ממתן הצו.

טענות המבקשים בבקשה

4. המבקשים טוענים כי אין כל סתירה בין סעיפים שונים בחוזה ובנספח. יתרה מכך, נטען כי ממילא, ככל שאכן מתעוררת סתירה כאמור, סעיף 5.2 לנספח לחוזה גובר על סעיפי החוזה, וזאת נוכח ההוראה הקבועה בסעיף 1.2 לנספח, המעניקה להוראות הקבועות בו עליונות על אלה הקבועות בחוזה, ככל שמתעוררת סתירה ביניהן. בנוסף, טוענים המבקשים כי בניגוד לערבות רגילה, התנאי היחיד למימושה של ערבות בנקאית אוטונומית הוא עמידה בתנאי כתב הערבות, בכפוף לחריגים המצומצמים שנקבעו בפסיקה. לטענתם, נקבע כי נסיבות מיוחדת, העולות בגדר חריג לכלל של מימוש ערבות בנקאית אוטונומית, תתעוררנה כאשר הטוען להן יוכיח התנהגות שרירותית של המוטב, חוסר תום לב קיצוני או כאשר מתקיים שיקולים זרים. לדבריהם, אף לא אחד ממצבים אלו מתקיים בנסיבות העניין. לשיטת המבקשים שגה בית המשפט עת ראה בהשלמת הפרויקט ובמסירתו נסיבות מיוחדות המצדיקות את הפעלת החריג כפי שקבע. לדבריהם, קביעה זו נוגדת את תכלית הערבויות בנסיבות העניין, מאחר שאלה נועדו להבטיח את קיום מלוא התחייבויות המשיבה ולא את מסירת הפרויקט בלבד. זאת ועוד, נטען כי ממילא הפרויקט לא הושלם וכי עדיין נדרשות עבודות תיקונים והשלמה. בנוסף, המבקשים טוענים נגד הקביעה כי מאזן הנוחות נוטה בנסיבות העניין לטובתה של המשיבה.

דיון והכרעה

5. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי לבקש את תשובת המשיבה.
6. בפתח הדברים יצוין כי במסגרת החלטת סיווג הליך מיום 16.6.2016, קבע בית משפט זה (הרשם ג' לובינסקי זיו) כי נוכח הוראת סעיף 38 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות) והפסיקה הרלוונטית המפרשת אותו, ובשים לב לסעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות, השגת המבקשים על החלטת בית המשפט המחוזי שלעיל היא בבחינת הליך של בקשת רשות ערעור על החלטה הקשורה בהליך בוררות. הנה כי כן, רשות ערעור בענייני בוררות לא תינתן כדבר שבשגרה. רשות לערער כאמור תישמר למקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או במקרים שבהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק או מניעת עיוות דין [ראו: רע"א 5067/09 שרבט נ' שרבט, פסקה 26 (3.1.2011); רע"א 7443/12 שרבט נ' שרבט, פסקה 7 (23.4.2013); רע"א 4665/14 וייל נ' עזריהו, פסקה 8 (23.10.2014)]. לא זאת אף זאת, נקודת המוצא היא כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית בכל הנוגע לסעדים זמניים, אלא במקרים חריגים בלבד [ראו: רע"א 2502/13 האחים שגראוי ייזום ובנייה בע"מ נ' גינדי החזקות דירות יוקרה בע"מ, פסקה 5 (14.4.2013); והשוו: רע"א 6513/14 ש.י. גיל פרויקטים בע"מ נ' דולב מוצרי פלסטיק (אחזקות בע"מ), פסקה ט' (‏9.11.2014); רע"א 137/16 רדוויל בע"מ נ' בתאור תעשיות אלקטרוכימיות בע"מ, פסקה 2 (13.1.2016)].
7. איני סבור כי טענותיהם של המבקשים, שהנן משכנעות בחלקן, מצליחות לצלוח משוכה גבוהה זו. מוכן אני להניח כי יש ממש בטענת המבקשים כי התכלית המונחת בבסיסן של הערבויות הבנקאיות האוטונומיות שהונפקו עבורם כוללת את התחייבות המשיבה לעמוד בזמני מסירת הפרויקט על פי ההסכם. אולם גם תחת הנחה זו, הרי שמדובר ביישום של החריג המשפטי של נסיבות מיוחדות לאי מימוש ערבות בנקאית אוטונומית, על נסיבות פרטניות אלה. בכך אין די כדי להצדיק מתן רשות ערעור כמבוקש. יישום נקודתי זה אינו מעלה כל שאלה עקרונית והוא מתוחם לנסיבות המקרה שבנדון. טענות המבקשים אף לא מצביעות על חשש לעיוות דין. כמו כן, איני סבור כי עסקינן באחד מאותם המקרים החריגים בהם יש להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי עת הורה על הענקת סעד זמני במסגרת הליך הבוררות. זאת ועוד, החלטתו של בית המשפט כי על המשיבה להפקיד ערבות בנקאית בסכום של 750,000 ש"ח, יש בה כדי להפחית מפוטנציאל הנזק העשוי להיגרם למבקשים בגין מתן צו המניעה. כך או אחרת, הבקשה שלפנַי אינה מגלה את אמת המידה הדרושה להתערבות בשיקול דעתו של בית המשפט כמפורט מעלה.

סוף דבר

8. נוכח האמור – הבקשה נדחית. מאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

           ניתנה היום, ‏ט"ו בסיון התשע"ו (‏21.6.2016).