רע"א
בית המשפט המחוזי נצרת כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
34851-11-17
25/12/2017
|
בפני הרשמת:
אילונה אריאלי
|
- נגד - |
המבקשת:
חברת מבני תעשיה בע"מ
|
המשיבים:
1. בנימין מוצניק 2. האחים מוצניק (1991) שירותי רכב בע"מ 3. קיה קרית שמונה בע"מ
|
פסק דין |
1.לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט אלעד טל) מיום 19.9.17, לפיה הורה על העברת התובענה - מתביעה לפינוי מושכר לפי פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: התקנות), לתביעה בסדר דין רגיל.
2.הבקשה שלפני הוגשה ביום 15.11.17 ובמסגרתה טענה המבקשת כי ההחלטה ניתנה בסמוך לתקופת החגים, בה היו משרדי המבקשת ובא כוחה סגורים ועל כן לא עלה בידם להגיש את בקשת רשות הערעור במועד. לגופו של עניין טענה המבקשת, כי סיכויי בקשת רשות הערעור גבוהים וכי בית המשפט קמא שגה עת העביר את ההליך לפסים של סדר דין רגיל, בהתבסס על טענה בלתי מבוססת שנאמרה בעל פה.
3.המשיבים הגיבו לבקשה וביקשו לדחותה. לטענתם, הבקשה הוגשה ללא תצהיר ובלא שהובא במסגרתה טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד ואף לגופו של עניין, לא נפל כל פגם בהחלטת בית המשפט קמא.
4.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה.
5.תקנה 399 לתקנות קובעת, כי המועד להגשת בקשת רשות לערער על החלטה של בית המשפט, הוא שלושים ימים מיום מתן ההחלטה. תקנה 528 לתקנות קובעת כי מקום בו מדובר במועד שנקבע בחיקוק, רשאי בית המשפט להאריכו מטעמים מיוחדים שיירשמו.
6.לעניין "הטעמים המיוחדים" אשר יצדיקו את הארכת המועד הקבוע בחיקוק, נקבע ברע"א 3776/16 גנים נ' רחל (פורסם בנבו, 16.8.16):
"נפסק, כי על הטעמים המיוחדים שיירשמו להיות טעמים אובייקטיביים שאינם בשליטתו או בתחום ציפייתו של מבקש הארכה (כגון מוות או מחלה), ומקורם בגורם חיצוני (ראו למשל, ע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2) 904, 910 (2001), להלן עניין ידידיה). עוד נפסק, כי טעות כשלעצמה, גם אם תמת לב, אינה מהוה טעם מיוחד. בהקשר זה יש משמעות לשאלה האם הבקשה להארכת מועד הוגשה במסגרת תקופת הזמן שנקצבה בדין להגשת ההליך המרכזי, וכן האם ידע הצד שכנגד על הכוונה להגיש את הבקשה להארכת מועד (ראו למשל, בש"ם 6229/11 דון-יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה, [פורסם בנבו] פסקה 10 (10.1.12))..."
"...קיומו של "טעם מיוחד" נבחן לפי נסיבותיו של כל מקרה, והרקמה מטבעה פתוחה, באופן מתון; בבוא בית המשפט להחליט על בבקשה להארכת מועד עליו להביא בחשבון, בין היתר, את הסיבה לעיכוב בהגשת ההליך, את משך האיחור, את השאלה האם ישנו הליך תלוי ועומד, את מהות ההליך, את מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד, וכן את סיכויי ההליך שלגביו מוגשת הבקשה (ראו ח' בן נון, ט' חבקין הערעור האזרחי 171-168 (מהדורה שלישית -תשע"ג))".