רע"א 2473/15 מרקעי תקשורת בע"מ נ' נקש

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט בן-ציון גרינברגר) בתיק הפ"ב 9435-05-14 מיום 1.3.2015. בפסק הדין קיבל בית משפט קמא, באופן חלקי, את בקשת המבקשת לביטול פסק בוררות באופן שהורה שסוגיות מסוימות שנדונו בפסק הבוררות יתבררו שוב בפני בורר חדש, כשקביעה אחרת של הבורר תעמוד על כנה. כלפי החלטה זו, שהותירה את אחת הקביעות שבפסק הבוררות על כנה, הוגשה הבקשה דנא. כן הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע.

רקע והליכים קודמים

1. עיקרי העובדות הצריכות לעניין פורטו בהרחבה בהחלטתו של השופט א' רובינשטיין ברע"א 8613/13 מרקעי תקשורת בע"מ נ' נקש (8.1.2014). בהחלטה זו הובא הרקע ליחסים העסקיים בין הצדדים ולסכסוך שנתגלע ביניהם וכן נסקר פסק הבוררות הראשון שניתן בעניינו של אותו סכסוך. בקצרה ייאמר שחברה בבעלותה של המבקשת התקשרה בהסכם שותפות עם המשיב ואדם נוסף (להלן: מועלם) להקמת מיזם שיתמקד בהפצתו של מקומון באזור ירושלים וזאת באמצעות הקמתה של חברה חדשה (להלן: חברת המקומון). בעת כריתת הסכם השותפות, המשיב ומועלם ניהלו והיו הבעלים של חברה בשם אינדקס, שאף היא עסקה בתחום המקומונים. בין הצדדים הוסכם, כי המשיב ומועלם יספקו שירותי ניהול לחברת המקומון בתמורה לדמי ניהול שישולמו לחברה שבבעלותם. המיזם לא עלה יפה ובשל כך הוכנסו שינויים באופן ניהולה של חברת המקומון: תחילה הופחתה התמורה החודשית עבור שירותי הניהול שסיפקו המשיב ומועלם לחברה, ובהמשך הוחלט להפסיק את ההתקשרות עם החברה שבאמצעותה סופקו שירותי הניהול ועל העברת המשיב מתפקידו כמנכ"ל החברה.

2. ביום 27.2.2006 הגיש המשיב לבית הדין האזורי לעבודה תביעה נגד חברת המקומון על סך 1.6 מיליון ש"ח. בתביעתו טען המשיב כי בינו לבין החברה התקיימו יחסי עובד-מעביד, ועל כן הוא זכאי לתשלומים שונים. הצדדים הסכימו על העברת המחלוקות ביניהם להליך בוררות, שבמסגרתו הוגשו תביעות הדדיות. בתביעתה טענה המבקשת, בין היתר, כי במשא ומתן לקראת כריתת הסכם השותפות המשיב נהג כלפיה בחוסר תום והציג לה מצג שווא ביחס לרווחיותה של חברת אינדקס.

3. ביום 2.5.2013 ניתן פסק בוררות שבגדרו התקבלה טענתו המרכזית של המשיב ונקבע כי החברה חבה לו סכומי כסף שונים. בקשת המבקשת לביטול פסק הבוררות התקבלה בעיקרה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 20.11.2013 (להלן: פסק הדין הראשון) וזאת מהטעם שהבורר לא הכריע במספר סוגיות שהובאו לפתחו, ובכלל זאת, בטענת המבקשת לכך שהמשיב ומועלם הציגו מצג שווא והפרו כלפיה את חובת תום הלב במשא ומתן. לפיכך הוחלט כי הבורר יוציא תחת ידו פסק בוררות משלים שבו יכריע בסוגיות האמורות. יצוין, כי טענת המבקשת כי בפסק הבוררות חרג הבורר מסמכותו נדחתה בפסק הדין הראשון ובקשת רשות ערעור על קביעה זו נדחתה בהחלטה שניתנה ברע"א 8613/13 הנזכר לעיל.

4. ביום 10.3.2014 ניתן פסק בוררות משלים, שבגדרו הוכרעו הסוגיות שנקבע בפסק הדין הראשון כי הבורר לא נדרש להן. בפסק הבוררות המשלים נקבע, כי לא עלה בידי המבקשת להוכיח שהמשיב הציג לה מצגי שווא ביחס למצבה הכלכלי של חברת אינדקס או באשר לכישורי הניהול שלו. בהקשר זה קבע הבורר כי בפני המבקשת עמדו דוחות וספרי החשבונות של אינדקס, וכי התרשם מהעדויות שנשמעו בפניו כי לעובדי המבקשת היה הידע והניסיון לדרוש את המסמכים שנדרשים כדי לעמוד על מצבה של אינדקס וכדי לנתח את הנתונים שעמדו בפניהם.

5. המבקשת הגישה לבית משפט קמא בקשה לבטל גם את פסק הבוררות המשלים. כאמור לעיל, בפסק דינו מיום 1.3.2015 נעתר בית משפט קמא לבקשה באופן חלקי. נקבע, כי הבורר לא נימק כראוי את הכרעותיו במרבית הסוגיות שהוחזרו לפתחו ונקבע כי סוגיות אלו יוכרעו על-ידי בורר אחר, שכן המבקשת איבדה את אמונה בבורר (סעיף 11(1) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968; להלן: חוק הבוררות). לצד זאת, נקבע, כי בהתחשב בעילות ההתערבות של בתי המשפט בפסקי בוררות, אין מקום להתערב בהחלטת הבורר לדחות את תביעת המבקשת באשר להתנהלות המשיב בעת המשא ומתן, וכך נקבע בפסק הדין:

"בפסק הדין המשלים מנתח הבורר את הראיות המרכזיות שהונחו לפניו, ובעיקר, עצם הגשת ספרי החברה והדוחות הכספיים שלה לעיונה ובדיקתה של המבקשת ללא כל הגבלה; ועל פי ראיה זו וראיות נוספות המוזכרות בפסק דינו הגיע הבורר למסקנה כי אין להיעתר לתביעת המבקשת במרכיב זה של תביעתה.