רע"א 19923-01-15 ק.ר. 2X4 השקעות ונכסים (2000) בע"מ נ' אלי רוני ואבי יוזמה ופתוח בע"מ

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת י' בלכר) מיום 2.12.14, אשר דחתה את בקשת המבקשת למתן פסק דין חלקי בתביעה נגד המשיבה.

2.עסקינן בתביעה לפיצויים מוסכמים שהגישה המבקשת (בבימ"ש קמא) נגד המשיבה, בטענה שהמשיבה סירבה לרשום את בעלותה של המבקשת בשני אולמות שרכשה ממנה, בניגוד להתחייבותה בהסכם המכר.

במסגרת תביעתה עתרה המבקשת למתן פסק דין חלקי, וזאת על יסוד פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב לזכות חברה אחרת, בתביעה שאותה חברה (אחרת) הגישה נגד המשיבה, בגין אותה עילה.

בימ"ש קמא, כאמור, דחה את הבקשה בנימוק: "בין היתר מכיוון שהטענה להפחתת הפיצוי המוסכם לא נטענה בהליך בבית המשפט בתל אביב והדברים שנקבעו שם בעניין זה לא נדרשו להכרעה, אין מעשה בית דין בסוגיה זו..."

3.לטענת המבקשת, שגה בימ"ש קמא בקביעתו כי לא חל מעשה בית דין. המשיבה אכן לא טענה בהליך האחר להפחתה בשיעור הפיצוי המוסכם, ומשכך, ומשמדובר באותו עניין, היא אינה יכולה להעלות זאת בהליך הנדון. בנוסף, מפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א עולה, כי גם אם המשיבה היתה טוענת שם להפחתת הפיצוי טענתה היתה נדחית. מצבה של המבקשת בתיק זה עדיף על מצבה של החברה האחרת, הואיל והאיחור ברישום הבעלות בתיק זה מגיע ל-8 שנים, בעוד האיחור בתיק האחר היה שש שנים. לא ייתכן שבשני תיקים זהים בעובדותיהם יגיעו בתי המשפט לתוצאה שונה.

4.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, לא מצאתי כי שגה בימ"ש קמא בהחלטתו ודין הבקשה להידחות.

בימ"ש קמא לא סתם את הגולל על תביעה המבקשת וקבע כי עליה להתברר לגופה. מדובר בהחלטה דיונית המסורה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה המבררת, וכלל הוא שערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות מסוג זה.

לא מצאתי כי נסיבות העניין מצדיקות סטייה מן הכלל.

לגופו של עניין, בימ"ש קמא מצא כי על פני הדברים אין מדובר במעשה בית דין המצדיק מתן פסק דין חלקי. המשיבה העלתה טענת הגנה המצריכה בירור, טענה שלא הועלתה בתיק האחר, ומשכך אין זהות בפלוגתה שדינה להתברר. המבקשת מודה כי מדובר בטענת הגנה חדשה, ועל כן לא מצאתי כי נפלה שגגה תחת ידי בימ"ש קמא בהחלטה שיש לברר את התביעה לגופה.

5.על יסוד האמור הבקשה נדחית.