רייבי נ' דדון ואח'

פסק דין

1.עניינה של התביעה נזקי רכוש לרכב בגין תאונה מיום 24.12.2012.

2.בכתב התביעה נטען: "בתאריך 24.12.2012 אירעה תאונת דרכים, עת נסע רכב התובע בנתיבו, רכב הפוגע אשר ניסה להשלים פניית פרסה, נסע לאחור, פגע ברכב התובע וגרם לו נזק רב". (סעיף 4 לכתב התביעה).

3.בכתב ההגנה נטען: "הנתבעים יטענו כי רכבם נסע ביציאה מחנייה ברחוב אשר סמוך לבית הנתבע 1 כשלפתע הגיח נהג רכב התובע ביציאה גם כן מחניית הבניין ועצר אחרי רכב הנתבעים וצפר לרכב הנתבעים שלא ימשיך בנסיעה, לאחר כ- 150 מטר פנה התובע לנתבע וביקש פרטיו, לציין כי לא היה כל מגע בין רכב התובע לרכב הנתבעים. לציין כי במקום לא ניתן לעשות פניית פרסה ולפיכך נסיבות אירוע התאונה כפי שנטענות ע"י התובע אינן נכונות ואינן מתיישבות עם נזקיו". (סעיף 4 לכתב ההגנה).

4.לכתב ההגנה צורפה הודעת נתבע 1 לנתבעת 2 על התאונה. בתיאור האירוע, נכתב: "רכב מבוטח נסע ברוורס, שמע צפצוף של רכב צג ועצר - לא הייתה התנגשות בין הרכבים. על פי גרסת צג טוען שהייתה פגיע בחזית. מנ מבוטח – אין נזק. מנ צג–חזית". כאמור בהודעה, היא נמסרה ביום 15.01.2013, כשלושה שבועות לאחר התאונה.

5.נהג התובע מסר בעדותו כי הוא נסע ברכב התובע ברח' נווה יהושע, רכב נתבע 1, אשר נסע לפניו בנתיבו עצר, שילב פתאום להילוך אחורי ונסע לאחור. לדבריו, רכב נתבע 1 התקרב לרכב התובע, נהג רכב התובע צפצף לנתבע 1 אך רכב נתבע 1 התנגש ברכב התובע. לדברי נהג התובע: "הוא חזר רוורס עם טיפה זווית ימינה על מנת להיכנס שמאלה. אני צפצפתי לו והוא נכנס בי. אני בעמידה מוחלטת כי ראיתי שהוא עצר ושילב להילוך אחורי. הייתי בטוח שכשהוא נסע רוורס הוא יעצור וצפרתי צופר ארוך". (פרוט', עמ' 2, ש' 17-19).

6.נהג התובע מסר עוד בעדותו כי משמאל לכביש שבו נסעו, יש מרכז קניות וכניסה למרכז הקניות. לדבריו, נתבע 1 רצה להשתלב לנתיב הנגדי ואחרי שנסע לאחור, "פרסס", פנה שמאלה לכיוון אותו מרכז קניות, עלה על המדרכה וחזר שמאלה. (פרוט' עמ' 2, ש' 11-14). עוד לדברי נהג התובע, הוא נסע אחר נתבע 1, זה יצא מרכבו, התנצל ואמר שיש לו בעיות בבית ושנהג התובע "לא יעשה מזה סיפור", כן אמר: "סליחה אל תעשה לי בעיות בבית". (פרוט' עמ' 3 ש' 6. עמ' 4 ש' 13).

נתבע 1 העיד כדלקמן:

"אני חניתי ברח' נווה יהושע על הכביש הראשי זה לא רחוק מביתי. הנהג השני חנה בתוך חניה של הבניין, נישה כזאת. אני נוהג, לפני שאני נכנס לאוטו תמיד אני מסתכל איך אני אצא מהחניה ע"מ לא לפגוע באף אחד ולא בעצמי, נכנסתי לרכבי, התחלתי לצאת רוורס, ושמעתי צופר, הנהג השני צפר לי חזק, פתחתי את הדלת ובאתי לצאת לראות מה קרה, הוא הופיע לפניי ואמר אל תצא לא צריך, לא קרה שום דבר. ושאלתי אותו מה קרה למה צפרת, הוא אמר באמת לא קרה שום דבר.

יצאתי ממקום החניה שלי, נכנסתי לחניון בצד שמאל של מרכז החנויות, הסתובבתי עשיתי פרסה והלכתי לכיוון הפוך, אני מתקן לא עשיתי פרסה, את הפרסה עשיתי בתוך החניון שנכנסתי אליו. הייתי חייב להיכנס לחניה של החנויות, בשביל להסתובב ולחזור לכיוון ההפוך. הגעתי למינימרקט בפינה, זה מרחק של 100 – 150 מ', באתי לצאת מהרכב פתאום הנהג הופיע ואמר "תשמע עשית לי איזו שריטה" אמרתי לו "אני לא התקרבתי אליך" הוא אמר האוטו לא שייך לי ואני לא רוצה שיכעס, אמרתי שוב שלא התקרבתי אליו, הוא אמר לי שהוא רוצה את פרטיי, עשיתי חשבון שאם אסרב לתת לו פרטים אראה כפושע או כפוגע ובורח. אמרתי שאתן לו את הפרטים אך "אני לא פגעתי בך". (פרוט' עמ' 4 ש' 18-30).

8.כמפורט להלן, בעוד שנהג התובע מסר גרסה עקבית וסבירה, בגרסת נתבע 1 נתגלו מספר קשיים.

9.כאמור לעיל, נהג התובע מסר כי נתבע 1, אשר נסע לפניו בנתיבו עצר, שילב פתאום להילוך אחורי ונסע לאחור ולאחר שהתנגש ברכב התובע, ביצע סבוב פרסה לכיוון מרכז הקניות משמאל לכביש. נתבע 1 אישר כי כיוון הנסיעה שלו אכן היה אותו מרכז חנויות מצד שמאל. בעדותו, תחילה אישר את גרסת נהג התובע ואמר כי הוא הסתובב, עשה פרסה ונסע לכיוון ההפוך, אך בהמשך עדותו, שינה את גרסתו ואמר כי הוא לא עשה פרסה וכי את הפרסה הוא עשה בתוך חניון מרכז החנויות שנכנס אליו, כדי להמשיך לנסוע לכוון ההפוך.

10.נקודה נוספת המעוררת תמיהה נוגעת לדברי נתבע 1, לפיהם, טרם החל בנסיעתו, הוא ראה את רכב התובע בחניה בתוך הבניין שלידו חנה נתבע 1. מדוע יתעניין נתבע 1 בכלי רכב אשר חונים בחנית הבניין שעה שהוא חונה בכביש ומבקש לנסוע מהמקום? לנקודה זו יש להוסיף כי לדברי נהג התובע, הוא אינו מתגורר בבניין אליו כיוון נתבע 1 ולא חנה באותה חנייה של הבניין מעולם.

11.בנוסף לאמור, רכב התובע נבדק ביום 29.01.13. בחוות דעת השמאי נאמר כי ברכב ניזוקו חלקו הקדמי של הרכב ופח החזית. לרכב התובע ארע, אפוא, נזק בחזית הרכב. מן העבר השני, נתבע 1 טען כי נתבעת 2 בדקה את רכבו ונמצא שאין בו נזק. לדבריו, מטעם חברת הביטוח גם צולמו תמונות רכב נתבע 1, אך ממצאי הבדיקה של נתבעת 2 ותמונות רכב נתבע 1 לא הוצגו לבית המשפט.

12.מגרסת נתבע 1 נובעת הטענה, לפיה, התובע טופל על נתבע 1 נזקי רכב שכלל לא אירעו באירוע מיום 24.12.14. לאור חוות דעת התובע, וכאמור, לרכב התובע אירעו נזקים בחזית הרכב ומטענות נתבע 1 נובע כי אלו אירעו בתאונה אחרת. במכלול הנסיבות שפורטו לעיל, לא מצאתי כל עילה לקבוע כי יש לייחס לנהג התובע את המעשים החמורים הנ"ל ולקבוע כי הוא בדה את התאונה או שהוא טפל על נתבע 1 נזקי תאונה אחרת.

13.אשר על האמור, אני מעדיפה את גרסת נהג התובע על פני גרסת נתבע 1. בהתאם, משהתאונה ארעה במהלך נסיעה של נתבע 1 לאחור בחוסר זהירות, האחריות לתאונה רובצת עליו והתביעה מתקבלת בסוגיית האחריות.

14.באשר לסוגית הנזק, ב"כ הצדדים הודיעו בדיון כי הם יבואו בדברים וכי בסוגיה זו לא דרושה הכרעת בית המשפט.

15.אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

המזכירות תסגור את התיק.