רון ואח' נ' יצאת גדול בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום בגין הפצת חוברות פרסומיות שהפיקה הנתבעת. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד.

התובע טוען כי נשכר ע"י מנכ"ל הנתבעת להפיץ, אישית ובאמצעות 3 עובדים מטעמו, כמות גדולה של חוברות פרסומיות בהפקת הנתבעת ע"י חלוקתן בתיבות דואר של תושבים באזור ירושלים ומודיעין. התובע הפיץ את החוברות כמוסכם והגיש לנתבעת חשבוניות, כאשר כל חשבונית מתייחסת להפצה של 6,000 חוברות ובסך הכל 12 חשבוניות בין החודשים יוני – אוגוסט 2011.

הסכום הכולל של החשבוניות הינו 34,328 ₪, ומתוכו שילמה הנתבעת לתובע סך של 18,413 ₪. התביעה הינה לתשלום היתרה בסך 15,915 ₪.

התובע טוען כי חילק את מלוא הכמות נשוא החשבוניות – היינו 12 חלוקות X 6000 חוברות לכל חלוקה, ובסה"כ 72,000 חוברות.

הנתבעת טוענת כי משכה מבית הדפוס בסך הכל 75,000 חוברות להפצה בירושלים באותה עת, מתוכן הופצו 35,150 ע"י עובד הנתבעת (הוצג מסמך פירוט) כך שהתובע יכול היה לחלק לכל היותר כ-40,000 חוברות. לטענתה, שולם לתובע עבור הפצת 48,000 חוברות (היינו, 8 חשבוניות) לאחר שנוכה בהסכמה סכום של 1,000 ₪ בגין חוברות שנמצאו בפח אשפה. לטענת הנתבעת, התובע לא חילק יותר מ-40,000 חוברות בירושלים, ואילו במודיעין לא חילק כלל, אלא הוציא חשבוניות על חלוקה שלא ביצע.

לגבי החוברות שנמצאו בפח אשפה טוען התובע כי אכן היו חבילות שהונחו ליד הפח כתחנת ביניים בטרם ההפצה באותו רחוב. הוא הכחיש כי הסכים לקנס כלשהו בגין אי חלוקה של חלק מהחוברות.

התובע הציג פירוט הרחובות בהם בוצעה החלוקה בירושלים, לגבי 10 חשבוניות שכל אחת מהן מתייחסת ליום חלוקה אחד. לגבי שתי החשבוניות האחרונות לא הוצג פירוט. גם לגבי הטענה כי בוצעה חלוקה במודיעין לא הוצג פירוט רחובות כלשהו, היכן בוצעה החלוקה.

התובע לא ערך כל רישום ולא הציג כל ראיה לגבי מספר החוברות שמשך וחילק בכל יום חלוקה, לא בעת ההעמסה מבית הדפוס/המחסן לרכב ולא בעת פריקתן מהרכב ומסירתן למחלקים. התובע טוען סתמית כי בכל יום חלוקה העמיס 6,000 חוברות אך לא היתה לו ראיה משכנעת לכך, ועולה גם תמיהה, כיצד חולק בכל יום ויום אותו מספר של חוברות ללא שיור.

הנתבעת, מנגד, הציגה ראיות לגבי מספר החוברות שנמשכו ע"י העובדים מטעמה, ואשר מספרן הכולל אינו מתיישב עם גרסת התובע שכן לא היו בדפוס מספר כזה של חוברות להפצה.

לפיכך אני קובעת כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה להראות כי חילק יותר מאשר 40,000 חוברות, שעבורן קיבל את התשלום.

לפיכך אני דוחה את התביעה.

גם התביעה שכנגד נדחית, שכן לא הוכח כי התובע חילק פחות חוברות מהסכום ששולם לו. גם יתר רכיבי התביעה שכנגד לא הוכחו, מאחר שלא הוכח כי הסיבה להדפסת חוברות נוספות היו אותן חוברות שנמצאו בפח.

ניתן היום, י"ח תמוז תשע"ב, 08 יולי 2012, בהעדר הצדדים.