עמ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
26303-07-10
28/07/2010
|
בפני השופט:
דניה קרת-מאיר
|
- נגד - |
התובע:
יבגני רבינוביץ (עציר)
|
הנתבע:
מד ינת ישראל
|
|
החלטה
1.מהות הבקשה
הערר שבפניי הינו הודעת ערר על החלטת בית משפט השלום (כב' השופט דרויאן) מיום 8.7.2010, לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.
בהודעת הערר נאמר, בין היתר, כי בחודש מאי 2010, הוגש כנגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות של הונאה, זיוף ומרמה. כמו כן הוגשה באותו מועד בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים.
בדיון שהתקיים ביום 3.6.10 הסכים העורר לקיום ראיות לכאורה כנגדו. לנוכח מהות העבירה, העדר עבר פלילי וגילו הצעיר הופנה העורר לתסקיר שירות מבחן כדי לבחון אפשרות של שחרורו לחלופת מעצר.
בעקבות אי בהירויות בתסקיר הראשון הורה בית המשפט קמא כי הדיון ידחה לצורך קבלת תסקיר מעצר משלים.
למרות התסקיר המשלים של שירות המבחן, אשר המליץ לשחרר את העורר למעצר בית תחת השגחתם של שלושה מפקחים – אמו של העורר ודודיו – הורה בית המשפט קמא באותה החלטה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.
בנימוקי הערר נטען כי בית המשפט קמא שגה, כאשר לא התייחס בהחלטתו לכך שמדובר בעבירות רכוש בלבד שאינן מקימות עילת מעצר סטטוטורית. אמנם, עילת מעצר עלולה לקום בעבירות מסוג זה, אולם מקום בו מדובר בעבירות מעין אלה ניתן להורות על חלופת מעצר. לעורר מיוחסות עבירות רכוש בלבד ואין מדובר בחשש לשיבוש הליכי משפט או המלטות מן הדין והמשיבה אף לא טענה זאת.
כמו כן, שגה בית המשפט בכך שלא התייחס בהחלטתו לעובדה שהעורר נעדר עבר פלילי, לא נתן משקל לגילו הצעיר של העורר ולכך שמדובר במעצרו הראשון.
בית המשפט קמא נתן משקל מירבי לסוג העבירות אשר מעידות לדעתו כי מדובר בעבריין מתוחכם, ולא נתן דעתו לכך שאין מדובר באדם שדרכי מרמה הן אורחות חייו.
כמו כן, בית המשפט קמא שגה בכך שלא התייחס לטענה כי אין מדובר בעבירות שנעברות מן הבית וכי העבירות שיוחסו לעורר בוצעו במשך מספר חודשים ולא במשך תקופות ממושכות. עוד נטען כי בית המשפט קמא שגה בכך שקבע כי העורר הכשיל את עבודת שירות המבחן לבחון את מסוכנותו. כן שגה בכך שלא אימץ את המלצת שירות המבחן לשחרר את העורר לחלופה שהוצעה על ידו. שירות המבחן התרשם מאיכות המפקחים ולכן שגה בית המשפט כאשר קבע כי קיים סיכון שהעורר יצליח לשטות במפקחים – בני משפחתו.
עוד נטען, כי בית המשפט שגה בכך שקבע כי מדובר בחלופת מעצר מוגבלת היות ושירות המבחן התרשם כי לנוכח הקשיים הכלכליים בהם נתונה המשפחה והתנאים הפיזיים - עלול להתעורר קושי בעוד מספר חודשים. אין בקושי העלול להתעורר בעוד מספר חודשים כדי לאיין את חלופת המעצר. כמו כן, שגה בית המשפט קמא כאשר התעלם מהצעת ב"כ העורר, לבחון את יציבותה של חלופת המעצר ע"י שירות המבחן במסגרת פיקוח מעצר. מדובר במפקחים הראויים לאמון ולכן חזקה עליהם שיפנו לשירות המבחן והדבר יובא לבית המשפט. כמו כן, שגה בית המשפט קמא כאשר לא הסתמך על פסיקת בית המשפט העליון על פיה שוחררו נאשמים בעבירות מרמה חמורות לחלופות מעצר.
2.טענות הצדדים בדיון
בדיון שהתקיים ביום 26.7.10 חזרה ב"כ העורר על הטענות בערר.
נטען כי בית המשפט קמא מצא כי יש מקום לעצור את העורר עד תום ההליכים על רקע טיבו של העורר, עליו למד מן התסקיר הראשון, אולם בתסקיר השני חל שינוי בעמדת שירותי המבחן, בגין איכותה הבולטת של חלופת המעצר.
בתסקיר הראשון בו הוצעה משפחת חברתו של העורר כמפקחת על העורר, ציין שירות המבחן כי אינו מתרשם שמדובר בחלופה בשלה שיש לה יכולת להתמודד עם רמת הסיכון שמציג העורר.
ביחס לחלופת המעצר השנייה, מצא שירות המבחן כי מדובר בחלופה טובה המאזנת נכונה את רמת הסיכון שנשקפת מן העורר.
התסקיר השני נעשה בהיוועצות עם הממונים בשירות המבחן.
לכן, יש להתייחס אליו בכובד ראש.
הקושי העתידי אשר עשוי להתעורר אינו צריך לסכל את חלופת המעצר. מדובר בתקופה של כ-5-6 חודשים שאין לזלזל בה, במיוחד כאשר מדובר בגיל צעיר ובמעצר ראשון.