קשמה נ' מוסך בני את דוד בע"מ

פסק דין

פסק דין זה עניינו תביעה שהגיש מר גיא קשמה, נגד מעבידתו לשעבר מוסך בני את דוד בע"מ בעקבות פיטוריו בחודש פברואר 2011. בתביעה ביקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו סכום בסדר גודל של 131,0000 ₪ הנתבעים בעילות התביעה השונות, עליהן נעמוד להלן.

הצדדים:

1.מר גיא קשמה ׁ(להלן: "התובע"), מכונאי במקצועו, עבד אצל הנתבעת מחודש ספטמבר 2005 ועד לחודש פברואר 2011.

2.מוסך בני את דוד בע"מ (להלן: "הנתבעת"), היא חברה בע"מ המפעילה "מוסך מורשה" של יבואן חברת הונדה בישראל, באשקלון.

התביעה:

3.בחודש מאי 2011 הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה והיא כוללת עילות תביעה שעניינן נסיבות סיום עבודתו של התובע, עילות תביעה המבוססות על הוראות ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף המוסכים (להלן: "ההסכם הקיבוצי") ועילות מכוח חוק כדלקמן:

בעקבות סיום עבודתו בנתבעת טען התובע, כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצויים על פיטורים שלא כדין ודמי פדיון חופשה.

בכתב התביעה טען התובע, כי היה על הנתבעת מכוח הוראות ההסכם הקיבוצי, להבטיח את זכויותיו בקרן פנסיה מקיפה, לרכוש עבורו זכויות בקרן השתלמות ולשלם לו תוספת וותק. לטענת התובע לא עמדה הנתבעת בהתחייבויותיה כלפיו מכוח ההסכם הקיבוצי, ומכאן התביעה לפיצוי על אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות ולתוספת וותק.

על פי כתב התביעה הייתה הנתבעת חייבת בתשלום דמי מחלה בתקופה שמיום 11.2.2011 ועד ה-16.2.2011 ואלה לא שולמו לו; ובתשלום קצובת הבראה המתייחסת לשנה האחרונה לעבודתו בנתבעת.

4.בשלב זה של פסק הדין אין אנו רואים צורך בפירוט טענות התובע בעילות התביעה השונות ובהצגת תשובת הנתבעת לכל אחת מהן, דבר שייעשה ככל שיהא בו צורך בעת הדיון בפרטי העילות, כלהלן.

התביעה לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצויים על פיטורים שלא כדין ודמי פדיון חופשה:

5.עילות התביעה לעיל - התביעה לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצויים על פיטורים שלא כדין ודמי פדיון חופשה – עניינן כולן עילות שנולדו עם סיום יחסי עובד מעביד בין הצדדים.

6.בקצירת האומר טען התובע כי פוטר ללא מתן הודעה מוקדמת ומבלי ששילמו לו דמי הודעה מוקדמת. על פי הנטען בכתב התביעה, הפיטורים נעשו שלא בהליך הקבוע בהסכם הקיבוצי לפיטורי משמעת, תוך פגיעה בפרטיות התובע (צילום התובע בחצר הבית) וללא שימוע.

7.על רקע זה ביקש התובע לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת המבוססים על שכר אחרון בסכום של 7,624 ₪ ותקופת עבודה שאיננה במחלוקת – מחודש ספטמבר 2005 ועד לחודש פברואר 2011 – בסכום של 41,932 ₪ ו-7,624 ₪ בהתאמה.

8.התובע טען כי בהתחשב בנסיבות בהן פוטר הוא זכאי לפיצויים על פיטורים שלא כדין, בסכום השווה לשכר של שישה חודשים, ובסה"כ סכום של 45,852 ₪.

9.על פי הנטען בכתב התביעה, היה התובע זכאי לפדיון חופשה של ארבעה ימי חופשה בעקבות סיום עבודתו בנתבעת. מהתביעה בעילה זו חזר בו התובע בתצהיר עדות ראשית (ראה: סעיף 65 לתצהיר עדות ראשית של התובע, האומר כי: "לאור טענת הנתבעת בכתב ההגנה המתוקן לגבי ניצול ימי החופשה שלי, ערכתי בדיקה ואני מבקש לזנוח את תביעתי בגין רכיב זה").

10.לטענת הנתבעת פוטר התובע בשל עבירת משמעת חמורה – מתן שירותים, לרבות ללקוחות הנתבעת – בחצר ביתו וזאת במהלך תקופת העבודה בימים בהם הצהיר כי אין הוא כשיר לעבודה בשל מחלה. זאת על אף שהוזהר כי התנהגות זו מהווה הפרת משמעת חמורה ותביא לפיטוריו.

11.הנתבעת הוסיפה כי בהתאם לתקנון העבודה בענף המוסכים, עבירת המשמעת המיוחסת לתובע מצדיקה את שלילת הזכות לפיצויי פיטורים ופיטוריו ללא הודעה מוקדמת.

12.הנתבעת הוסיפה כי התובע פוטר בהליך נכון, לאחר שבעקבות אירוע קודם מחודש ינואר 2011, קיימה "הליך שימוע" ובמסגרתו הוזהר התובע כי אם ייתפס בעבירת משמעת נוספת, יפוטר לאלתר – כפי שבפועל קרה בפברואר 2011.