קנפו ואח' נ' טופר דהאן ואח'

פסק דין

לפניי תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעת ותביעה שכנגד.

התביעה שכנגד, ככל הנראה, לא הייתה באה לעולם אלמלא הגישה התובעת את תביעתה בגין תשלום ארנונה בתקופה שבה אין מחלוקת, כי מי שניהלה את העסק בפועל ורכשה את השותפות הייתה הנתבעת/התובעת שכנגד.

סוף סיפור המעשה בין שתי השותפות/הצדדים בתביעה שלפניי הינו ששתיהן חברו יחדיו על מנת שלא לפרוס את המציאות שהייתה באותה עת ביחס לצדדי ג', בין היתר, הבעלים של בית הקפה אותו ניהלו וממילא עיריית רמת השרון ביחס אליה היו צריכות לשלם עבור העסק ארנונה.

למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לעובדות אשר בסופו של דבר הובילו לפירוק השותפות ורכישת השותפות על ידי הנתבעת מטעם התובעת, כאשר דווקא האחרונה, היא זו שהקימה את בית הקפה בבחינת מפעל חיים שעבד קודם שבע שנים וחיפשה שותפה, אשר בסופו של דבר לתפקיד זה התקבלה הנתבעת.

עוד אין מחלוקת בין הצדדים, כי בשום שלב עד לרגע שבו נאלצה הנתבעת בסופו של יום לפנות את בית הקפה, לא הודיעו הצדדים שתיהן לעירייה או לבעל הדירה על פירוק השותפות ועל העברת השותפות כך שזו תנוהל על ידי הנתבעת.

ביראות עיניי לא בכדי לא עשו כן הצדדים שלפניי, שתיהן ידעו כי ככל הנראה משמעות הדבר תהא בהכרח פינוי ו/או העדר הסכמה של בעל הדירה, אשר היה בכך כדי לסקל את פירוק השותפות ושתיהן הסכימו עם זה.

כאשר השותפות התפרקה, מעבר להסכם שנערך בין הצדדים ביחס לפירוק השותפות, ממילא לא טרחה התובעת לקבל מטעם העירייה מסמך המעיד על כך שביום פירוק השותפות אין חוב לעירייה, שהרי בכל אותה עת ידעה שלא תוכל להחליף את שם המשתמש אל מול העירייה, כאשר כחלק מההסכם של פירוק השותפות, הסכימה, חרף העובדה שהתגלו מחלוקות וסכסוכים בין השתיים, לנהל מו"מ ולחתום אל מול בעל המקרקעין שבו נוהל העסק.

הנתבעת פינתה את העסק, סברה שבעת הפינוי שילמה את כל התחייבויותיה, מבלי לקבל מסמך בכתב לפיו אין יותר חוב לעירייה, דבר אשר הסתבר בסופו של יום כשגוי.

הצדדים שלפניי, שתיהן, לא זו בלבד שחברו יחדיו והציגו מצג שווא כלפי צדדי ג', עצמו עיניהן אל מול צדדי ג' ועזבו את המקום מבלי לוודא כי לא נותרו חובות.

התובעת קיבלה עותק מהודעת הפינוי מטעם הבעלים, אשר גילה בשלב מסוים כי השתיים חברו ופעלו מאחורי גבו, דבר שהוביל בסופו של דבר לדרישתו לפנות את המקום.

נראה כי שתיהן התרשלו ומשכך הנני מטילה את האחריות על שתיהן באופן שווה.

סוף דבר, הנתבעת תשלם לידי התובעת סך של 5,050 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.

אינני עושה צו להוצאות.

התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום ג' אב תשע"א, 03/08/2011 במעמד הנוכחים.

לימור רייך, שופטת

הוקלד על ידי: חמוטל פילניאק