קלומיטי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.ויקטור קלומיטי (להלן: "התובע") הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") לתשלום דמי פגיעה בגין אירוע מיום 8/1/08.

2.משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוקים:

"על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי העבודה ועקב העבודה אצל מעבידו או מטעמו.

עפ"י המסמכים שבידינו לא הוכח שנגרם לך נזק כלשהו עקב האירוע הנטען על ידך (ישיבה בירושלים) ב 8/01/2008.

האשפוז והצינטור נעשו לאור גורמי הסיכון הרבים המכננים בך והכאבים בחזה התפתחו כתוצאה ממחלה טבעית.

השפעת הישיבה בירושלים, אפילו אם הייתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

לפיכך, לא ניתן לראות במקרה זה תאונת עבודה", הגיש הוא תביעה לבית הדין.

3.אין מחלוקת כי תביעת התובע נדחתה על ידי הנתבע ביום 25/04/2010 והתובע הגיש תביעתו לבית הדין ביום 30/10/2011. הפלוגתאות הינן:

האם יש לדחות את תביעת התובע בשל התיישנות בהגשתה? אם תידחה טענת ההתיישנות – עצם קרות אירוע תאונתי חריג ונסיבותיו? והקשר הסיבתי בין מחלת התובע ועבודתו.

סוגיית ההתיישנות

4.טענות התובע –

א.התובע מודה בסיכומיו כי החלטת הנתבע מיום 25/4/10 בדבר דחיית תביעתו, נתקבלה אצלו ביום 2/5/10. כמו כן מציין התובע בסיכומיו כי תביעתו הוגשה בחלוף 18 חודשים מאת הדחייה (סעיפים 5 ו-6 לסיכומי התובע).

ב.טענת התיישנות היא טענה שיש בצד המל"ל הזכות להעלותה, אך אין חובה לטעון אותה, ומצפים מגוף ממלכתי – ככזה הוא המוסד לביטוח לאומי – שילך בעקבות המקובל בהליכים שבהם המדינה היא הנתבעת, שלא לטעון טענת התיישנות בכל מקרה ובכל הנסיבות.

ג.הנתבע עצמו לא אטם אוזניו לאור הערות בית הדין הארצי ביחס להעלאת טענת התיישנות בצדו, ולפיכך הנהיג על עצמו נוהל פנימי המגמיש מדיניות המוסד בכל הכרוך להעלאת טענת התיישנות על ידו ולפרט הוא הדבר בתביעות שעילתה אחת – דוגמת פגיעה בעבודה.

לפיכך, הדין החקוק מסור לנתבע באשר ליכולתו להעלאת טענת ההתיישנות. בדחייתה של תובענה מטעמים שבסדרי הדין לבדם, אשר אינם יורדים לגופה של העילה המשפטית הנטענת בה, יש כדי לגרום לפגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד.

כך הם הדברים באשר לסוג התביעה לגופה וסיכויי התובע לזכות בתביעה, ובתוך כך הנזק העשוי להיגרם לתובע במניעת הדיון בתביעתו בנסיבות שבהם סיכוייו לזכות בדין סבירים.

5.מנגד טען הנתבע –

א.ביום 23/8/09 הגיש התובע לנתבע תביעה להכרה בפגיעה בעבודה שאירעה לו ביום 8/1/08. ביום 25/4/10, נשלח לתובע מכתב הדוחה את התביעה, כאשר התובע אף מאשר בסיכומיו כי קיבל את מכתב הדחייה ביום 2/5/10 (סעיף 5 לסיכומי התובע).

ב.ביום 30/10/11 הוגשה התביעה לבית הדין וזאת כשנה וחצי לאחר מועד דחיית התביעה.