ס"ע
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
17245-02-10,17382-02-10,17374-02-10,17369-02-10,17
18/11/2013
|
בפני השופט:
יעל אנגלברג שהםנציג ציבור (עובדים) מר אביתר כהן נציג ציבור (מעבידים) מר דב אבדור
|
- נגד - |
התובע:
קיבוץ עין גדי ואח'
|
הנתבע:
1. מגן 2. קרן פנסיה מרכזית לקואופרציה ביצרנות 3. תחבורה ושירותים 4. אגודה שיתופית בע"מ 5. עמוס מיכאלי ואח' 6. שגיא מרדכי ואח' 7. הממונה על שוק ההון 8. ביטוח וחסכון - משרד האוצר
|
|
החלטה
לפנינו בקשה לעיון מחדש בצו המניעה הזמני ולמתן הוראות לעניין העברת ניהול הקרן, חילופי בעלי דין והפסקת ייצוג.
רקע עובדתי
1.ביום 9.2.10 הגישו התובעים, קיבוץ עין גדי ו-13 גמלאי קיבוץ עין גדי (להלן - "התובעים" או "הקיבוץ") תביעה כנגד הנתבעת 1 (להלן - "הקרן") בגין הפחתת גמלת הפנסיה של כל אחד מהם החל מחודש 1/10, משיעור העומד על הסך של 2,727 ₪ לחודש לסך של 1,309 ₪ לחודש.
2.התובעים הגישו תביעה כספית להשבת הסכומים שהופחתו מגימלתם מחודש 1/10 ועד למועד הגשת התביעה בסך של 160,194 ₪ וכן עתרו לקבלת סעד הצהרתי לביטול הפחתת הפנסיה ממועד הגשת התביעה ואילך.
במקביל, הגישו התובעים בקשה למתן צו זמני המונע מהקרן להפחית את תשלומי הפנסיה עד למועד מתן פסק דין.
3.ביום 23.2.11 לאחר שנשמעו ראיות הצדדים בבקשה לסעד זמני, ניתן צו מניעה זמני אשר קבע כדלקמן-
"לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, משמצאנו שהמבקשים הוכיחו לכאורה קיומה של זכות ומשמאזן הנוחות נוטה בשלב זה לטובתם, סברנו כי בשלב זה, אין מקום להתיר את הפחתת שיעור הגמלאות בהיקף כפי שנעשה על ידי המשיבה, וזאת עד למתן פסק הדין בתביעה העיקרית.
עם זאת, יש מקום לנהוג לגבי המבקשים כפי שנהגה המשיבה כלפי כל חברי הקרן, והיה והופחתו שיעורי הגמלאות ליתר חברי הקרן [...], יופחתו קצבאות חברי הקיבוץ באותו השיעור".
ובהחלטת ההבהרה לצו המניעה מיום 26.4.11, נקבע -
"כעולה מסעיף 22 להחלטת בית הדין, ההפחתה שאותה רשאית הקרן לבצע בגמלאות חברי הקיבוץ עומדת על שיעור של 14.794% וזאת החל מחודש ספטמבר 2010.
ככל שתהיינה הפחתות נוספות בגמלאות חברי הקרן, תהא רשאית הקרן להפחית בשיעור זהה את גמלאות חברי הקיבוץ. ככל שתבצע הקרן עדכונים, עליה לבצע עדכונים גם לחברי הקיבוץ על פי ההסכם של הקיבוץ עם הקרן." (להלן - שניהם יחד - "צו המניעה הזמני").
בהמשך, לאחר מתן צו המניעה הזמני ובסמוך למועד שנקבע לשמיעת ראיות הצדדים, ביקשו הנתבעים 2 להצטרף להליך. בהחלטה מיום 28.2.11 נענתה בקשתם בחיוב. בקשת רשות הערעור על ההחלטה נדונה כערעור ונדחתה על ידי בית הדין הארצי בהחלטתו מיום 24.5.11. במסגרת הדיון בערעור נתקבלה אף בקשת הנתבעים 3 להצטרף להליך.
הבקשה לעיון מחדש
4.הקרן והנתבעים 3 פנו, כל אחד מנימוקיו, בבקשה לעיון מחדש בצו המניעה הזמני.
בתמצית, טענה הקרן כי יש לחזור ולעיין בצו המניעה היות שלאור דו"ח אקטוארי שנערך על ידי מר אלן דובין ואושר ביום 28.7.13 בדירקטוריון הקרן, קיים גרעון של יותר מ-50 מיליון ₪ בתכנית הפנסיה של הקיבוץ, המהווה יותר מ-50% מסך ההתחייבויות בתכנית הפנסיה של הקיבוץ וזאת אף לאחר הפחתת 14.794% מזכויות הקיבוץ בהתאם להחלטת בית הדין. לטענת הקרן, יישום הצו זמני מביא לתוצאה שלפיה מחד גדֵלות הפנסיות של הקיבוץ, ומאידך, גדל הגרעון האקטוארי בתוכנית הפנסיה של הקיבוץ. לטענת הקרן, עמדתה כי תוכנית הפנסיה של הקיבוץ גורמת לגרעון של עשרות מליוני שקלים, נסמכת על חוות דעתם של שלושה אקטוארים (מטעם הקרן - מר אנטלר ז"ל ומר אלן דובין ומטעם הממונה - מר אלן פפרמן) ואלה הן נסיבות חדשות שיש לקחת בחשבון בבחינת שיקול דעתה של הקרן לביצוע איזון אקטוארי ועדכון הזכויות. עוד טוענת הקרן כי חלוף הזמן כשלעצמו מהווה שינוי נסיבות - צו המניעה הזמני ניתן לפני יותר משנתיים וחצי ולא התקיימה ציפיה שעל בסיסה ניתנו החלטות בתי הדין האיזורי והארצי כי התיק יסתיים במהרה. הקרן טענה עוד כי יש לחייב את התובעים בהפקדת ערובה וערבון להבטחת הנזקים העלולים להגרם כתוצאה מהותרת הצו הזמני על כנו.
5. הנתבעים 3 השתיתו את בקשתם לעיון מחדש על הטענה כי לעמדת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, מקור הגרעון בקרן הוא ביישום הסכם ההצטרפות של חברי קיבוץ עין גדי והמשך התנהלות הקרן כפי שהיא מתנהלת היום, אשר הולך ומגדיל את הגרעון האקטוארי. לטענתם, עמדה זו מאפשרת את שינוי החלטת בית הדין בצו המניעה היות ויש לראות בכך שינוי נסיבות לרבות בשל העובדה שהיא קובעת עובדות חדשות שהתגלו מאז מתן צו המניעה.
6.לטענת התובעים, יש לדחות את הבקשות שכן הן הוגשו אך על מנת להמשיך ולהקשות על התובעים ככל שניתן. לעמדתם, לוקות הבקשות בחוסר תום לב ובהיעדר ניקיון כפיים, וזאת בשל העובדה כי הצטרפות הנתבעים 2 ו-3 אושרה בין היתר בזכות קיומו של צו המניעה, תוך גרימת עיכוב גדול לבירור ההליך ועינוי דין לתובעים, בהתאם לתוכנית שרקמה הקרן מלכתחילה בהזמינה את הצטרפות הנתבעים ערב דיוני ההוכחות שהיו קבועים לחודש מרץ 2011 דבר שהביא, כאמור, לעיכוב ולהתארכות ההליך המשפטי. לטענת התובעים, בהתאם להסכם ההצטרפות של הקיבוץ לקרן ועל מנת להבטיח כי זו תעשה באופן מאוזן, ביצע אקטואר הקרן בעת ההצטרפות בחינה אקטוארית וקבע את הסכום שעל התובעים לשלם בגין רכישת זכויות עבר. לדבריהם, גם במסגרת ההליך הזמני אישרר אקטואר הקרן כי התובעים נכנסו לקרן באופן מאוזן. עוד טוענים התובעים, כי בשל חלוף הזמן שנגרם בשל התנהלות הנתבעים ועקב צירופם להליך, ולאור פטירתו המצערת של אקטואר הקרן, נגרם לקיבוץ נזק ראייתי קשה.