קופת חולים כללית ואח' נ' גלמן ואח'

החלטה

הנתבע 1 מבקש לחייב את התובעת במתן מענה לשאלון שהפנה אליה.

בהחלטתי בדיון מיום 11/9/11 התרתי לצדדים להעביר ביניהם דרישות שעניינן השלמת ההליכים המקדמיים, וכן קבעתי כי ניתן יהיה לעתור בכתב בכל בקשה רלוונטית, לא יאוחר מיום 1/12/11, ולאחר השלמת ההליכים המקדמיים יינתן צו להגשת ראיות בהליך.

לאחר מכן, בהחלטתי מיום 12/12/11 קבעתי כי מאחר שלא הוגש דבר מה, וככל שלא יתבקש אחרת בתוך 14 יום, יינתן צו להגשת ראיות.

בבקשה הנוכחית טוען הנתבע 1, כי הוא הפנה לתובעת שאלון מטעמו ביום 15/11/11, יום לאחר שהתובעת הפנתה אליו שאלון מטעמה.

הנתבע 1 טוען, כי עד כה, התובעת לא מסרה לו תצהיר תשובות מטעמה, ובהתאם לכך, הוא פנה לבא כוחה ביום 13/12/11 והודיע לו כי ככל שהתובעת לא תמסור תצהיר תשובות עד ליום 20/12/11, הוא יפנה בבקשה למתן צו להשיב על שאלון, אלא שב"כ התובעת סירב למתן מענה לשאלון.

בתגובתה טוענת התובעת, כי חלף פרק הזמן הראוי להגשת בקשות בעניין ההליכים המקדמיים. בנוסף, מציינת התובעת, כי היא עצמה הפנתה לנתבע 1 שאלה אחת בלבד, בעוד שהנתבע 1 הפנה אליה שאלון הכולל 60 שאלות. בנסיבות אלה, טוענת התובעת, כי אין הצדקה לעכב את המשך הדיון ומן הראוי לקבוע מועדים להגשת ראיות הצדדים.

בתשובתו לתגובה, טוען הנתבע 1, כי אין יסוד לטענת התובעת בדבר העיכוב במשלוח השאלון, בהתחשב בכך שהשאלונים ההדדיים מטעם הצדדים נמסרו בהפרש של יום, וכן בהתחשב בהחלטתי מיום 12/12/11.

כידוע, גם אם חלפו המועדים להשלמת הליכים מקדמיים, כדוגמת אלה הקבועים בתקנה 120 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, נתון בידי בית המשפט שיקול הדעת להאריך מועדים אלה, תוך שימוש בתקנה 143(3), כל עוד לא הסתיים קדם המשפט.

עם זאת, אין הצדקה להיעתר לבקשת גילוי אשר הוגשה תוך עיכוב ושיהוי משמעותיים, בייחוד על רקע השיקול של קידום ההליך וחסכון בזמן שיפוטי (רע"א 5031/08 חניף נ' בית החולים האיטלקי חיפה (2008); רע"א 3511/09 קמטק בע"מ נ' אורבוטק בע"מ (2009); רע"א 942/11 אבק סרטים הפקות בע"מ נ' יונייטד קינג וידאו (1990) בע"מ (2011)).

בענייננו, כאמור, בהחלטתי מיום 12/12/11 אפשרתי לצדדים פרק זמן נוסף להגשת בקשות מקדמיות, בטרם מתן צו להגשת ראיות. הבקשה הנוכחית הוגשה ביום 23/12/11, כלומר, בפרק הזמן האמור. לפיכך, איני סבור כי הבקשה הנוכחית לוקה בשיהוי או עיכוב המצדיקים, בפני עצמם, את דחייתה.

בנוסף, אמנם, השאלון שהפנה הנתבע 1 לתובעת הוא ארוך באופן משמעותי בהשוואה לשאלון שהפנתה התובעת לנתבע 1, אך איני סבור שבמקרה הנוכחי, אורך השאלון מונע את המענה עליו (בכפוף, כמובן, להסתייגויות אפשריות של התובעת משאלות מסוימות, ככל שתהיינה הסתייגויות מעין אלה).

הבקשה מתקבלת, התובעת מתבקשת להשיב לשאלון שהופנה אליה, בתצהיר ערוך כדין, בתוך 30 יום. בכפוף לכך, הסתיים קדם המשפט. אין צו להוצאות.

במקביל, הואיל והתובעת היא זו אשר ממילא פותחת במסכת הבאת הראיות, אין מניעה מלהוציא צו כזה כבר עתה.

הצדדים יגישו ראיותיהם בתצהירים/תיקי מוצגים/חוות דעת כדלהלן:

התובעת בתוך 60 יום; הנתבעים (והתובע שכנגד) בתוך 60 יום לאחר מכן; הנתבעת שכנגד בתוך 30 יום נוספים.

זימון עד ללא תצהיר עדות ראשית טעון הגשת בקשה מנומקת, בתוך המועדים הנ"ל, כולל פירוט בדבר המניעה מקבלת התצהיר ונושאי העדות המבוקשת.

אני קובע ישיבת תיאום ליום 27.6.12, 9:00 (מתוך הנחה שעד למועד זה יוגשו כל הראיות), לשם בחינת אפשרויות שונות לגיבוש הסכמות או לקביעת מתווה ומועדים לשמיעת ההוכחות.

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ב, 15 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.