קופאס פיננס (ישראל) בע"מ נ' אגרקסקו חברה לייצוא חקלאי בע"מ ואח'

השופט (בדימ') י' דנציגר:

רקע עובדתי

1. המערערת, קופאס פיננס (ישראל) בע"מ (להלן גם: קופאס), היא תאגיד העוסק, בין היתר, במתן מימון. המשיבה 1, אגרקסקו חברה ליצוא חקלאי בע"מ (להלן: החברה או אגרקסקו), היא חברה בשליטה ממשלתית שעסקה בייצוא ושיווק של תוצרת חקלאית לרחבי תבל.

2. המערערת והחברה התקשרו בהסכם מיום 23.3.2011, שכונה "הסכם פקטורינג", אליו צורף "נספח תנאים מיוחדים להסכם פקטורינג" (להלן: ההסכם והנספח, בהתאמה). הנספח מוסיף על הוראות ההסכם ובחלק מהמקרים משנה מהן, ונקבע בו כי במקרה של סתירה, יגברו הוראות הנספח. לפי האמור בסעיף 3 להסכם, מהותה של עסקת הפקטורינג היא זו: קופאס רוכשת מאגרקסקו חובות של לקוחותיה, הנובעים מטובין או שירותים שסיפקה אגרקסקו ללקוחות, בטרם הגיע מועד פירעונם של החובות. החובות מומחים לקופאס. במלים אחרות, מדובר בעסקה שטיבה "הקדמת" תשלום חובות של לקוחות, על ידי צד שלישי. לפי הוראות ההסכם, בגין כל חוב מאושר, קופאס תשלם לאגרקסקו עד 90% מסכום החוב המאושר כמקדמה - כאשר על סכום המקדמה משלמת החברה ריבית בשיעורים מוסכמים שתחושב ממועד תשלום המקדמה ועד פירעון החוב לקופאס - והיתרה תשולם לאחר תשלום החוב על ידי הלקוח, או בתוך 150 ימים ממועד הפירעון המקורי, גם אם לא שולם במלואו (סעיף 7 להסכם). 

3. בימים 2.5.2011 ו-4.5.2011 שילמה קופאס לאגרקסקו שני תשלומים בסך כולל של 4,493,769.11 יורו (להלן: התמורה). כנגד תשלום התמורה המחתה אגרקסקו לקופאס סדרת חשבוניות מאושרות בגין עסקאות שבין אגרקסקו לבין לקוחותיה בגרמניה (להלן: הלקוחות מגרמניה). בין המועדים 4.4.2011 ו-27.6.2011 הועברו מחשבונה של אגרקסקו בגרמניה לחשבונה בארץ כספים של הלקוחות מגרמניה בסך 4,212,258 יורו. בהמשך (ולאחר שניתן צו הקפאת הליכים נגד החברה) התקבל סכום נוסף של 241,380 יורו. אלא שאגרקסקו לא העבירה סכומים אלה לקופאס והשתמשה בהם לתשלומים אחרים והחזר הלוואות.

4. ביום 28.6.2011 התריעה קופאס בפני אגרקסקו כי מאחר שלא העבירה לה את הכספים ששילמו לה הלקוחות מגרמניה, הרי שהיא מפרה את ההסכם. יצוין, כי בימים אלה כבר היו פרסומים בתקשורת אודות מצבה הפיננסי הקשה של החברה. ביום 30.6.2011 הגישה אגרקסקו בקשה דחופה לצו הקפאת הליכים ובאותו יום ניתן צו הקפאת הליכים חלקי ומונה לה נאמן – ד"ר שלמה נס, עו"ד. במועד זה, הגישה קופאס בקשה לרשם החברות לרשום את המחאת הזכות לפי ההסכם, וזו נרשמה ביום 10.8.2011. ביום 22.8.2011 הגישה קופאס תביעת חוב למפרק על סך 4,539,760 יורו (להלן: תביעת החוב). ביום 11.9.2011 ניתן צו פירוק זמני לחברה ומונו לה מנהלים מיוחדים. המנהלים המיוחדים קיבלו את תביעת החוב באופן חלקי בלבד, תוך שקבעו כי קופאס היא הבעלים של תקבולי הלקוחות מגרמניה שהתקבלו בחברה רק לאחר צו הקפאת ההליכים, בסך של 241,380 יורו וכי סכום זה הוא במעמד של נשייה מובטחת. לעומת זאת, נקבע שאין לקופאס נשייה מובטחת בכספי הלקוחות מגרמניה שהתקבלו טרם צו הקפאת ההליכים וכי אלה במעמד של נשייה רגילה.

5. קופאס ערערה על הכרעת המנהלים המיוחדים באשר לרכיב הנשייה הרגילה. בנק הפועלים בע"מ (להלן: בנק הפועלים) – נושה מובטח של החברה – הגיש ערעור שכנגד. בבית המשפט המחוזי התקיים דיון שבעקבותיו ניתנה החלטה, מיום 22.6.2014 (סגן הנשיאה, כתוארו אז, השופט א' אורנשטיין), בה נדחה ערעורה של קופאס על הכרעת המנהלים המיוחדים. נפסק שקופאס טוענת כי היא בעלים של הכספים, להבדיל מנושה, ולכן היה עליה להגיש בקשה עצמאית (ולא תביעת חוב), שבה תעתור לחייב את המנהלים המיוחדים להשיב לה את כספי הלקוחות מגרמניה, לנוכח בעלותה בהם. מנימוק זה, ביטל בית המשפט המחוזי את הכרעתם של המנהלים המיוחדים גם ביחס לסכום של 241,000 יורו.

6. על רקע החלטה זו של בית המשפט המחוזי, הגישה קופאס בקשה למתן הוראות שבמסגרתה ביקשה מבית המשפט להצהיר כי היא הבעלים של כספי הלקוחות מגרמניה, בסך 4,539,760 יורו, ולהורות למפרקים להעבירם אליה. לחילופין, ביקשה קופאס לקבוע כי היא נושה מובטחת ולמצער במעמד של נושה עדיף על פני כל נושה אחר של החברה שזכאי להיפרע מכספים אלה.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי

7. בית המשפט המחוזי (סגן הנשיאה, כתוארו אז, השופט א' אורנשטיין) בחן תחילה את מהות ההתקשרות בין הצדדים – האם מדובר בעסקת מכר, שבמסגרתה רכשה קופאס את זכותה של החברה לקבלת תמורה מהלקוחות, או שמא בעסקת מימון, שאינה מקנה לקופאס בעלות בכספי הלקוחות.