קבסה נ' הכהן

פסק דין

התובע, הטוען כי הוא הבעלים של חלקות מס' 13 ו-14 וכן 18 ו-20 בגוש 10162 בזכרון יעקב, שבהן מגדל הוא חציר לסוסיו, עותר בתביעה זו לחיוב הנתבע בפיצוי בגין נזקים שזה גרם לו, בזריעת וריסוס החלקות.

לטענת התובע, בחודש נובמבר 2011 – עונת הזריעה, בידעו כי מדובר בשטח השייך לו, ועל אף שהתריע בו קודם לכן (בהודעת SMS מיום 10.11.11) שלא יעשה כן, זרע הנתבע בשטח זה חיטה ובכך מנע ממנו את האפשרות לזרוע בשטחו בקיה, כפי שהוא התכוון לעשות. התובע טוען כי משגילה את הדבר, פנה אל הנתבע והציע לו לעשות "החלפת שטחים", אלא שהנתבע סרב להצעה ובחלוף כחודש ריסס את השטח בו זרע ולשאלת התובע השיב לו: "אני זרעתי, אני מרסס".

במעשיו אלה, כך לטענת התובע, חיבל הנתבע באפשרותו לזרוע את יבולו במועד וגרם לו נזק המסתכם בסכום של 15,825 ₪ המורכב מהפרשי מחיר של זרעים ועבודה ופגיעה בכמות היבול שהופק מהשטחים לאחר הריסוס שפגע בקרקע.

הנתבע, המאשר את העובדה שביום 10.11.11 זרע חיטה בחלקות 13,14 הנ"ל וכן בחלקות 18 ו-20, המהוות גוש אחד, טוען כי עשה כן במסגרת עיסוקו בעיבוד, זריעה וקציר של תבואה ומספוא, כפי שעשה גם בשנים שלפני כן במסגרת הסכמה עם בעלי הקרקע. לשאלה האם יש בידו להציג הסכם כזה, השיב הנתבע כי מדובר היה בהסכמה בעל פה והפנה אל מסמך שכותרתו "יומן זריעה" (נ/2) בו מופיעה השם "מוטקה דוד שאחק צפוני" מתחת לכותרת "שם החלקה". בעדותו בבית המשפט אמר הנתבע: "אני זרעתי את החלקה בתום לב וברגע ששמעתי שהוא לא רוצה להחזיר לי את הוצאותי, ריססתי".

הנתבע מוסיף וטוען כי רק ביום 2.12.11 שלח לו התובע הודעתSMS בה טען כי מדובר בשטח שלו ולכן הוא דרש ממנו שישלם לו בעבור הוצאות הזריעה כדי שהיבול יהיה שלו, אלא שהתובע לא הסכים להצעה זו. לנוכח הסירוב – כך לטענת הנתבע – הוא ריסס את השטח, במטרה "להחזיר את המצב לקדמותו".

בבקשתו לדחיית התביעה טוען הנתבע כי התובע לא הוכיח שמדובר בחלקות שלו וגם לא הוכיח שהכין את השטח לזריעה.

מטעם התובע – הן במהלך הדיון בבית המשפט והן לאחר מכן – הוצגו הראיות הבאות:

"הסכם שכירות קרקע חקלאית" המתייחס לחלקות 12 ו-13- ת/1: על פי הסכם זה, התובע הוא בעליהן של שתי חלקות אלה אשר בתקופה הרלבנטית לתביעה 1.10.11-30.6.13 היו מושכרות לאדם ששמו ברוך פביאן, לצורך גידולי חורף בלבד.

יצויין כי עותק ההסכם שהוצג בפני חתום בידי מר פביאן בלבד.

תצלומים המלמדים על זריעת חלקות 13, 14 וריסוסן לאחר מכן – ת/2.

חשבונית מס מטעם "משק שגיא", מיום 17.3.12 על סך 4,727 ₪, בגין רכישת זרעי בקיה וזריעתם.

נסחי טאבו המלמדים על בעלות של התובע ב- 1/4 מחלקה 13 וב- 1/4 מחלקה 14 (כשהבעלים של שאר שטחי חלקות אלה הינו אותו ברוך פביאן הנ"ל).

תעודת משלוח וחשבונית מס/קבלה בגין זרעי בקיה ותלתן, אותם רכש התובע ביום 7.12.11 בחברת "השדות בע"מ" תמורת סכום של 2,146 ₪.

חשבונית מס מיום 16.4.13 מטעם "אכרי בנימינה" המיועדת ל"משק כהן עופר", בגין "עבודות בשטח חקלאי בפלחה", ובה דרישה לתשלום סכום של 7,605 ₪ - כשלטענת התובע מדובר בחומרי דישון שנרכשו על ידי חקלאי המנחה אותו בעבודה והחשבונית מוגשת לשם הוכחת עלויות הדישון שנדרש בעקבות פגיעת הריסוס בקרקע.

מטעם הנתבע העיד מר יורם שגיא, חקלאי וקבלן שירותי עיבודים אשר סיפר כי הוא נותן שירותים כאלה לשני הצדדים ומכיר את הסכסוך ביניהם. מר שגיא אישר בעדותו כי בחודש ינואר 2011 הוא זרע עבור התובע בקיה, אך ציין כי הוא אינו יודע מי הוא הבעלים של החלקות והוסיף שזמן הזריעה של הבקיה הוא בדרך כלל מסוף דצמבר עד תחילת ינואר וכי במהלך תקופה זו זרע בקיה גם שטחים השייכים לו.

לשאלות התובע אשר טען כי בשל איחור בזריעה הוא שילם הן בעבור הזרעים והן בעבור העבודה מחיר גבוה יותר, השיב מר שגיא כי מחירי הזרעים והזריעה קבועים.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והעד ועיינתי בראיות שהוגשו מטעמם, מסקנתי היא שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו וכי דין תביעתו להידחות. ואלה נימוקי:

על אף שבעלות התובע בחלקים משתי החלקות נשוא התביעה הוכחה ובסופו של דבר הנתבע למעשה אינו חולק על העובדה שהוא זרע חיטה בשטחו וכי ריסס את השטח, לא הוכיח התובע את הטענה שהוא התרה בנתבע שלא לעשות כן ביום 10.11.11 (שהוא לטענת הנתבע גם מועד הזריעה בפועל). לנוכח טענת הנתבע לפיה שהודעת ה- SMS של התובע הועברה אליו רק בדיעבד, ביום 2.12.11, היה על התובע לסתור טענה זו והוא יכול היה לעשות כן בנקל באמצעות פלט ממכשיר הפלאפון שלו, אך הוא לא עשה זאת. אמנם גם הנתבע לא הוכיח בראיה מספיקה את טענתו בדבר מועד שליחת ה- SMS ואולם כידוע, נטל ההוכחה מוטל על התובע להוכיח תביעתו ושאלה זו שהיא מכרעת לטעמי, בתיק זה, נותרה ללא מענה.

מעבר לכך, לא הוכיח התובע את טענותיו בכל הנוגע לנזק שנגרם לקרקע כתוצאה מהריסוס ובנוסף לזה - אל מול טענותיו הנוגעות להוצאות גבוהות יותר בגין רכישת זרעים וזריעה המאוחרת, ניצבת בסתירה, עדות מר שגיא אשר מכר לו את הזרעים וביצע עבורו את עבודת הזריעה.