קבלת תביעת קטינות לשינוי שם משפחתן משם אביהן לשם אמן ובן זוגה החדש

אביהן של שתי קטינות יצא את הארץ לפני כ-5 שנים ומאז אין הוא מקיים עמן כל קשר. אם הקטינות ובעלה, לו נישאה לפני פחות משנה, מבקשים לשנות את שם משפחתן של הקטינות לשם המשפחה החדש של אמן ואחותן שנולדה לאחרונה, ולמחוק את שם המשפחה הקודם.

ב"כ היועמ"ש סבור כי טובת הבנות ששם משפחתן יורכב משם המשפחה החדש של אמן וכן משם המשפחה שנשאו עד כה, הוא שם המשפחה של אביהן - זה עניינו של פסק הדין.

1. עמדת התובעים:

התובעים נישאו זל"ז בנישואין אזרחיים ביוני 2011, קודם לנישואיהם התגוררו יחד עם הקטינות למעלה משנה. אם הקטינות החליפה את שם משפחתה לשם משפחת בעלה.

הקטינות רואות בתובע את אביהן לכל דבר ועניין והן מביעות עניין ורצון עצמאיים לשינוי שם משפחתן. טובת הקטינות ורצונן, כמו גם רצון התובעים, שהינם בני הזוג, כי לכל בני משפחתם יהא אותו שם המשפחה. הקטינות מנהלות חיי משפחה תקינים ויחסים הדוקים עם בעלה של אמן,  והבהירו את רצונן המפורש בהחלפת שם המשפחה, תוך הסרת שם המשפחה הקודם.

התובעים מתנגדים להותיר את שם המשפחה כשם משפחה שני, כפי שהמליצה עו"ס לסדרי דין. לטענתם, לא קיים כל קשר בין הקטינות לבין האב, אשר נטש לפני שנים, ומאז לא יצר עמן כל קשר. לפיכך, מתבקש בית המשפט להתיר את שינוי שם משפחתן של הקטינות.

הטענה כאילו הותרת שם המשפחה תקל על האב לאתרן בעתיד, ככל שיחפוץ, נטולת אחיזה במציאות. בידי האב מצויים מספרי הזהות של הקטינות, והוא יוכל לאתרן גם לאחר השינוי המבוקש. למעלה מכך, אינטרס הנוחות של האב, אשר בחר לנטוש את בנותיו, בטל בשישים מול רווחתן וטובתן של הקטינות.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 14.3.12 טענה ב"כ התובעים כי על בית המשפט לבחון את סיפור חייהן וטובתן של הקטינות הספציפיות הניצבות בפניו, ולא לנקוט בעמדה עקרונית כפי שנקטה עו"ס לסדרי דין. על בית המשפט להתרשם מרצון האם, מרצון בעלה ומרצון הקטינות, אשר עמדתן נשמעה ביחידת הסיוע. ב"כ התובעת הפנתה לבג"צ 693/91 אפרתי נ' הממונה על מרשם האוכלוסין ולתמ"ש (יר') 3932/98, 3930/98 פלוני נ' אלמונית (קטינה) כב' השופטת ס' נשיא ח. בן עמי.

לטענת ב"כ התובעים, בתי המשפט נוטים להותיר את שם המשפחה הישן ולצרף את שם המשפחה החדש, במקרים בהם האב משמיע עמדתו, ואילו בנסיבות שלפנינו האב אדיש לגורלן של הקטינות בכל המובנים. האב הוא זה שבהתנהגותו זנח ונטש את הקטינות ומכאן המסקנה המתבקשת כי האב איבד כל עניין במשפחתו ובבנותיו. בנסיבות אלה ולאור הוראות סעיפים 21 ו-13 לחוק השמות, תשט"ז-1956 (להלן: "חוק השמות") יש להיעתר לתביעה.

במציאות חייהן של הקטינות, החלפת שם המשפחה לשם המשפחה של אמן, בעלה ואחותן, הולמת את רצונן במשפחה שלמה ולא מחולקת, דבר שיעניק להן תחושה של יציבות.

זכותן של הקטינות כי יינתן משקל רב לדעתן ולרצונן, בהתאם לאמנה לזכויות הילד ולפסיקה, ולקבוע כי שם משפחתן של הקטינות יהא שם המשפחה החדש של אמן בלבד.

2. עמדת האב:

האב אדיש להליך שבפניי. בעבר הגיש יחד עם האם בקשה משותפת להתרת נישואין.

מספר פסקי דין ניתנו בהיעדרו - פסק דין מיום 7.1.08 חייב את האב לשאת במזונות כל אחת מהקטינות סך של 2,100 ש"ח (תמ"ש 22540/07); פסק הדין המתיר את נישואי הצדדים ניתן בהסכמה ובהיעדרו של האב ביום 8.7.08 (תמ"ש 12380/07).

האב, כאמור, יצא את הארץ לפני כ-5 שנים ומאז לא שב. מאז עזיבתו את הארץ, אין הוא שותף לגידול הקטינות ואין הוא שומר על קשר עמן או מתעניין בגורלן.

3. עמדת עו"ס לסדרי דין:

לבית המשפט הוגשו שני תסקירים:

התסקיר הראשון, מיום 10.7.11, נערך ע"י עו"ס לסדרי דין הגב' חדוה עינב ומחזיק 2 עמודים:

"בשיחה עם הבנות: