קבלת תביעת מזונות לידועה בציבור ודחיית תביעה בעניין הבטחת נישואין

א. הקדמה

1.         בפניי מונחות שתי תובענות, אשר אדון בכל אחת מהן בנפרד:

הראשונה תובענה למזונות אישה כ"ידועה בציבור" בתמ"ש 47680/06.

השנייה בתמ"ש 47681/06 התובעת (להלן "****") תובעת פיצויים מהנתבע (להלן "****") בגין הפרת הבטחת נישואין. 

2.         שמיעת ההוכחות הסתיימה וסיכומי הצדדים התקבלו לתיק ביהמ"ש. יוער, כי עילות התובענות ביחד ולחוד נחשבות כחריגות מן הכלל. דהיינו, מזונות "ידועה בציבור" הינם תוצאה של יצירת סעד אזרחי מטעמי יושר עבור אישה שאינה זכאית עפ"י דין כאשתו של בן זוג נשוי וכו'. אף פיצויים בגין הפרת נישואין נחשבים כדבר חריג, כפי שיובהר להלן.

3.         כבר עתה יש להבהיר, שנטל הראיה רובץ על כתפיה של ****. שכן, בתביעה אזרחית (אף בתביעות קטנות) הנטל הוא "הטיית מאזן הצטברות הראיות". כאשר קיימת שקילות ברמת וודאות בין שתי גירסאות נוגדות, היא פועלת נגד הנושא בנטל השכנוע (ראה: ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר פד"י נ"ה(5) עמ' 82). שהרי, על כך נאמר, שהמוציא מחברו עליו הראיה ולכן יש לעמוד בנטל זה כדי להוכיח את טענות הצד הטוען להן. 

נ

בשמיעת הצדדים יש להבחין בין המצוי לבין הרצוי. כפי שיתברר בהמשך, בכל הקשור לחיים המשותפים שלהם אין הבדל כה עצום בין גרסאותיהם, אולם בשאלת הבטחת נישואין הפער גדול ומשמעותי.

ב. עובדות

4.         לאחר שמיעת העדים והצדדים שבפניי ניתן לקבוע העובדות הבאות, שהינן משותפות לשתי התובענות המוזכרות לעיל:

א.         **** הינה מהנדסת בהכשרתה, אך מועסקת כיום במשרה חלקית כמטפלת בקשישה כבת 80 בבית אבות. לטענתה היא מתפרנסת בקושי רב ומשתכרת סכום זעום של 1,500 ש"ח לחודש. **** מסתייעת במשפחתה ובחברים על מנת להתקיים. מאז עזיבת **** טוענת ****, כי מצבה הנפשי בכי רע ואינה מצליחה בעקבות כך ליצור קשר חדש.

ב.         **** הינו מהנדס תעשייה וניהול, אשר מתפרנס מזה שנים רבות כעצמאי. ברשותו בית עסק למתן שירות ייעוץ פיננסי ויעוץ בתחום של ניהול וארגון לחברות פרטיות וממשלתיות. כמו כן, ל**** מערכת קשרים עסקית במדינת צ'כיה וכן בעל נכסים ונדל"ן בפראג, המעניקים לו דמי שכירות המתווספים להכנסתו.

ג.          הצדדים בעת היכרותם לא היו נשואים זה לזה, אף לא אחד מהם היה בן זוג/בת זוג.

5.         הצדדים החליטו במהלך יוני 2001 להתגורר ביחד. כשהכירו **** עבדה כמהנדסת במחלקת מהנדסים בבית הדפוס "****" והשתכרה כ-5,000 ש"ח לחודש (כולל שעות נוספות). ניתן לקבוע ממסכת הראיות ולאחר שמיעת עדויות הצדדים, ש**** הפסיקה לעבוד שם במהלך חודש ינואר 2002 ומקובל עלי שזה היה לאחר ש**** שכנעה שתתפטר וזאת, על מנת שתקדיש את מלוא מרצה לחייהם המשותפים. 

6.         **** ו**** חיו יחדיו כ - 6 שנים תחת קורת גג אחת וחיו חיי זוגיות אשר לא משתמעת לשתי פנים. לנסיבות חייהם המשותפים יש השלכות על קביעתי האם אכן במקרה שלפנינו מדובר ב"ידועים בציבור".

אין חולק על כך, כי לשניים היו חשבונות בנק נפרדים וכל אחד פעל מחשבונו שלו. אך יחד עם זאת, חשבונות נפרדים אלה דאגו לכלכלת הבית וניהול תקין של חייהם המשותפים, בעודם מתגוררים תחת קורת גג אחת ודואגים להמשך קיומו. יש לציין בהקשר זה, שלטענת **** היא יצרה תלות כלכלית כה גדולה ב****, שמשעזב את ביתם היא ויתרה על יכולתה לפרנס עצמה, שכן האמינה כי **** ימשיך לפרנסה כפי שעשה משך שנות חייהם המשותפים ובמיוחד לאחר נישואיהם.

לטענת ****, בזמן היותם יחד **** היה בן זוג מפנק אשר העניק לה מתנות רבות ובין היתר, כ-15 פעמים נסיעות לחו"ל במימונו הבלעדי (עמ' 33, שורה 16-18 לפרוטוקול). מאידך **** מכחיש זאת מכל וכל וטוען, כי רכש עבורה מס' מצומצם של תכשיטים בשווי מאות שקלים בודדים וטבעת אירוסין (עמ' 36, שורה 19-22 לפרוטוקול). באשר לנסיעות לחו"ל הוא טוען, כי הם מומנו ע"י שניהם באופן שווה (עמ' 37, שורה 18 לפרוטוקול).

כפי שיוער להלן, אין נפקות לכמות הנסיעות המשותפות שנשא בעלותן ****, אלא עצם העובדה שהיו השניים רגילים לנסוע ביחד.

7.         אין חולק, ש**** הינו איש עסקים ולענייננו אין צורך לעמוד על עובדת היותו כאיש עסקים מוצלח ולאמוד את היקף עסקיו כדי להכריע בתובענה המונחת בפניי. די לומר ש**** הינו איש עסקים המתפרנס למחייתו בכבוד ויכולת השתכרותו מוכחת ומבוססת ע"פ המוצגים והנספחים שהוגשו לתיק ביהמ"ש.