תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה טבריה
|
234-01-11
16/08/2013
|
בפני השופט:
אסף זגורי
|
- נגד - |
התובע:
ס.ע. עו"ד זהבה זיו יאיר
|
הנתבע:
נ.א. עו"ד אורית עוזרי
|
פסק-דין |
פתח דבר - הצגת השאלות שמבקשות הכרעה:
- האם בני הזוג שבכותרת היו "ידועים בציבור" ולמשך כמה זמן?
- ככל שאכן מדובר ביחסי "ידועים בציבור", האם עלה בידי התובעת להוכיח תחולת הלכת השיתוף בנכסים?
- האם דירת המגורים הרשומה על שם הנתבע חוסה תחת חזקת השיתוף, בין מכוח מתיחת חזקת השיתוף על נכס זה ובין מכוח הלכות שיתוף ספציפי בנכסים חיצוניים ובדירות מגורים בפרט?
- האם זכאית התובעת למחצית שווי עלות שיפוץ הדירה ובניית הקומה העליונה בדירת המגורים?
אלו השאלות נשוא הכרעתי זו.
א.
ההליך:
1. התובעת הגב' ס.ע. (להלן:"
התובעת" ו/או "
בת הזוג")הגישה ביום 02.01.11 תביעה רכושית שעניינה איזון משאבים, הגם שמדובר בבני זוג שלא נישאו והוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג לא חלות עליהם.
2. במהלך דיון אשר התקיים ביום 31.05.11 ציינה ב"כ הנתבע דאז, כי התביעה הוגשה ריקה מתוכן ללא ראשית ראיה ועל כן יש לדחותה על הסף (ראה דבריה בעמוד 2 שורות 2-8 לפרוטוקול). בהתאם ניתנה החלטה לפיה אכן לא ברור מהו הבסיס המשפטי העובדתי לתביעה וקבעתי, כי על התובעת לשקול האם להגיש כתב תביעה רכושי מתוקן.
3. אי לכך, הגישה התובעת ביום 2.10.11 כתב תביעה מתוקן, כאשר הסעדים האמורים בו הוחלפו מאיזון משאבים לפירוק שיתוף ולסעדים הצהרתיים הקובעים, כי היא הבעלים של מחצית הזכויות והנכסים הרשומים על שם הנתבע ואשר נצברו בתקופת היחסים המשותפים לרבות דירת מגורים ב***, תכולת דירה, כלי רכב וזכויות סוציאליות וחסכונות וכיו"ב. תביעה זו היא מושאו של פסק הדין.
ב.
רקע עובדתי:
4. התובעת ומר נ.א. (להלן:"
הנתבע" ו/או "
בן הזוג") ניהלו מערכת יחסיםממנה נולדו להם שני ילדים קטינים : י.א. בשנת 2004 וע.א. בשנת 2006.
5. לכל צד לתביעה תיאור שונה בתכלית לאופן בו התנהלה מערכת היחסים כאשר התובעת טוענת, כי הצדדים התנהלו כבני זוג לכל דבר ועניין ואילו הנתבע מכחיש הדברים מכל וכל וטוען, כי הצדדים כלל לא ניהלו חיים משותפים, אינם חוסים תחת ההגדרה של ידועים בציבור וכי הדבר המשותף היחידי בין השניים הוא שני ילדיהם. לעניין המגורים תחת קורת גג אחת, רואה בכך הנתבע עניין אינסטרומנטלי בלבד.
6. יצוין, כי הצדדים ניהלו חשבונות בנק נפרדים לכל אורך הדרך כאשר הנתבע היה האחראי העיקרי לפרנסתם שלו ושל הקטינים ואילו האם במשך השנים עבדה לתקופות קצרות בלבד ובעיקר טיפלה בקטינים.
7. ביחס לשאלת מועד תחילת המגורים המשותפים קיימת מחלוקת אולם אין חולק לעניין מועד סיום החיים המשותפים תחת קורת גג אחת, שכן, ביום 08.12.10 עזבה בת הזוג את הבית בו גרו יחדיו יחד עם ילדיהם הקטינים ועברה לדירה שכורה. המעבר נעשה בתיווך ובסיוע של אביו של בן הזוג אשר התחייב בתשלום דמי השכירות למשך שנה שלמה מראש.
8. יובהר, כי עיקר המחלוקת נעוצה סביב הזכויות בדירת המגורים הממוקמת ב*** (להלן:"
הבית"). הדירה נרכשה על פי חוזה המכר ביום 30.05.2002 ונרשמה על שם הנתבע בלבד. מחלוקות נוספות נוגעות לזכויות ממוניות שבעיקר הנתבע צבר בעבודתו או כתוצאה ממנה.
9. בית המשפט ניסה בכל דרך להוביל הצדדים להסכמות אשר תייתרנה הכרעה שיפוטית, אולם כל צד התבצר בעמדותיו ולכן אין מנוס מהכרעה שיפוטית (לא רק בתביעה זו אלא גם בתביעה למזונות קטינים ומזונות אשה משקמים שיוכרעו בנפרד ובמקביל).
10. בתיק זה הובאו נשמעו ראיות ועדים לא מעטים. התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית ועוד 11 תצהירים נוספים של מכרים ובני משפחה, כאשר תשעה מתוכם נחקרו על תצהירם. הנתבע העיד לעצמו, ומטעמו העידו חמישה עדים נוספים, ביניהם אביו.
ג.
טענות התובעת: