קבלת ערעור המדינה ומועצת מג'אר ודחיית תביעת תובע שנפצע מזיקוק בהיותו בן 14

כב' השופט יצחק כהן- אב"ד, סגן הנשיא:

א. פתח דבר:

1. שני ערעורים על פסק-דינו של ביהמ"ש השלום בנצרת (כב' השופט אחסאן כנעאן), מיום 12.9.10, שניתן בת.א. 415-07-08, במסגרתו התקבלה תביעת המשיב נגד המערערות ואלה חויבו כמעוולות במשותף לשלם למשיב פיצוי בסך של 903,888 ש"ח, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 20%+ מע"מ והוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח.

ב. רקע עובדתי:

2. המשיב (-התובע), יליד 26.1.87, תושב כפר מג'אר, נפגע בגופו ביום 6.3.01, עת התפוצץ נפץ-זיקוק בידו הימנית. 

3. המועצה המקומית מג'אר (-הנתבעת 1), היא המערערת 1 (להלן: "המועצה המקומית" או "המערערת 1"), נתבעה בהיותה המועצה בשטחה התרחש האירוע העומד במרכז הערעור דנן. 

4. מדינת ישראל- המשרד לביטחון פנים (-הנתבעת 2), היא המערערת 2 (להלן: "המדינה"), נתבעה הן בכובעה כמשרד לביטחון פנים, באמצעות המשטרה, והן בכובעה כמשרד התמ"ת.  

ג. קביעות ביהמ"ש קמא:

5. אין מחלוקת בדבר עצם התרחשות האירוע והפגיעה בתובע במהלך אותו אירוע. המחלוקת נסבה סביב נסיבות התרחשות האירוע והאחריות לו.

6. גרסת התובע לפיה הוא נפגע מזיקוק שהונח בצד הכביש, סמוך למבנה המשטרה ומבנה קצין הביטחון של המועצה, מקובלת על ביהמ"ש. מדובר בגרסה סבירה, משכנעת ומבוססת.

7. התובע הותיר על ביהמ"ש רושם חיובי ואמין, התובע מסר עדות ספונטאנית, שוטפת ומשכנעת. עדותו בעניין נסיבות התרחשות האירוע לא התערערה.

8. ביום 6.3.01, סמוך לשעה 20:00, יצאו התובע ובן-דודו ספואת, לטיול בכפר, כאשר באותו היום נחגג חג "אל-אדחא". תוך הליכה ברחובות הכפר לכיוון השוק, הבחין התובע, ממרחק של 3-4 מטר לערך, בצד שמאל, בחפץ ממנו עולה עשן ואשר מונח בצד הכביש, סמוך למבנה המשטרה ומבנה קצין הביטחון של המועצה. התובע ניגש לחפץ, תפס אותו וזה התפוצץ בידו הימנית. בהמשך, התובע ובן-דודו ספואת רצו לחנות הסמוכה, שם פגשו אדם בשם מוחמד עסאקלה, אשר לקח את התובע למוקד רפואי בכפר ומשם הועבר התובע באמבולנס לביה"ח, שם היו עמו אביו ודודו "מדלול".  

9. גרסת התובע מתיישבת ומשתלבת היטב גם עם עדותם של העדים מטעמו: ספואת ומוחמד עסאקלה, ואביו של התובע, חאבס ד'.

10. ביהמ"ש קמא הזהיר עצמו לבחון עדותם של העדים מטעם התובע בזהירות, בהיותם קרובי משפחתו, וקבע כי אלה הותירו עליו רושם מהימן משום שמסרו עדותם בצורה שוטפת וספונטאנית.

11. העד ספואת הותיר רושם חיובי, הוא מסר גרסה סבירה התואמת את גרסת התובע. ספואת היה עד ישיר לנסיבות פגיעתו של התובע ועדותו שיקפה את שראו עיניו.

12. העד מוחמד עסאקלה הותיר רושם אמין וחיובי, הוא לא היה עד ישיר לנסיבות פגיעתו של התובע, אך מסר גרסה ביחס לשלב בו הגיע התובע לחנות הסמוכה לאחר פגיעתו.

13. אבי התובע הותיר רושם אמין במסרו גרסה קצרה ביחס לשלב שקדם לאירוע ולשלב שבו הגיע העד מוחמד והודיע לו על פגיעת בנו. עדות זו תאמה באופן מלא את העדויות מטעם התובע. 

14. גרסת התובע מצאה תימוכין בחומר הראיות, בעוד שהנתבעות לא הביאו כל עדות או ראיה פוזיטיבית שיש בהן כדי להעלות סתירות של ממש בגרסת התובע.

15. הגרסה לפיה התובע תפס את החפץ ביודעו שמדובר בזיקוק ומתוך מטרה לשחק בו, היא גרסה עדיפה וסבירה יותר. גרסה ראשונית זו באה לידי ביטוי במסמכים רפואיים אובייקטיביים והיא עדיפה על הגרסה שנולדה בהמשך חקירת התובע.