רקע
1. בשנת 2004 הורשע המשיב, על פי הודאתו, במאה ושמונה אישומים שיוחסו לו בכתב אישום חמור מאין כמוהו, בו הואשם, בין השאר, בעבירות של חברות בהתארגנות בלתי מותרת, נסיון לייצר חפץ נפיץ, שש עבירות של אימונים צבאיים, קשירת קשר, חמש עבירות של סחר בציוד מלחמתי, שתים עשרה עבירות של נסיון רצח בכוונה תחילה, ושישים ושש עבירות של רצח בכוונה תחילה.
בגין עבירות אלה ועבירות נוספות, נגזרו על המשיב, ביום 30 נובמבר 2004, לשישים ושבעה מאסרי עולם מצטברים.
בשל אופי הסיכון הנשקף מן המשיב, הוא סווג כ"אסיר בטחוני", והוחזק בתנאי הפרדה זוגית, החל ממעצרו בחודש אוגוסט 2003 ועד לחודש פברואר 2004. בהמשך, בשל התבטאויות של המשיב, הוא הועבר להחזקה בהפרדת יחיד, ומאז הוארכה ההפרדה מדי 6 חודשים בהוראת בית המשפט, וזאת מכח סעיף 19ה לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן:
"פקודת בתי הסוהר" או
"הפקודה").
במסגרת הבקשה שלפניי, מבקש שירות בתי הסוהר (להלן - שב"ס) מבית המשפט להאריך שוב את התקופה בה ישהה המשיב בתנאי הפרדת יחיד בשישה חודשים נוספים, החל מיום 09.03.2010.
המשיב הובא לדיון בבקשה שהתקיים ביום 7.03.10, אך לא היתה התייצבות של עורך דין מטעמו, אף כי טען כי הוא מיוצג על ידי עורך דין המטפל בעינייניו. עוד טען המשיב, כי רק באותו הבוקר נודע לו על הדיון בבית המשפט וכי בקשת השב"ס לא הועברה לידיו כלל, ומן הטעם הזה לא יכול היה לשוחח עם עורך דינו בעניין. לשאלת בית המשפט האם הוא מבקש להיות מיוצג בהליך זה, השיב המשיב בשלילה.
בשלב זה הכרזתי על הפסקה בדיון לשם בירור עיתוי המצאתם של הבקשה והחלטת בית המשפט בדבר מועד הדיון לידי המשיב. במהלך ההפסקה, התייצב בבית המשפט עו"ד מסאלחה, כ"שליח" מטעם משרד עו"ד אביגדור פלדמן, והודיע לבית המשפט ולמשיב עצמו, כי משרד עו"ד פלדמן הוא המייצג את המשיב וכי הם רואים חשיבות רבה לייצוגו אף בהליך זה. לאור האמור, ביקש עו"ד מסאלחה כי הדיון ידחה למועד אחר על מנת לאפשר ייצוג הולם למשיב.
משכך, דחיתי את הדיון בבקשה ליום 22.03.10, וגם הוריתי, בהסכמת המשיב, על המשך החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד עד למתן פסק הדין. במסגרת אותה החלטה, ולאחר שהוגשה לעיוני תגובת שב"ס לעניין המצאת הבקשה למשיב ויידועו באשר למועד הדיון, הבהרתי כי "
קבלת הזמנה מראש על דיון בהליך משפטי הנוגע לאסיר היא חלק חשוב וחיוני מזכותו להישמע".
בדיון שנערך ביום 22.03.10 הוסיפה ב"כ שב"ס טיעונים על-פה לנטען בבקשה, ואף הגישה לעיון בית המשפט חומר חסוי הן מטעם שב"ס והן מטעם שירות בטחון כללי (להלן - שב"כ). ב"כ המשיב, בטיעוניו, התייחס אף לעובדה כי לא צורפה לבקשה כל חוות דעת פסיכולוגית או רפואית בעניינו של המשיב וכי בדיקות כאלה לא נעשו למשיב כלל. בעקבות זאת, הצעתי לצדדים, והם קיבלו את ההצעה, לפיה יועמד המשיב לבדיקה רפואית ופסיכולוגית לצורך הגשת חוות דעת בשאלה אם יש דבר במצבו הרפואי או הנפשי המונע המשך החזקתו בהפרדת יחיד, וכי לאחר הגשתן יתן בית המשפט את פסק דינו. חוות הדעת הוגשו לבית המשפט במועד שנקבע לכך, וכך גם תגובתו של המשיב. בכך הושלמה מסכת הראיות והטיעונים מטעם הצדדים.
תמצית טענות המבקש
2. הבקשה נתמכה בתצהירו של סג"ד חסון ניג'ם, קצין מודיעין במחוז צפון בשירות בתי הסוהר. מן התצהיר עולה כי מדובר באסיר בטחוני שנחשב גם היום, בחלוף למעלה משש שנים, לדמות דומיננטית מאד בארגון חמ"ס, מומחה להכנת חומרי נפץ והרכבת מטענים, אשר המשך הפרדתו דרוש לשם שמירה על בטחון המדינה. במסגרת טיעוניה בעל-פה הדגישה ב"כ שב"ס, כי לא זו בלבד שהמשיב מעולם לא הביע כל חרטה על פעולותיו הרצחניות, אלא שהוא אף שב ומבטיח כי ארגון החמאס, אליו הוא משתייך, "יביא להתפרקות מדינת ישראל". על רקע בסיס אידיאולוגי זה, יש לבחון את המידע המודיעיני שהוגש לעיון בית המשפט. ב"כ שב"ס ציינה בהקשר זה כי אמנם התווסף מידע מודיעיני בעניינו של המבקש במהלך החודשים שחלפו מאז הוארכה החזקתו בהפרדה ביום 10.09.09, אולם מידע זה אינו רב, ויש ליחס זאת לאפקטיביות של ההפרדה. מכל מקום, סבורה ב"כ שב"ס, כי בנסיבותיו של משיב זה, מסוכנותו נלמדת ממעשיו, וכל עוד אין מידע המלמד אחרת, יש להמשיך ולהחזיקו בתנאי הפרדה ולא ניתן להבטיח את השגת מטרות ההפרדה בדרך אחרת.
תמצית טענות המשיב
3. ב"כ המשיב טען, כי המשיב מוחזק בתנאי הפרדה מזה תקופה ממושכת, העולה על 6 שנים, מרביתה בתנאי הפרדת יחיד, כאשר במשך כל הזמן הזה אין בידי שב"ס כל מידע חדש אשר יש בו כדי להצדיק המשך החזקתו בהפרדה. לטענתו, בקשת הפרדה המתבססת אך על חומרת המעשים בהם הורשע המשיב, מבלי שתהיה נתמכת במידע ממשי, הינה למעשה עונשית ואינה עומדת בדרישות החוק. באשר לדברים שהשמיע המשיב ושבעקבותיהם הועבר מתנאי הפרדה זוגית לתנאי הפרדת יחיד, טען בא כוחו כי הדברים נאמרו אך משום שהמשיב לא רצה, באותה העת, שיהיה עימו אסיר נוסף בתא.
על פי החלטת בית המשפט, שניתנה כאמור בהסכמת הצדדים, הגישה ב"כ שב"ס כתב תשובה משלים במסגרתו הוגשו תעודה רפואית בעניינו של המשיב מטעם רופאה כללית מבית הסוהר גלבוע, וכן חוות דעת פסיכיאטרית של מומחה מב"ן. משניהם עולה כי אין כל מניעה, בין רפואית ובין פסיכיאטרית, להמשך החזקתו של המשיב בתנאי הפרדת יחיד.
בתגובתו לחוות הדעת הרפואיות, טען ב"כ המשיב כי אף אם על פי חוות הדעת המשיב אינו סובל כעת מכל בעיה שיש בה כדי למנוע את המשך החזקתו בהפרדה, הרי שאין להתעלם מן העובדה כי תנאי הפרדה מהווים "כר פורה להתפתחות בעיות מן התחום הרפואי והפסיכיאטרי". משכך, טוען ב"כ המשיב "ברור כי הארכת החזקתו של האסיר, ככל אדם, בתנאי הפרדה, תוביל לבסוף למשבר שכזה".
בנסיבות אלה, ומשלא הובא בפני בית המשפט כל מידע חדש בעניינו של המשיב שיש בו כדי ללמד על מסוכנותו העכשווית, סבור בא כוחו כי הארכת החזקתו בהפרדה הינה למעשה החמרה של של העונש שהוטל עליו בשל המעשים בהם הורשע.
המסגרת הנורמטיבית ודיון
4. החזקת אסיר בהפרדה מוסדרת בסעיפים 19א עד 19ה שבסימן ב1 לפקודת בתי הסוהר (להלן - הפקודה). סעיף 19א מגדיר "אסיר בהפרדה" כלהלן: