קבלת בקשה למחיקת ערעור על הסף בשל אחור בהגשתו

בקשה למחיקת ערעור על הסף

ההליך

1.         בפני בקשה למחיקת ערעור על הסף בשל איחור בהגשתו.

2          הערעור הוגש על החלטת כבוד הרשמת אוסילה אבו אסעד מיום 16.02.2010 אשר חייבה את המשיב בהפקדת ערובה בסכום של 8,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית, לשם הבטחת הוצאות המבקשת באם תביעת המשיב להפחתת סכום המזונות תידחה (להלן: "החלטת הרשמת" ).

3.         בהחלטה שניתנה ביום 30.5.2010 נתבקש המשיב להגיש את תגובתו לבקשה.

להלן טיעוני הצדדים

טענות המבקשת

4.         המבקשת טוענת כי החלטת כבוד הרשמת מיום 16.02.2010 הומצאה לידי ב"כ המשיב ביום 17.02.2010 באמצעות הפקסימיליה, ולאישוש טענתה צורף אישור משלוח בפקס.

5.         עוד היא מציינת כי במסגרת ניהול תיקי תמ"ש 9897-11-04 ותמ"ש 314-10-09 הצהיר בא כוח המשיב כי החלטת הרשמת הומצאה לו ביום 28.02.2010.

6.         בנוסף נטען, כי על פי תקנה 258 כ"ח לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: " תקנות סד"א") המועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת הינו 15 יום מיום שההחלטה הומצאה למערער. משחלף מועד זה כבר ביום 04.03.2010, הרי שהודעת הערעור הוגשה באיחור של כחודשיים ימים, ועל כן דינה להימחק על הסף תוך חיוב המשיב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

טענות המשיב

7.         בתגובת המשיב מיום 20.07.2010 צוין כי החלטת כבוד הרשמת מיום 16.02.10 הומצאה למשרד בא כוחו ביום 28.02.2010.

8.         המשיב טוען כי העיכוב בהגשת הערעור נובע מניסיון כן ואמיתי לקיים את החלטת כבוד הרשמת ולגייס את סכום הערובה שנקבע, ורק לאחר שקצרה ידו מלהשיג את הערובה הגיש את כתב הערעור ביום 05.05.2010.

9.         המשיב מוסיף וטוען, כי אין מדובר בשיהוי רב בהגשת הערעור וכי זכות הגישה לערכאות הנתונה לו הינה זכות חוקתית יסודית הגוברת על העיכוב הקל ואין למנוע ממנו מיצוי יומו בבית המשפט.

10.        עוד טוען המשיב, כי סיכויי הערעור טובים, באשר דמי המזונות שנפסקו בהסכמתו, הינם הרבה מעבר לממוצע המקובל בפסיקה וכן לא קוזז מתוכם קצבת המל"ל עבור הקטין הנכה. לטענתו, הוא אינו מסוגל לעמוד בתשלום דמי מזונות הקטינים ובשל חוב המזונות הוא עומד בפני מאסר בלשכת ההוצל"פ. בנסיבות אלה, חובת הפקדת הערובה לצורך דיון בתביעתו ועמידה דווקנית על תשלום דמי הערובה משמעה חסימת דרכו בפניה לבית המשפט.

11.        יתירה מכך, לטענתו, מצבו הכלכלי הקשה הוא הגורם אשר הביאו מלכתחילה להגשת התביעה להפחתת מזונות. באם היה באמתחתו סכום הערובה הרי שהיה דואג לפרוע באמצעותה חלק מחובותיו.

12.        על כן עותר המשיב לדחיית הבקשה למחיקה על הסף ולקבלת הערעור על החלטת כבוד הרשמת.

דיון

13.        החלטת כבוד הרשמת מיום 16.02.2010 הומצאה לבא כוחו של המשיב ,לכל המאוחר, ביום 28.02.2010.