קבלת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור עקב מות עו"ד, שהוגשה באחור, תוך חיוב המבקשים בהוצאות

הקדמה :

לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינה של כבוד השופטת ברכה סמסון, בבית משפט השלום בקריית שמונה, בה"פ 07-57 וב-ה"פ 59/07, מיום 29/9/09.

הרקע להגשת הבקשה :

לבית המשפט קמא הוגשו שתי תובענות בדרך של המרצת פתיחה, אשר נדונו במאוחד. המשיב בבקשה דנא עתר בתובענה לפני בית המשפט קמא (ה"פ 57/07) ליתן פסק דין הצהרתי לפיו שני הסכמים שנכרתו בינו ובין אורי לזובסקי ז"ל מיום 1/1/02 תקפים. מנגד, עתר המנוח בתובענה האחרת לפני בית המשפט קמא (ה"פ 59/07), בין היתר, לפסק דין הצהרתי, לפיו אותם הסכם בטלים.

בין גמר הדיון בתובענה ובין מתן פסק הדין נפטר אורי לזובסקי ז"ל, ובית המשפט קמא נתן את פסק הדין, בהתאם להוראות תקנה 36 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " תקסד"א").

המבקשים בבקשה שלפני הנם שני אחיו של המנוח המעוניינים להגיש ערעור על פסק הדין של בית המשפט קמא.

יצוין כי המבקשים הגישו בקשה להארכת מועד להגשת ערעור לבית המשפט קמא, וביום 17/11/09 ניתנה החלטת בית המשפט לפיה את הבקשה יש להפנות לבית המשפט שידון בערעור.

הבקשה דנא הוגשה ביום 1/12/09.

ההליכים לאחר הגשת הבקשה :

ביני לביני, התברר כי ב"כ המבקשים התמנה כמנהל עיזבון זמני לעיזבון המנוח אורי לזובסקי ז"ל, ומשכך, הגיש לבית המשפט ביום 10/1/10 את הערעור על פסק הדין, בטרם ניתנה החלטתי בבקשה דנא.

העתק ההחלטה על מינוי ב"כ המבקשים כמנהל עיזבון זמני, והעתק כתב הערעור לא הומצאו לתיק הבש"א דנן, אלא שנפתח במזכירות בית המשפט תיק לערעור, ונקבע דיון בערעור בפני הרכב בבית משפט זה.

מעיון בתיק הערעור (ע"א 4/10) עולה עוד כי ביום 24/2/10 הודיע ב"כ המבקשים שניתן צו ירושה בעניין המנוח לטובת המבקשים, בחלקים שווים, ביום 18/1/10, ועל כן הוגשה בקשה לביטול מינויו של ב"כ המבקשים כמנהל עיזבון זמני. גם הודעה זו הוגשה לתיק הערעור, ולא לתיק הבש"א דנן, וכן לא צורף להודעה צו הירושה.

טענות הצדדים :

בבקשה, ציינו המבקשים כי פנו לרשם לענייני ירושה בבקשה למתן צו ירושה המגדיר אותם כיורשי המנוח, ולטענתם, חלוף הזמן עד למתן הצו עשוי לגרום לכך שפסק הדין יהפוך חלוט ולא יוכלו עוד לערער עליו כיורשי המנוח. עוד טענו המבקשים כי במידה ופסק הדין יהפוך לחלוט ייגרם לעיזבון המנוח נזק בלתי הפיך. המבקשים ציינו בבקשה כי במקביל פנו לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת בבקשה למינוי מנהל עיזבון זמני אשר יגיש ערעור על פסק הדין.

המשיב טען בתגובתו כי המנוח נפטר בתחילת חודש אוגוסט 2008, ומאז השתהו המבקשים בנקיטת הליכים בקשר לעיזבונו. עוד טען המשיב כי היה על המבקשים לפעול על פי הקבוע בתקנות 38 - 40 לתקסד"א, הנוגעים לחילופי בעלי דין, לרבות חילופים באמצעות מנהל עיזבון או יורשים, והם לא עשו כן. כמו כן נטען, כי הבקשה דנן הוגשה לאחר חלוף המועד להגשת ערעור, ופסק הדין הנו חלוט. כן גם מרבית הערעור הנו בנוגע לפסק הדין החלקי אשר ניתן בהסכמה בשנת 2007, ולכן סיכויי הערעור להתקבל נמוכים. המשיב מציין כי בית המשפט קמא פסק לטובתו הוצאות, אשר לא שולמו עד למועד הגשת תגובתו לבקשה, ובכך יש חוסר תום לב מצד המבקשים.

דיון והכרעה :

תקנה 397 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: " תקסד"א") קובעת כי המועד להגשת ערעור בזכות על פסק-דין של בית משפט הוא ארבעים וחמישה ימים מיום מתן פסק הדין, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד אחר להגשת ערעור.

הסמכות להארכת מועדים קבועה בתקנה 528 לתקסד"א, לפיה על המבקש הארכת מועד להצביע על קיומם של "טעמים מיוחדים". טעמים מיוחדים ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו, ובין היתר יישקלו השיקולים הבאים, שאינם בגדר רשימה סגורה, אשר נמנו בפסק דינה של כב' השופטת בייניש בבש"א 5636/06 נפתלי נשר נ' שלומי גפן, תק-על 2006(3) 3082 (2006):

" לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד."