קביעה כי שינוי שם של מוטב בצוואה בכתב יד הינו אמין

פתח דבר

1.         עניינו של פסק הדין אשר בפני הוא הכרעה בתביעה שהגישה התובעת כנגד ילדיו ויורשיו של מי שטענה כי היה בן זוגה ו"הידוע בציבור" שלה ב- 11 עשרה השנים האחרונות.

הרקע

2.         סיפור המעשה הוא עצוב ומגולל פרשת חייהם של התובעת, המנוח וילדי המנוח.

3.         המנוח מ.ב. ז"ל נפטר ביום 20.6.08 מדום לב. במותו היה המנוח גרוש ושלושת הנתבעים הם ילדיו מנישואיו הראשונים.

4.         לתביעה זו קדמה תביעה אחרת אותה מחקה התובעת (תמ"ש 33660/08). בתביעה הקודמת ביקשה התובעת סעד הצהרתי לפיו היתה ידועתו בציבור של המנוח, ואולם, מאחר שההלכה קובעת כי אין להגיש תובענה כזו כסעד עצמאי אלא כסעד בגררא לתביעה כספית או רכושית, מחקה כאמור תביעתה הקודמת, והוגשה איפוא התביעה הנוכחית.

5.         לצערי הרב, נסיונותי להביא הצדדים לכלל פשרה לא עלו יפה, ובנסיבות אלו ניתן פסק דיני.

תמצית טענות הצדדים

6.         התובעת, ..., עלתה ארצה מרומניה בשנת 1988. לטענתה עקב משביר חריף שחוותה בגירושין התמכרה לטיפה המרה.  לבסוף לקחה אחריות, עמדה על דעתה והלכה לאגודת אלכוהוליסטים אנונימיים שם פגשה את  המנוח אשר גם הוא השתתף במפגשי התמיכה לגמילה. לטענת התובעת היא והמנוח הפכו לבני זוג ושימשו משענת ותמיכה זה לזו.

7.         התובעת הוסיפה וטענה כי התהליך שבסופו קיבלה גט מבעלה לקח שנים מספר, ורק ב- 5 השנים האחרונות לפני הגשת התביעה קיבלה גט מבעלה. בינתיים, ומכיון שקיבלה גם המשמורת על ילדיה, שכרה דירה נוספת וגרה לסירוגין עם המנוח בדירה ששכרו ובדירה הנוספת בה שיכנה את ילדיה.

8.         לטענתה של התובעת היא והמנוח חיו כבני זוג, שימשו משענת זה לזו, היו להם חברים משותפים, היא נטלה חלק בארועים המשפחתיים של המנוח כשם שהמנוח נסע אתה לרומניה לבקר את בני משפחתה, והיו להם מכרים וחברים רבים.

9.         התובעת הוסיפה וטענה כי ילדיו של המנוח התנכלו לה מאז פטירתו הפתאומית, ומשסרבה להסכים להצעתם כי פריטי הרכוש יהיו להם ולה יהיו הכספים עפ"י פוליסת הביטוח, איימו על חייה, ועקב כך היא אף נאלצה אף לעזוב את דירתה השכורה.

10.        בתביעה תובעת התובעת מחצית מרכושו של המנוח, את מחצי שווי הג'יפ איסוזו, מחצית דירתו ברח' ..... וכן את כספי פוליסת הביטוח, שלטענתה היתה מוטבת בה, ומחצית שווי המטלטלין בדירה. לטענתה, היא השתתפה עם המנוח ברכישת כל הפריטים האלה.

11.        מנגד כפרו הנתבעים בטענות התובעת. לטענתם, התובעת לא היתה כלל "ידועתו בציבור" של המנוח. אמנם המנוח והתובעת הכירו באגודת אלכוהוליסטים אנונימיים, והם היו ידידים, אך המנוח סיפר להם, לטענתם, וגם לידידים נוספים, כי אין לו כל רגש כלפיה.

12.        לטענת הנתבעים הדירה השכורה הושכרה על ידי המנוח, והוא היה זה שרכש את כל אביזרי החשמל, וכך גם הג'יפ היה שלו, ולראיה, התובעת ניסתה לקחת את הג'יפ אחרי מות המנוח, אך לא ידעה את הקוד הסודי להתנעתו, דבר שהם ידעו כיון שהמנוח מסר להם את הקוד הסודי.

13.        הנתבעים הוסיפו וטענו כי הכספים לרכישת הדירה ברח' .... היו של המנוח, כאשר חלק קיבל בתמורת מכר הדירה שהיתה משותפת לו ולאמם של הנתבעים, וחלק אחר קיבל מאביו של המנוח בלא כל "עזרה כספית" מהתובעת.

14.        הנתבעים הוסיפו וטענו כי ביום 30.8.06 ביטל המנוח את ההוראה לחברת הביטוח בה קבע כי התובעת תהיה המוטבת וקבע כמוטבים את הנתבעים 2 ו- 3. הנתבעים הכחישו את טענת התובעת כי הפליסה וקביעה המוטבים בה זויפו על ידם.

15.        באשר לכסף טענו הנתבעים כי המנוח קיבל מהתובעת סכום קטן כהלוואה ולא הסכומים שנטענו על ידה.

16.        הנתבעים הוסיפו וטענו כי המנוח היה שרוע מת בדירתו ימים אחדים לבדו, והתובעת לא היתה לצדו, בניגוד לנטען על ידה.