קאן נ' מדינת ישראל פרקליטות המדינה פרקליטות מחוז ירושלים

החלטה

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בה חויב המבקש בגין הגשת תביעה על סך 240,000,000 ₪. המבקש תובע פיצויים ממדינת ישראל בטענה כי נחטף על ידי משטרת ישראל בשיתוף הפרקליטות ובתי המשפט, שהחזיקו אותו כבן ערובה על לא עוול בכפו במשך 12 שנה. הלכה למעשה, מדובר בעונש מאסר שריצה המבקש לאחר שהורשע בפלילים בקשר לביצוע עבירות מין חטיפה וסחר בנשים.

על פי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "התקנות") על המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים בסיסיים: ראשית, עליו להוכיח כי אין ביכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום האגרה, ושנית, כי קיימת עילה להליך בגינו מבוקש הפטור מתשלום האגרה.

המבקש טוען כי מצבו הכלכלי רעוע וכי אין באפשרותו לעמוד בתשלום האגרה הנדרשת. לטענתו, הוא אינו עובד ומתקיים מקיצבת הבטחת הכנסה חודשית בסך 1,535 ₪ ומתמיכה כספית חודשית של משרד השיכון בסך 774 ₪. המבקש מתגורר בשכירות ומשלם דמי שכירות חודשיים בסך 1,200 ₪. על פי הצהרתו, אין ברשותו נכסים או רכוש בעל ערך. לבקשה צורף תדפיס מחשבונו בבנק הדואר ממנו עולה כי נכון ליום 15.1.2012 מצוי היה המבקש ביתרת זכות של 2,007 ₪.

הפרקליטות מתנגדת לבקשה וטוענת כי הבקשה אינה מפרטת כנדרש את מצבו הכלכלי של המבקש ואינה כוללת בין היתר: תדפיסי חשבון בנק לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה, אישור בדבר קבלת קצבה, אישורים להעדר רכוש ותדפיס הוצאות אחזקת ביתו לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.

התרשמתי כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים. כמו כן היותו זכאי להבטחת הכנסה מהווה על פי סעיף 14(ה) לתקנות ראייה לכאורה לחוסר יכולתו הכלכלית. יחד עם זאת, בהעדר פירוט מלא לגבי מצבו הכלכלי כאמור בתגובת הפרקליטות, לא שוכנעתי בדבר העדר יכולת כלכלית לשלם כל סכום אגרה. מכאן, שלא מתקיים התנאי הראשון לקבלת פטור מתשלום האגרה. ברור כי במצבו הכלכלי הנוכחי אין בידו של המבקש לעמוד בתשלום סכום האגרה הנדרש בגין סכום תביעתו. יחד עם זאת, אין הדבר מעיד בהכרח על חוסר יכולת כלכלית, שכן גם אדם בעל יכולת כלכלית ממוצעת ומעלה מן היישוב היה מתקשה לעמוד בסכום הנדרש.

באשר לתנאי השני לקבלת הפטור, לא שוכנעתי כי בענייננו התביעה מגלה עילה. מדובר בכתב תביעה מבולבל לחלוטין, שאינו אלא ניסיון לערער בדרך לא דרך על פסק דין מרשיע בפלילים, בגינו נדון המבקש לעונש מאסר ממושך אותו סיים לרצות אך לאחרונה. מדובר בהכרעה חלוטה המהווה מעשה בית דין ביחס למעשים בגינם הורשע המבקש, וממילא לא ניתן לתבוע פיצויים בגין מאסרו של המבקש.

זאת ועוד, סכום הנזק הנטען הוא חלק מעילת התביעה. על כן, כאשר סכום הנזק הנטען משולל על פניו בסיס עובדתי או משפטי, לא ניתן לקבוע כי התביעה מגלה עילה לצורך קבלת פטור מאגרה. כבר נפסק לא אחת כי " סכום התביעה הינו רכיב חשוב בשיקולי בית המשפט בדונו בבקשה לפטור מאגרה. תשלום אגרת בית משפט מהווה מחסום מפני תביעות בלתי מבוססות בסכומי עתק. נקבע, כי מקום בו סכום התביעה מוגזם, יינתן הפטור רק עד לסכום הריאלי של התביעה: 'האגרה משמשת מחסום ראשוני מפני תביעות מוגזמות, מנופחות או תביעות שווא. קיים חשש שתובע המצרף לתביעתו בקשה לפטור מתשלום אגרה מחמת העדר יכולת כלכלית, עשוי לנפח את סכום התביעה ללא התחשבות בהיקפה המשוער, בשל העובדה שאינו נדרש לשלם מחיר כלשהו בגין הגדלת סכום התביעה ואין כל גורם המרתיע אותו מלתבוע סכומים בלתי מציאותיים. תובע כזה אינו חשוף למגבלות של תובעים רגילים, שכן תובע המחוייב בתשלום אגרה, סביר להניח כי ישקול היטב את סיכוייו כנגד סיכוייו להפסיד, ויעריך את שיקוליו לגבי היקף הסעד הנדרש' . . (בשא (חי') 5107/00 חאנטולי יוניס נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון (2001) – פורסם בנבו). ראה גם ת.א (נצ') אלפא נ' אורטל (1997) – פורסם בנבו. הנזק הנטען – סך של 240,000,000 ₪ הוא מופרך על פניו. דברים אלו מקבלים משנה תוקף לאור המנעותו של המבקש, חרף טענות המשיבים בעניין, מלהציג פירוט של ראשי הנזק מהם מורכב סכום התביעה. הסכום שנתבע הוא ספקולטיבי לחלוטין, נטען על דרך הסתם ולא הוצג בכתב התביעה ביסוס כלשהו להערכת הנזק הנטען. מתעורר איפוא החשש שהבקשה לפטור מאגרה נוצלה לצורך תביעת נזקים בסכומים לא סבירים שבעל דין רגיל לא היה תובע אם היה נדרש לשלם אגרה בגינם.

אשר על כן, הבקשה נדחית. האגרה תשולם עד ליום 29.4.2012, שאם לא כן – תימחק התביעה.

ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ב, 26 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, שופט

רשם ביהמ"ש המחוזי

תל אביב-יפו