ק"ג
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
49753-10-13
06/07/2016
|
בפני השופט:
רועי קרת
|
- נגד - |
מערער:
שמעון נחמה עו"ד אברהם שמלה
|
משיבים:
1. משרד האוצר/המשרד הראשי 2. משרד ראש הממשלה/נציבות שרות המדינה 3. משרד החינוך התרבות והספורט 4. משרד המשפטים/פרקליטות המדינה
עו"ד מיכל שלם
|
פסק דין |
בפנינו ערעור על החלטת הממונה על הגמלאות, לפי חוק שירות המדינה גמלאות [נוסח משולב] התש"ל-1970 [להלן- חוק שירות המדינה].
וזו תמצית העובדות הנדרשת לעניין, כפי שזוקקה מכתבי הטענות, התצהירים והעדויות ששמענו-
המערער שבפנינו, עו"ד שמעון נחמה, הועסק בשירות המדינה קרוב ל-40 שנה, ופרש לגמלאות בראשית שנת 2004. החל משנת 2000 הועסק המערער במסגרת הידועה כ"חוזה בכירים", כאשר שכרו שולם לו לפי דרגה 060 בדירוג 057 (רמה 3).
הצדדים חלוקים בשאלה מאימתי שולם שכרו לפי דרגה 060, כשלעניין זה הוצגו כמה גרסאות [מצד המדינה לבדה ניתנו 2 גרסאות], אך אין חולק כי בסיום עבודת המערער (שהוא המועד החשוב בענייננו), וערב צאתו לגמלאות, דרגה 060 היתה הדרגה לפיה חושב שכר עבודתו.
כשפרש המערער לגמלאות, לאחר שקיים עם המדינה סיג ושיח ממושך הנוגע לתנאי פרישתו, שולמה גמלתו על יסוד דרגה 060 בדירוג 005, וזאת כעולה מתלושי הגמלה שהוצגו בפנינו. גמלתו זו שולמה במשך 9 שנים בקירוב, עד ראשית שנת 2013.
בשנת 2013, בעקבות ביקורת שנערכה במינהל הסגל הבכיר בנציבות שירות המדינה, הסתבר למדינה כי גמלתו של המערער שולמה ביתר, הואיל וחושבה על פי הדירוג הלא נכון [בעניין זה, מטבע הדברים, הצדדים חלוקים]. המערער קיבל הודעה על כך.
עיקר המחלוקת המשפטית שבפנינו נוגעת אם כן, לשאלה האם חושבה [ושולמה] גמלתו של המערער כדין, כטענת המערער, או שמא נפלה טעות במועד פרישתו של המערער לגמלאות, טעות שבעטייה שולמה גמלתו ביתר [כטענת המדינה], טעות שמעת שנתגלתה אין מנוס מלתקנה.
נציין מעתה כי המערער העלה טענות עובדתיות רבות, שלא לכולן נתייחס במסגרת פסק דין זה, הואיל ולטעמנו אפילו היו נכונות, לא היה בהן כדי להשפיע על תוצאת ההליך.
טענות המערער הרלוונטיות לעניין, ובתמצית-
המערער טוען כי נוכח הוראות הנציבות כפי שהן באות לידי ביטוי בהוראת הנוהל שהוכתרה בשם "עקרונות יסוד זכויות וחובות עובדים בכירים" משנת 2004 (נספח ג' לכתב התביעה המתוקן- להלן: נוהל חוזה בכירים), וכן נוכח שיחותיו של המערער עם חשב משרד החינוך דאז, מר מוטי מרוז, הרי שהיה על המדינה להעלות את רמת שכרו, בעת פרישתו, מרמה ג' לרמה ב' (ראה סעיף 9 בכתב התביעה).
לטעמו של המערער, ככל שעלה בידנו להבינו, העלאה זו אכן בוצעה והיא באה לידי ביטוי בשינוי דירוגו של המערער מדירוג 057, כפי שמופיע בתלוש השכר האחרון לדירוג 005, כפי שמופיע בתלוש הגמלה הראשון שלו.
את טענתו זו מבקש המערער לבסס בעיקר על העובדות הבאות-
1. דרגתו [060] לא השתנתה מאז חתם לראשונה על חוזה הבכירים, ולא ייתכן כי זכה בדרגת השכר הגבוהה ביותר מייד עם חתימתו על החוזה. מכאן מבקש המערער להסיק כי דרגה זו אינה הדרגה הגבוהה ביותר הרלוונטית לגביו [נציין כבר עתה כי טענה זו, כטענות נוספות בהמשך, נגועה בערבוב מושגי בין המונח "דרגה" והמונח "דירוג"].
2.גם מטבלאות השכר העדכניות שהציגה המדינה עולה כי קיימת דרגת שכר גבוהה יותר [070].