צרפתי נ' דלרסיז גרי פלוס בע"מ

החלטה

1.לפנינו בקשה לפסלות מותב ולהארכת מועד לתיקון פרוטוקול, אשר הוגשו ע"י הנתבעת. מאחר ושתי הבקשות שלובות זו בזו, נדון תחילה בבקשה לפסלות מותב ובמידת הצורך נכריע בבקשה להארכת מועד לתיקון פרוטוקול.

הצדדים

2.התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת לתשלום שכר עבור עבודה בשעות נוספות, הפרשות לקרן פנסיה, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית והוצאות דלק. סכום התביעה הינו 148,519 ש"ח מתוכם 90,890 ש"ח הינם עבור גמול עבודה בשעות נוספות.

3.בתמצית, נציין כי התובע עבד אצל הנתבעת משך כשמונה חודשים כמנהל עבודה וכמנהל פרויקט באתר בניה בבית החולים סורוקה בבאר שבע. לטענת התובע, לא שולם לו גמול עבור עבודה בשעות נוספות. הנתבעת טענה כי חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א 1951 (להלן "חוק שעות עבודה ומנוחה") לא חל על התובע מאחר ותפקידו דרש מידה מיוחדת של אמון אישי, וכן לא ניתן היה לפקח על עבודתו.

התובע הגיש תצהיר מטעמו וכן מטעם מר מוניר חג'אורה. הנתבעת הגישה תצהיר מטעם מנהלה מר אברהם פלוס ומטעם מר אמיר אנהנג.

טענות הנתבעת

4.הנתבעת ביקשה כאמור לתקן את פרוטוקול הדיון ההוכחות שהתקיים ביום 29.1.13 על מנת לבסס את בקשתה לפסול את המותב.

לטענת הנתבעת דברי אב בית הדין לא נרשמו בפרוטוקול ובהם בין השאר נאמר כי בית הדין עבר על התיק והוא מקבל לחלוטין את עמדת התובע ביחס לגמול שעות נוספות, ובאופן חלקי לגבי שאר רכיבי התביעה, בית הדין פירט את הסכומים שאותם הציע לשלם לתובע בסך של 82,000 ש"ח. בית הדין אמר שכדאי לנתבעת לקבל את ההצעה מאחר ובמסגרת פסק דין היא תשלם סכום גבוה בתוספת הוצאות משפט וכן על הנתבעת לקחת בחשבון כי לפסיקה לחובתה תהא השלכת רוחב, כאשר עובדים אחרים שעבדו אצלה יגישו נגדה תביעות דומות.

5.הנתבעת טענה כי הדברים נאמרו במשך כחצי שעה, ונפלו כרעם ביום בהיר על הנתבעת. לאחר שהצדדים שבו לאולם, הודיע התובע כי הוא מסכים להצעה ואילו הנתבעת לא קיבלה אותה. הנתבעת טוענת כי בית הדין הרעים בקולו ואמר שאינו מבין זאת, שהנתבעת לא מבינה מה יכול לקרות, שפסק דין נגדה יביא לתביעות נוספות, שאין שום אפשרות להכיר במנהל פרויקט שקיבל שכר בסכום כזה כמשרת אמון וכי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על התובע.

6.הנתבעת טענה כי במשך חצי שעה נוספת הפעיל בית הדין לחץ כבד עוד יותר עליה על מנת שתיאות לקבל את ההצעה. רק לאחר שב"כ הנתבעת הודיע כי קיימים פערים עובדתיים תהומיים בין הצדדים, קיבל בית הדין בחוסר נוחות מופגן – לטענת הנתבעת, את החלטת הנתבעת והחלה ישיבת ההוכחות במהלכה נחקרו עדי התובע.

7.לטענת הנתבעת מדובר בשורה של אמירות החלטיות ונחרצות, אשר מעידות כי דעתו של בית הדין נעולה ואין כל אפשרות שיחול בה שינוי.

במקרה בו בית הדין גילה דעתו הברורה והמפורשת על סיכוייה הגבוהים והוודאיים של התביעה וקלישות סיכוי הנתבעת, תוך שהופעל לחץ כבד וממושך עליה להגיע לפשרה, מוצאת הנתבעת כי על בית הדין לפסול את עצמו מהמשך ניהול התיק ולו מחמת הפגיעה במראית פני הצדק. הנתבעת הגישה בקשה כאמור גם בקשה להארכת מועד לתיקון פרוטוקול ועל מנת לבסס את הבקשה לפסילת המותב.

טענות התובע

8.התובע התנגד לבקשות תוך שציין שבית הדין הציע הצעת פשרה לצדדים, כאשר היה ברור כי הדברים אינם נרשמים בפרוטוקול. בתחילת הדיון התובע התנגד להצעה אך לאחר שבית הדין הסביר את הסיכויים והסיכונים השתכנע לקבלה. הנתבעת התנגדה להצעה. לכן הצגת הדברים כאילו בית הדין היה מוטה לצד אחד אינה משקפת את שקרה באולם.

התובע טען כי האמירות שמיוחסות לבית הדין ע"י הנתבעת הינן חלקיות ובחלקן לא נכונות. מטענות הנתבעת עולה כי מדובר במונולוג כאשר בפועל היה מדובר בדיאלוג שבו לקחו חלק כל הצדדים.

כך למשל, הנתבעת טוענת כי בית הדין ציין כי הוא מקבל לחלוטין את עמדת התובע ביחס לתביעה לשעות נוספות ובפועל הצעת בית הדין כללה רק חלק מהסכום הנתבע ברכיב זה. התובע טען עוד, כי עצם העלאת הצעת פשרה ואפילו ניסיון לשכנע את הצדדים אינם מבססים עילה לפסילת השופט היושב בדין.

התובע טען כי לאחר שעדיו נשמעו, והתברר כי הנתבעת לא הצליחה לסדוק את גרסת התובע, מנסה כעת הנתבעת לעכב את הדיון בתיק ולהעבירו למותב אחר. בשולי הדברים, נציין כי התובע טען כי ככל שיתאפשר לנתבעת תיקון הפרוטוקול, יעתור גם הוא לתיקון הפרוטוקול.

הכרעה

9.עניינה של בקשת הפסלות כמו גם הבקשה לתיקון פרוטוקול, הם דברי בית הדין בתחילת הישיבה מיום 29.1.13. יובהר כבר עתה, כי בית הדין אינו חולק על הדברים שהובאו ע"י הנתבעת, שמרביתם נאמרו ע"י בית הדין ובשינויים קלים שחלקם משמעותיים. כמו כן, יודגש כי דברים אלו היו רק חלק מצומצם ממה שנאמר ע"י בית הדין – במסגרת שיחה מחוץ לפרוטוקול שקיים בית הדין טרם תחילת שמיעת העדויות.