ציון בע"מ נ' אופיר שי יזמות נדל"ן ופרויקטים בע"מ

1. לפניי בקשה לביטול פסק בורר.  פסק הבורר ניתן ביום 11.02.19 וביטולו מתבקש בהתאם לסעיפים 24 (2), (3), (4), (9) ו – (10) לחוק הבוררות, תשכ"ח 1968 (להלן: "החוק").

רקע כללי וטענות הצדדים

1. המבקשת (להלן: "קליית ציון") שכרה מהמשיבה (להלן: "אופיר שי") חמש יחידות הממוקמות בפארק אופיר בבאר שבע, במשך שני עשורים.  קליית ציון הפעילה ביחידות אלה לאורך השנים חנות ממכר (בשם "קליית ציון") ומפעל.  לטענתה, ביחס ליחידות 1-2 הצדדים התקשרו בחוזה שכירות עד יום 31.12.19 בצירוף אופציה לשתי תקופות הארכה, אשר מועד סיומן ביום 31.12.23.  לדבריה היא ממשיכה להפעיל ביחידות אלה את חנות הממכר. את שלוש היחידות האחרות (14, 114-115), פינתה קליית ציון והשיבה את החזקה בהן לאופיר שי ביום 08.05.17.
2. ביום 05.07.17, כחודשיים לאחר פינוי היחידות, פנתה אופיר שי אל קליית ציון בדרישת תשלום עבור תיקונים ביחידות שפונו.   עלה מפנייה זו (נספח ט' להמרצה), כי אופיר שי ביצעה זה מכבר את השיפוץ המבוקש על ידה והיא שומרת לעצמה את הזכות לבקש החזר על הוצאות בהן נשאה. 
3. ביום 14.08.17 פנתה אופיר שי לב"כ קליית ציון (נספח י' להמרצה) בהמשך לשיחות שהתקיימו בין הצדדים ופירטה את דרישותיה.  אופיר שי הבהירה כי היא דורשת תשלום לגבי עבודות שביצעה ואשר אמורות היו להתבצע על ידי קליית ציון על פי ההסכם בין הצדדים.  למכתב צורפה טבלה עם פירוט עלויות השיפוץ המסתכמות בסכום של 43,333 ₪. אופיר שי מציינת כי היו לה הוצאות נוספות אולם היא לקחה אותן על עצמה כבעלים.  מצוין במכתב כי אם יתגלו נזקים נוספים בעיקר כאלה הנובעים משימוש בתמלחות על ידי קליית ציון, אופיר שי שומרת לעצמה את הזכות לתבוע עלות תיקון של נזקים נוספים.   קליית ציון חלקה על דרישה זו של אופיר שי ובין היתר טענה כי אופיר שי לא הציגה בפניה את הנזקים הנטענים טרם ביצוע השיפוץ ולא העלתה את דרישתה לביצוע השיפוץ לפני ביצועו בפועל (התכתבות בין הצדדים בעניין זה צורפה להמרצה כנספח י"ב). 
4. ביום 22.10.17 נשלח מכתב מב"כ אופיר שי לב"כ קליית ציון ובו הודעה על סיום חוזה (נספח י"א להמרצה).  נטען כי קליית ציון חייבת סכום של 43,333 ₪ עבור שיפוצים ותיקונים במושכר וסכומים נוספים שנוגעים לתשלום דמי השכירות ומסתכמים בכ – 10,500 ₪.  אציין כי בכל הנוגע למחלוקת נוספת זו חתמו הצדדים על הסכם ביום 20.12.17 (נספח י"ד2 להמרצה).
5. בכל הנוגע לעלות השיפוצים, ניהלו הצדדים מו"מ וביום 20.12.17 נחתם בינהם הסכם בוררות (נספח י"ד1 להמרצה).  בהסכם הבוררות אין התייחסות לגובה הסכום שבמחלוקת.  למרות חתימת ההסכם, המשיכו הצדדים לנהל מו"מ ומתכתובת מיילים שצורפה להמרצה (נספח א2) עולה כי בפברואר 2018, עלו בין הצדדים סכומים לתשלום (מצד אופיר שי סכום של 20,000 ₪ ומצד קליית ציון סכום של 10,000 ₪).  בסופו של יום לא הגיעו הצדדים לעמק השווה והצדדים פנו לניהול הליך הבוררות. 
6. קליית ציון צירפה להמרצה, שני מסמכי פנייה ללשכת עוה"ד למינוי בורר.  ביום 02.08.18 נשלח ממשרד ב"כ קליית ציון טופס פנייה ללשכת עוה"ד למינוי בורר בו צוין כי סכום המחלוקת הוא כ - 40,000 ₪ (נספח ב1) וביום 13.08.18 נשלחה ממשרד ב"כ אופיר שי פנייה המתייחסת לסכסוך בסכום של 63,441 ₪ (נספח ב2). 
7. לאחר שמונה עו"ד אורן וינברג כבורר, ניתנה על ידו החלטה ביום 26.12.18 לפיה הצדדים יגישו כתבי טענות עד יום 10.01.19 וישיבת הבוררות תתקיים ביום 28.01.19 (נספח ד' להמרצה).  עלה כי אופיר שי ביקשה ארכה להגשת כתב התביעה מטעמה וקיבלה ארכה עד יום 20.01.19 (נספח ז' לכתב התשובה של אופיר שי).  למרות זאת, לטענת קליית ציון, כתב התביעה של אופיר שי הועבר אליה ולבורר רק ביום 22.01.19  וכללה תביעה לפיצוי בסכום של כ – 153,000 ₪ (נספח ג' להמרצה).  קליית ציון מציינת כי ביום 22.01.19 פנתה לבורר, עוד בטרם קיבלה את כתב התביעה והלינה על כך שטרם קיבלה את כתב הטענות של אופיר שי ועל כן אינה יכולה להתייחס אליו והביעה דעתה כי במצב זה אין טעם בקיום הדיון שנקבע (נספח ט"ו להמרצה). 
8. טענתה העיקרית של קליית ציון היא, כי הגיעה להסכמה עם אופיר שי על בוררות לגבי מחלוקת בסכום של כ – 43,000 ₪ ומצאה עצמה בהליך בוררות מול תביעה בסכום של מעל 150,000 ₪.  לטענתה כל מאמציה להביא לעצירת התהליך אשר מבחינתה חרג מהסכמות הצדדים לא הועילו והבורר התעקש לנהל את הבוררות למרות שהיא לא נטלה בה שום חלק ועל כן היא מבקשת את ביטול פסק הבורר.   קלית ציון מציינת כי אופיר שי עצמה, בסעיף 23 לכתב התביעה הסבירה כי דרישתה הכספית במהלך המו"מ בין הצדדים התבססה על מה שידעה באותה עת, אולם כשהכינה את כתב התביעה לבוררות, גיבשה את מלוא הנזקים שנגרמו ליחידות לטענתה וכללה אותם בכתב התביעה. 
9. לאחר שראתה קליית ציון כי כתב התביעה של אופיר שי חורג לשיטתה מן המוסכם בין הצדדים, פנתה מיידית לבורר והודיעה לו על ביטול הבוררות (נספח ה' להמרצה).  הבורר בהחלטה מיום 24.01.19, על גבי הפנייה של קליית ציון קבע כי אין מדובר בבקשה, כי קליית ציון רשאית להגיש בקשה וכן ציין כי היא לא הגישה כל מסמך בנוגע להליך.  כמו כן הבהיר הבורר כי ההליך יתנהל בהתאם להחלטות גם בהיעדר בעלי הדין ככל שאלה לא יתייצבו (נספח ט"ז להמרצה).  ואכן, ביום 28.01.19 התקיים דיון במעמד צד אחד בפני הבורר.  בתום הדיון קבע הבורר כי קליית ציון רשאית להגיב לכל טענותיה של אופיר שי עד יום 04.02.19 (פרוטוקול הדיון צורף כנספח י"ז להמרצה).  קליית ציון ביקשה ארכה להגשת תגובתה עד יום 14.02.19, אולם הבורר דחה את בקשתה. 
10. בעקבות זאת פנתה קליית ציון לבית המשפט וביקשה לעכב את הליך הבוררות, לבטל את הסכם הבוררות או לפחות לצמצם את הסעד שניתן לפסוק במסגרתו בהתאם להסכמות בין הצדדים (ההמרצה שהוגשה צורפה כנספח ו' להמרצה כאן).  העתק ההמרצה הועבר לבורר ביום 11.02.19 בבוקר.  עוד באותו יום הודיע הבורר כי פסק הבורר כבר כתוב והוא יועבר לצדדים עם ביצוע התשלום על ידם (נספח כ' להמרצה).  אופיר שי שילמה לבורר את מלוא שכרו, גם את חלקה של קליית ציון וביום 18.02.19, התקבל אצל קליית ציון פסק הבורר בו חויבה לשלם סכום של מעל 200,000 ₪ שכלל את סכום הפיצוי שנפסק בצירוף הוצאות ושכר טרחה לאופיר שי וכן את חלקה של קליית ציון בשכר הבורר.
11. קליית ציון טוענת כי יש לבטל את פסק הבורר על פי סעיף 24 לחוק הקובע כי: "בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה – בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:...", והיא מתייחסת למספר עילות הקבועות בסעיף זה אשר תופרטנה להלן.
12. בס"ק 24(3) נקבעה עילת ביטול מקום בו "הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות;".  לטענת קליית ציון, פסק הבורר ניתן בחריגה מסמכות על ידי גורם שלא היה מוסמך לדון בתביעה וחרף התנגדות נחרצת שלה עוד בטרם החל ההליך.  לטענת קליית ציון ההליך נוהל תוך פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, אשר יכולה להיחשב כחריגה מסמכות.  אופיר שי טוענת בהקשר זה כי הסכם הבוררות לא הגביל את סכום הבוררות ועל כן לא ניתן לומר כי הבורר פעל ללא סמכות או חרג מן הסמכויות לפי הסכם הבוררות.
13. בס"ק 24(4) נקבעה עילת ביטול מקום בו "לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו;"  קליית ציון טוענת כי מיד עם קבלת כתב התביעה של אופיר שי ביקשה לבטל את ההליך בשל חוסר סמכותו של הבורר לדון בתביעה כפי שהוגשה והבורר המשיך בהליך מבלי לתת החלטה לגופו של עניין. לאחר מכן לא נעתר הבורר לבקשתה לקבל ארכה להגיב לטענות אופיר שי. קליית ציון מפנה לספרה של פרופ' סמדר אוטולנגי ז"ל בוררות דין ונוהל, שם מציינת המחברת כי הבורר אינו משוחרר מ"כללי הצדק הטבעי" (כרך ב', ע' 1029, מהדורה רביעית מיוחדת תשס"ה).
14. אופיר שי שוללת טענה זו של קליית ציון.  לטענתה, הבורר קבע מועדים להגשת כתבי טענות.  אופיר שי ביקשה וקיבלה ארכה להגשת כתב התביעה שלה.  קליית ציון לא הגישה כל בקשה בעניין זה.  אף החלטת הבורר שלא ליתן לקליית ציון ארכה להגיב לטענות אופיר שי הייתה מנומקת וראויה.  אופיר שי מציינת כי ההמרצה שהוגשה על ידי קליית ציון ביום 11.02.19, נמחקה על ידה וכי בית המשפט לא מצא לנכון ליתן סעד זמני של עיכוב מתן פסק הבורר וקבע כי טענות לעניין פסק הבורר ניתן לטעון במסגרת בקשה לביטול פסק הבורר.