ציאשו נ' שחר

פסק דין

בפניי תביעה ע"ס 1,099 ₪ שהגיש התובע בגין אירוע תאונה מיום 18.10.09.

עפ"י הנטען בכתב התביעה, במועד זה עצר רכב התובע בתמרור עצור. אז הגיח הרכב בו נהג הנתבע ופגע ברכב התובע מאחור.

לטענת התובע, לאור גודל הנזק בחר לתקן את הרכב בעצמו ולא פנה לשמאי על מנת שיתן חוות דעת.

לטענת התובע לאור אופי התאונה, ברי שהאחריות רובצת לפתחו של הנתבע, אשר לא בלם את רכבו במועד ובאופן שהיה מונע את התאונה ופגע ברכבו מאחור.

התובע הציג חשבונית מיום 5.11.09 ולפיה תוקן רכב התובע בפגוש אחורי וצבע בסך של 600 ₪ לא כולל מע"מ.

התובע העמיד תביעתו ע"ס 699 ₪ בגין נזק ישיר שנגרם לרכב וכן ביקש פיצוי נוסף בסך 400 ₪ בגין עגמת נפש.

לטענת הנתבע, דין התביעה להידחות מאחר ולא נגרם כל נזק לרכב.

לטענת הנתבע, התובע לא הציג דו"ח שמאי להוכחת הנזק. בנוסף טוען הנתבע, כי פנה למוסך בו טופל רכב התובע וקיבל העתק חשבונית ממנה עולה שברכב התובע בוצע תיקון אחר של כנף קדמי ודלת קדמית אשר אינם קשורים לתאונה.

עוד טען הנתבע, כי במועד התאונה חבר של התובע הציע לסיים את המחלוקות בסך של 200 ₪.

הנתבע אינו מכחיש שפגע ברכב התובע.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ובחנתי את המסמכים והתרשמתי מהעדויות, קובעת שדין התביעה להתקבל כדלקמן:

הנתבע אינו מכחיש כי פגע ברכב התובע מאחור.

משכך, ברי כי ככל שנגרם לתובע נזק לרכב האחריות המלאה רובצת לפתחו של הנתבע.

הנתבע טוען, כי לרכב התובע לא נגרם כל נזק אולם מעבר להעלאת טענה זו, לא הוצגה לעיוני כל אינדיקציה התומכת בכך לרבות תמונה של הרכב ממועד התאונה.

מנגד, המציא התובע חשבונית מיום 5.11.09 קרי פחות משבועיים לאחר התאונה אשר ממנה עולה כי תוקן ברכב התובע הפגוש האחורי.

אופי תיקון רכב התובע תואם את מנגנון התאונה ובכך יש לחזק את גרסת התובע כי נגרם לו נזק בתאונה.

הנתבע טוען כי התיקון שנעשה לרכב הינו שונה ומציג חשבונית על תיקון כנף קדמי ודלת קדמית.

חשבונית זו אינה רלוונטית והוצאה ביום 4.7.2010 קרי, קרוב לשנה לאחר התאונה נשוא התיק שבפניי ואין בה לשלול או לאשר כי אכן רכב התובע נפגע כנטען בכתב התביעה.

כל שחשבונית זו מעידה שברכב התובע בוצע תיקון נוסף בחודש יולי 2010 כעולה מחשבונית שהציג הנתבע אולם ממילא הסכום נשוא חשבונית זו אינו נתבע במסגרת התביעה שבפניי.