צוואות הדדיות וסוגיות נוספות, קודם לתיקון מס' 12 לחוק הירושה

1.         עניינו של פסק הדין, תביעה רכושית, בין בני משפחה אחת.

2.         הרקע לתובענה הינה צוואתו האחרונה של אבי המשפחה, א.ר. ז"ל (להלן: "א. ז"ל"), אשר הלך לבית עולמו ביום 31.12.1995.

א. ז"ל היה ממייסדי חברת "..." (להלן: "חברת ר."), אשר נוסדה בשנת 1931.

הצוואה, מיום 8.2.1990 (להלן: "הצוואה") הינה צוואה משותפת והדדית אשר נחתמה על ידי א. ז"ל. צוואה מקבילה וזהה בתוכנה נחתמה ע"י אשתו של א. ז"ל - א.ר. (להלן: "א.") תבדל"א, היא הנתבעת 1 בתובענה דנן.

הצוואה הינה צוואה בפני עדים, ונערכה ע"י עו"ד אמנון עברון ז"ל, מכרו של א. ז"ל ועורך דינו משך שנים רבות.

ביחד עם הצוואות, חתמו א. ז"ל וא. באותו היום, גם על "תצהיר בדבר שיתוף בנכסים", אשר שיקף הצהרתם על שיתוף מלא ברכושם.

 ביום 3.4.1996 ניתן צו לקיום הצוואה בביהמ"ש המחוזי בתל אביב.

התובעים 1,2 (להלן: "נ." ו"י.") והנתבע 2 (להלן: "ר.") הינם ילדיהם של א. ז"ל וא..

3.      בשל חשיבות המסמך, אצטט החלקים הרלוונטים מתוך הצוואה, כדלקמן:

"אני הח"מ, א.ר., ת.ז. ... כשאני בדיעה צלולה ומיושבת עלי ומתוך רצון טוב וחופשי, מצווה בזאת על רכושי שישאר אחרי פטירתי כדלקמן:

...

2. הנני מצהיר כי ביני לבין אשתי היקרה א., קיים שיתוף בנכסים והוראות צוואתי זו תחולנה איפוא על חלקי ברכוש המשותף לי ולאירמה.

אשר על כן, בכל מקום בו נזכר בצוואה זו הביטוי "עזבוני" או "רכושי", פירושו  חלקי זה הוא 50% ברכוש הרשום או שירשם בשמי או הרשום או שיירשם במשותף בשמי ובשם אשתי א., או הרשום על שם אחד מאיתנו.

3. במקרה ומועד פטירתי יחול לפני פטירתה של אשתי הנני מצווה את כל רכושי מכל סוג שהוא וללא הגבלה, לאשתי היקרה א..

4. במקרה ומועד פטירתי יחול לאחר פטירת אשתי, רצוני האחרון הוא כי הנכסים שישארו בעזבוני יחולקו על פי עיקרון של שוויון, מבחינת ערכם, בין שלושת ילדי. על מנת לאפשר חלוקה מסודרת, תוך שמירה על עיקרון השויון כאמור, הנני מצווה כדלהלן:

4.1 הנני מצווה לבני ר.ר. את המניות והזכויות האחרות שיש ושיהיו לי במישרין או בעקיפין, בתאגידים שבהם יש או יהיו בעת פטירתי לבני ר.ר. מניות וזכויות, לרבות כאלה המוחזקות במישרין או בעקיפין באמצעות תאגידים של כל אחד מאיתנו, וכן את כל הזכויות שיש ושיהיו לי בנכסים שנרכשו ו/או שיירכשו במשותף על ידי ועל ידי בני ר.ר. (כל אלה יכונו להלן: "הנכסים המשותפים"), ...

4.2 הנני מצווה את יתרת עזבוני, ומבלי לגרוע מכלליות האמור, מזומנים, ניירות ערך, מקרקעין, מטלטלין וזכויות מכל סוג שהוא, שאינם בגדר הנכסים המשותפים על פי האמור בסעיף 4.1 לעיל, לילדי נ.פ. לבית ר. וי.ר. בחלקים שווים ביניהם.

4.3 מאחר שחלוקת עזבוני בין ילדי מבוססת על עיקרון של שוויון הריני מורה בזאת כי במקרה ושווי המניות והזכויות שאני מצווה לר. על פי סעיף 1, יעלה על או יפחת משיעור של שליש משוויו של כלל העיזבון כפי שייקבע ע"י מנהל עזבוני על פי ההוראות להלן, אזי ישלם ר.לי. ולנ. בחלקים שווים את ההפרש במזומן, או יעביר לבעלותם נכס או חלק בנכס שווה ערך להפרש וכן להיפך; היה שווי הנכסים והזכויות שאני מצווה לר. פחות מ -1/3 מכלל העיזבון, ישלמו י. ונ., בחלקים שווים ביניהם, לר., את ההפרש במזומן או בנכסים מתוך הנכסים שקבלו על פי צוואה זו...".

4.         כנטען (ואין על כך מחלוקת), א. חתמה על צוואה חדשה בשנת 1996, אשר ככל הנראה מהותה העברת רוב הרכוש לידיו של ר.. כעולה, גם את הצוואה מ- 1996 שינתה א. פעם אחת, או יותר. תוכנן של הצוואה משנת 1996, והצוואה/ות שנחתמו אחריה, לא נחשף בהליך, על פי החלטתי מיום 10.6.2008.