ת"ע
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
4101007
31/05/2012
|
בפני השופט:
בן-ציון גרינברגר
|
- נגד - |
התובע:
1. אב. 2. אי. 3. או. 4. אר. 5. מ.
עו"ד מ. מקייס
|
הנתבע:
1. ש.צ. 2. עזבון המנוחה ר.צ.
עו"ד . הר ציון
|
פסק-דין |
1. לפניי מונחת תביעה העוסקת בצוואות הדדיות בהן נכללו הוראות ל"יורש אחר יורש", כשמתעוררת השאלה האם פטירת היורש השני בחייו של היורש הראשון - עובדה המשבשת את התוכנית שבצוואות - משפיעה על התנאי שבצוואות ההדדיות כי אסור למצווה הנשאר בחיים לאחר מות בן/בת זוגו לשנות את צוואתו.
העובדות הרלוונטיות
2. י.צ. ור.צ. ז"ל נישאו זה לזה בסמוך לאחר מלחמת העולם השניה... מנישואי י.צ. ור.צ. נולד הנתבע, ש.צ.. ר.צ. הייתה נשואה לפני המלחמה ל... ז"ל, אשר נספה בשואה; ומנישואיה הראשונים הללו נולדה בתה, מ. (ז"ל).
3. ביום 19.6.77, ערכו י.צ. ור.צ. צוואות בחתימת עדים. מדובר בצוואות הדדיות, אשר זהות בתוכנן (פרט לשינויים המחויבים בשל זהות המצווים). ההוראות הרלוונטיות לענייננו, המצוטטות מתוך צוואת י.צ., הנן כדלקמן:
והואיל ואשתי ר.צ. לפני שנישאתי לה, היתה נשואה למנוח ... ז"ל אשר נספה בשואה, וממנו נולדה לאשתו הבת מ. ... הנשואה כיום לאר., ואני יחד עם אשתי, גידלתיה וחינכתיה יחד עם הבן ש.צ. כשני אחים, והיא למעשה בתי לכל דבר בשווה זכויות עם האח ש.צ..
...
לפיכך הנני מצווה בזה כי תעשה ברכושי ובהוני, הן כמפורט לעיל וכן בכל הון אחר שיישאר בבעלותי, זכותי ורשותי, מיד לאחר יום פטירתי, את האמור להלן: -
א) את חלקי בהון הנ"ל הנני מקנה לאשתי ר.צ. באופן שהנני נותן מהיום ומיד לאחר אריכות ימי ושנותיי את כל הוני, ללא יוצא מן הכלל, ומצווה אותו לאשתי ר.צ. בלבד, לבעלותה לזכותה ולשימושה הבלעדית.
ב) לאחר מותי לא תוכל אשתי לצוות או להעביר בצורה כלשהי את ההון המשותף לנו כנ"ל לאדם אחר כלשהו, ובאם תעשה זאת, הרי צוואתי זו תהא מבוטלת ובטלה מעיקרה בכל הנוגע להקניית חלקי בהון הנ"ל לאשתי כאמור בסעיף הקודם ואז כל ההון שלי יוקנה ישירות לזכותם ולבעלותם הבלעדית של שני ילדי מ. וש.צ. בחלקים שווים, ולאשתי לא יהא שום חלק בהון זה.
ג) לאחר פטירתי ופטירת אשתי הרי כל ההון, בלי יוצא מן הכלל, השייך לי ולאשתי כנ"ל, מוקנה בזה לשני הילדים מ. וש.צ. בחלקים שווים וללא כל הפליה אחד כלפי השני ובאופן שההון המשותף שלי ושל אשתי יחולק בין שני הילדים שווה בשווה בהבנה הדדית וברגשי אחווה ואחדות.
ד) ידוע לי כי בד בבד עם עשיית צוואתי זו, עשתה אשתי ר.צ. צוואה בשמה היא, על פי אותם תנאים וההוראות והצווים הכלולים בצוואתי זו כנ"ל, והנני מתנה בזה שבאם אשתי תשנה את צוואתה ללא הסכמתי מראש בהיותי בחיים או לאחר פטירתי ובצורה כלשהי מחלקת את הרכוש בצורה אחרת מכפי האמור לעיל, הרי צוואתי זו תהא בטלה ומבוטלת מעיקרה בכל הנוגע להקניית הון השייך לה לאשתי כאמור בסעיף (א) דלעיל, ואז כל ההון שלי יוקנה ישירות לזכותם ובעלותם הבלעדית של שני ילדי מ. וש.צ. בחלקים שווים ולאשתי לא יהיה שום חלק בו.
4. י.צ. נפטר ביום 29.12.91.
5. מ. נפטרה ביום 20.6.98, ממחלה קשה.
6. ביום 9.7.98, בסמוך לאחר פטירת מ., ערכה ר.צ. צוואה חדשה, בה ביטלה את צוואתה הראשונה, ובמקומה ציוותה כי הבן ש.צ. יירש את כל רכושה (להלן: "הצוואה השנייה").
7. ר.צ. נפטרה ביום 23.7.06.
8. התובעים 1-3 הינם ילדיה של מ.; התובע 4, מר אר., הינו בעלה של מ., ויורשה הבלעדי עפ"י צו ירושה שהוצא בביה"ד הרבני (לאחר שהילדים הסתלקו מחלקם בעיזבון אמם). אציין כי במהלך ההליך הוגש הסכם בין התובעים לפיו, ככל הנוגע לחלקם בעיזבון י.צ., הסתלקותם מעיזבון מ.- בטלה (סומן נ/2); אולם, לא נטען לפניי כי צו הירושה שונה.
הנתבעים 1-2 הינם ש.צ. (להלן גם: "הנתבע") ועיזבון המנוחה ר.צ. (בהתאמה).
9. לטענת התובעים, גילו הם את צוואתה השנייה של ר.צ. רק לאחר שהנתבע הגיש בקשה לקיום צוואתה. התובעים 1-3 הגישו בקשות לעיון בצוואה ולמתן ארכה להגשת התנגדות לצוואה. לאחר שניתנה ארכה אך לא הוגשה התנגדות כדין הנתמכת בתצהיר, הועבר התיק לבית המשפט לענייני משפחה.
10. אף לבית המשפט לא הוגשה התנגדות ערוכה כדין, ועל כן, ניתן צו קיום צוואה לצוואתה השנייה של ר.צ. ביום 28.1.07. אציין כי בהודעת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה מיום 29.10.08, נאמר כי לא הוגשה בקשה לקיום צוואת י.צ..