צו פינוי ידועה בציבור מדירת הידוע בציבור

1.         התובענה שבכותרת עניינה אכיפת הסכם ממון שנחתם ביום 23.10.2006 בין הצדדים (להלן:"הסכם הממון" או "ההסכם לחיים משותפים"), אשר חיו כבני זוג ידועים בציבור.

האיש הגיש תובענה ובה עתר לחייב את האישה לעמוד בהתחייבויותיה אשר בהסכם ונוכח התדרדרות יחסי הצדדים ביקש את האישה לעזוב את דירתו כאמור בסעיף 12 להסכם הממון.

2.         עניינה של החלטה זו בקשה שהגיש האיש ליתן צו לפינוי האישה מביתו ברחוב XXX ב XXX.

3.         טענות האיש בתמצית:

א.         הצדדים אומנם מתגוררים באותה דירה, אך נוצר קרע עמוק בחייהם המשותפים שלא ניתן לאיחוי.

ב.         האיש הוא ניצול שואה, בן 78 שנים ומצבו הרפואי מתדרדר מיום ליום.

ג.          בעקבות חוסר רצונה של האישה לתמוך בו מבחינה רפואית נאלץ להתחבר לשירות "נטלי".

ד.         בעקבות מערכת היחסים הקשה שבין הצדדים נאלץ לפנות גם לעובד סוציאלי.

ה.         בשל מצבו הרפואי ומגבלות גופניות ורפואיות הוא חייב להעסיק בדחיפות עובדת זרה, לצורך טיפול בו, ובביתו רק שני חדרי שינה, כאשר המשיבה עושה שימוש בחדר שהוא מייעד לעובדת הזרה.

ו.          האיש טוען כי האישה מתעמרת ומתעללת בו ולרבות על דרך של סירוב לעזוב את ביתו.

4.         טענות האישה בתמצית:

א.         הבקשה הוגשה רק על מנת להפעיל לחץ פסול ובלתי לגיטימי עליה.

ב.         הצטרפות האיש למתן שירותים על ידי "נטלי" אינו הצדקה לפינויה מהבית.

ג.          חוות הדעת שצרף המבקש בעניין מצבו הרפואי היא משנת 2003 ומצבו הרפואי של האיש לאורך שנות החיים המשותפות, ידוע לאישה, אשר היתה לצידו וטיפלה בו.

ד.         האיש התייצב לדיון, עמד על שתי רגליו ונאם בפני בית המשפט והאישה דוחה את הטענה בדבר היזקקותו לטיפול סיעודי.

ה.         האישה טוענת כי לא היא שמתעמרת באיש אלא ההפך, הוא זה שנוהג אליה ביחס מחפיר, מתעלל בה, מציק ומקניט אותה ולא משאיר לה פינה שקטה בבית.

ו.          האישה מוכנה לסעוד ולטפל באיש ואולם הוא סבור כי היא מנסה להרעיל אותו ולכן מסרב לאכול בבית ולהיות מטופל על ידה.

ז.          סעד זמני, כך טוענת האישה, מטרתו שימור המצב הקיים ובעניינם של הצדדים על מנת לקיים תנאי זה, על המשיבה להישאר במעונם המשותף של הצדדים עד להכרעה סופית בעניינם.

ח.         האישה טוענת כי המבקש לא בא בידיים נקיות לבית המשפט, בקשתו הוגשה שלא בתום לב ואם ינתן לו הסעד הזמני, הנזק שיגרם למשיבה עולה בשיעור ניכר על הנזק שיגרם למבקש אם לא ינתן הסעד.