רמ"ש
בית המשפט המחוזי חיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
41836-12-17,5886-01-18,5916-01-18
08/07/2018
|
בפני השופטת:
אספרנצה אלון
|
| - נגד - |
המבקשים:
האח הצעיר ורעייתו
עו"ד רפי שפטר ואח'
|
המשיבים:
1. האחות ובעלה
2. האב המנוח
3. האח הבכור ורעייתו
עו"ד רמי אטיאס ( בשם משיבים 1-2)
עו"ד ניידרמן- פינקלשטיין (בשם משיב 3)
|
| פסק דין |
- לפניי שלוש בקשות רשות ערעור שהדיון בהם אוחד, על החלטות שנתן בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת הדס גולדקורן) בתמ"ש 48656-08-16 (להלן: "בית משפט קמא"). עניינם של הבקשות, צווי מניעה.
- למען הנוחות, המבקשים ברמ"ש 41836-012-17 והמשיבים ברמ"ש 5886-01-18 ורמ"ש 5916-01-18, יקראו "האח הצעיר ורעייתו"; המבקשים ברמ"ש 5886-01-18 והמשיבים 1,2 ברמ"ש 41836-12-17 יקראו "האחות ובעלה"; המשיב 3 יקרא "האב המנוח"; המשיבים 4,5 יקראו "האח הבכור ורעייתו"; המבקשים ברמ"ש 5916-01-18, ייקראו "ההורים".
- סקירה קצרה תלמד כי האב המנוח היה הבעלים של מלוא הזכויות של מקרקעין ברח' *** שב***, הידועים גם כחלקה ** בגוש *** (להלן: "המקרקעין"). שם נולד האב המנוח, שם בנה הוא ואשתו את ביתם וגידלו את שלושת ילדיהם. האב, לדאבון הלב, הלך לעולמו ביום X.X.18.
- בשנת 1989, העביר האב המנוח, בהסכמת אשתו, לבן הבכור ולרעייתו, ללא תמורה, שטח במקרקעין שנמצא בחלק האחורי של המגרש ובשטח זה בנו הם את ביתם. על מנת לסמן את החלק שניתן להם במתנה, נערך ונחתם תשריט.
- בשנת 1992, העניק האב לבן הצעיר ולרעייתו דירה בחזית המגרש וחלק נוסף משטח המגרש. באשר למהות הזכויות שהועברו, חלוקים הצדדים.
הבן הצעיר ורעייתו טוענים, כי הם בעלים של 1/3 מהזכויות במקרקעין וזאת מכוח הסכם מכר משנת 1993 והרישום משנת 1994.
מנגד, טוענים ההורים כי לבן הצעיר ולרעייתו נתנה זכות השימוש בלבד בדירה. עוד מוסיפים הם וטוענים כי אין מדובר בהסכם מכר, שכן לא שולמה כל תמורה בגינו, אלא מדובר בהסכם פיקטיבי שנערך לצורך קבלת משכנתא ומשכך הרישום מכוחו שגוי ויש לבטלו. האחים, תומכים בעמדת האב המנוח.
- לא רק מהות הזכות (בעלות או שימוש) היא שבמחלוקת אלא גם היקף הזכויות- 1/3 כפי הרשום או 1/4 כפי התשריט והשימוש בפועל. מן העבר האחד, ניצבים הבן הצעיר ורעייתו הטוענים כי הם בעלים של 1/3 מהזכויות במקרקעין, בהתאם לרישום ומהעבר השני, ניצבים ההורים והאח הבכור ורעייתו שטוענים כי חלקם של האח הצעיר ורעייתו אינו עולה על 1/4 מהמקרקעין וזאת בהתאם לתשריט, שצורף לדיווח לשלטונות המס "בזמן אמת" ושכל הצדדים נהגו על פיו מנהג בעלים קרוב ל-30 שנה.
- צו המניעה, נשוא הבקשות שבפניי, נוגע למבנה המוגדר מחסן ובעבר היה בית ילדותו של האב המנוח, לצורך הנוחות יוגדר בית המגורים/ המחסן "המבנה".
בצמוד למבנה בחלק הקרוב לבית ההורים, מצויה סככה ששמשה לחנייה. על פי התשריט, חצה "קו שחור" את המבנה, כאשר החלק הארי של המחסן, רובו ככולו, נמצא בחלק המשויך לאב המנוח וחלק מזערי ("חדרון") נמצא בשטחם של האח הצעיר ורעייתו. הסככה כולה ממוקמת בשטח המשויך לאב המנוח, על פי התשריט.
ההורים חפצו לשפץ את המבנה ולהכשירו למגורים, עבורם ו/או עבור הבת ובעלה. ההחלטה על השיפוץ, והקיפו, הייתה בידיעת הבן הצעיר. עבודות השיפוץ החלו בחודש אפריל 2016, או לטענת הבן הצעיר ורעייתו, במאי 2016. בשלב מסוים, פרץ סכסוך בין הצדדים והבן הצעיר ורעייתו פנו לוועדה המקומית על מנת שתפסיק העבודות מאחר ומדובר בעבודות הטעונות היתר בנייה, שלא התבקש וממילא לא ניתן.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת