צו מניעה לגבי דירה שנרשמה למראית עין על שם הגיס

האם יש ליתן צו מניעה זמני על נכס אשר רשום ע"ש המשיב, גיסה של המבקשת, לאור טענה כי הנכס שייך למעשה למבקשת ולבעלה, אחי המשיב?

העובדות:

1.                 המבקשת (להלן: "האשה") הגישה תובענה לסעד הצהרתי לפיה, דירת המגורים ברחוב XXX הרשומה ע"ש המשיב (אחיו של הבעל. להלן: "הגיס"), שייכת למעשה, לה ולבעלה בחלקים שווים, בכפוף לכיסוי ההלוואה שנטל הגיס לצורך השלמת רכישתה (משכנתא).

2.                 לטענת האשה, בני הזוג התגוררו בשכירות ארוכת שנים באותה הדירה ולאחר מכן הם ביקשו לרכוש את הדירה מאת בעליה. מאחר ומצבם הפיננסי לא אפשר לקיחת משכנתא ולא רכישת הדירה, לטענת האשה, סוכם בין בני הזוג כי אחיו של הבעל ירכוש את הדירה, ירשום אותה על שמו, יטול משכנתא ואילו הם ישלמו את החזריה, אשר יפרעו מחשבונו של הגיס.

3.                 ממשיכה האישה וטוענת כי כך אכן היה וכי תשלומי המשכנתא שולמו לחשבונו של הגיס חודש בחודשו לפי דרישת הגיס ולפי הוראות הבעל. לטענתה, בעלה ואחיו קשורים בעסקים משותפים ולאור העובדה כי על פיו של הבעל יישק דבר תדירות התשלומים כמו גם סכומם, סוכמו בין האחים.

4.                 לאור כל זאת, טוענת האישה כי למרות רישומה של הדירה ע"ש הגיס, בפועל מדובר בדירה משותפת לבני הזוג, דירה שרק לאחר שפרץ סכסוך בין בני הזוג, החליט הגיס כי הוא מבקש למוכרה.

5.                 במסגרת בקשה זו, נתבקש צו מניעה שיאסור על הגיס למכור את הדירה או להביא לשינוי במצבה המשפטי.

6.                 מנגד, טוען הגיס כי הדירה היא אכן דירתו. הוא מוסיף וטוען כי הוא שילם את המקדמה עבור רכישתה מכספים שקיבל ממכירת דירה אחרת שהייתה בבעלותו. מוסיף הגיס וטוען כי המשכנתא נפרעת מחשבונו ולמעשה, מדובר בדירתו בלבד, תוך שהוא מבקש לדחות מכל וכל את טענות האישה.

7.                 יצויין כי הבעל לא הגיש כתב הגנה, לא נכח בדיונים, ועד כה לא נשמע קולו.

8.                 מלבד האשה והגיס, נחקרו גם בעל הדירה עובר למכירתה, מר XXX (להלן: "המוכר"), וכן עו"ד נ', ב"כ של הגיס, אשר ייצגו בהסכם המכר.

דיון:

9.                 על מנת להתחקות אחר כוונתם האמיתית של הצדדים, יש ליתן את הדעת למכלול העובדות ולהתנהלותם של הצדדים ב-3 נקודות זמן; טרם חתימת הסכם המכר, במועד החתימה על ההסכם, ולאחר החתימה על הסכם המכר.

א. טרם החתימה על ההסכם:

10.              על סמך הראיות שנפרשו בפניי, נחה דעתי כי את המו"מ מול המוכר ניהלו בני הזוג ולא הגיס. עדותה של האשה בנקודה זו, ובכלל, הייתה עקבית והיא הותירה עלי רושם אמין לחלוטין.

11.              האישה העידה כי ניהלה את המו"מ מול המוכר, ואף ידעה לומר כי במהלך המו"מ שלח אליה בעלה הודעת טקסט (SMS), לפיה, היא התבקשה להתמקח על המחיר, כך שבמקום 1,080,000 ש"ח, הסכום "יעוגל" למיליון ש"ח. חיזוק משמעותי לדבריה, מצאתי בעדותו של המוכר, אשר חזר על דברים אלו במדויק.

12.              המוכר, אשר אף הוא הותיר עלי רושם אמין מאוד, איננו חלק מהסכסוך ולמעשה אין לו כל תועלת או עניין בתוצאות ההליך.

13.              המוכר השיב לכל השאלות שנשאל, לא ניסה לייפות את עדותו או להתחמק מנושא כלשהו. העד תיאר מו"מ שהתנהל בינו לבין בני הזוג, כאשר, לדבריו, הגיס לא היה חלק מאותו מו"מ.

14.              המוכר סיפר כי הגיס מעולם לא שאל אותו שאלות לגבי הדירה, לא התמקח עמו על הסכום ואף לא שוחח עמו בנוגע לשטח שצמוד לבניין בו ביקשו לבנות בניין. אך טבעי הוא כי נושאים חשובים אלו היו חלק משיחה בין המוכר לבין הקונה האמיתי, וכאשר הגיס כלל לא התעניין בכך, או כלל לא בא בדברים עם המוכר, הרי שיש בכך להחליש משמעותית את גרסת הגיס וללמד על זהות הרוכש האמיתי.

15.              המוכר העיד כי נושאים אלו לובנו בינו לבין האישה ותישאל השאלה המתבקשת: מדוע שהמוכר ישוחח עמה על נושאים אלו, אלמלא היא זו שהתכוונה לרכוש את הבית?!