צו מניעה ופיצוי בסך 200,000 ש"ח בגין שיווק וייצור נעליים מועתקות

     1.    התובעות, יצרנית נעליים (התובעת 1) ויצרנית ריקמות וקישוטים למוצרי אופנה (תובעת 2) עותרות לצווי מניעה, לפיהם יאסר על הנתבעים לייצר, לשווק ו/או לייבא נעליים בעלות חזות זהה או דומה לנעליים המיוצרות על ידן. כן תובעות הן מהנתבעים פיצויים וצווים למתן חשבונות, כפי שיפורט בהמשך.

התובעת 1 (להלן: "מודה") מייצרת ומשווקת נעליים תחת השם המסחרי "KRIZA"  ואילו התובעת 2 ( להלן: "פנינת השני") מייצרת ריקמות וקישוטים אשר חלק מהם מתקינה מודה בנעליים שהיא מייצרת.

            לטענת התובעות הן ייצרו (ב-2003) נעליים עם סוליות (שסומנו על ידן כמס'  535, 536), שיוצרו ופותחו על ידי מודה, ופייטים או עיטורים שיוצרו ע"י פנינת השני. דגמים אלה נקלטו היטב בשוק ושווקו בהצלחה רבה. הצלחה זו הניעה את הנתבעים 1-3 (להלן: "נעלי מרקו"), כך לטענת התובעות, לשווק נעליים בעלות חזות זהה או דומה, היינו המורכבות מסוליות וקישוטים או רקמות זהות לאלה אשר בנעליים המיוצרות ע"י התובעות.

טענה דומה של התובעות מופנית כנגד הנתבעים 4-6 (להלן: "הצעד השלישי), אשר משווקות נעליים תחת השם המסחרי EXIT, המיובאות ע"י הנתבעות 7-9. נעליים אלה דומות, ואף זהות, לנעליים המיוצרות ע"י "מודה" והמעוטרות ע"י "פנינת השני". 

עוד טוענות התובעות כי הנתבעות או מי מהן מפרות את הסימן המסחרי KRIZA בו עשתה "מודה" שימוש מאז 1987 ומשווקת נעליים דומות תחת שם מסחרי דומה ומטעה בשם BY KRIZA.

את תביעתן מבססות התובעות על מספר עילות תביעה כמו: גניבת עין, גזל מוניטין ועשיית עושר שלא במשפט.

2.      2.      הנתבעים דוחים את טענות התובעות וטוענים כי הצורות או הדוגמאות של הסוליות והעיטורים של נעלי מודה, אינם יחודיים והם "מתגלגלים" בשוק עוד בטרם "אימצה" אותם מודה ובטרם החלה לשווק את נעליה עם סוליות והעיטורים הנ"ל. הם מדגישים כי התובעות לא ביקשו ולא קיבלו זכויות של מדגם רשום, לא על הסוליות ולא על הנעליים, כמוצר מוגמר הכוללים את העיטורים והריקמות שיוצרו ע"י פנינת השני. עובדה זו, כך לטענת הנתבעים, מוכיחה את טענתם בדבר העדר כל בלעדיות או זכויות יוצרים בנעליים אלה. מוסיפים הנתבעים וטוענים כי כלל לא הוכח כי הנעליים נשוא התובענה צברו מוניטין עד כי הציבור הרחב מזהה אותן כנעלי מודה. גם השם המסחרי KRIZA, בו עושה מודה שימוש, אינו מוכר ואינו מזוהה עם התובעת ולעומת זאת השם המסחרי בו הם עושים שימוש BY KRIZA רשום על שמן כסימן מסחרי בישראל.

3.      3.       גניבת עין

טוענות התובעות כי הנעליים שיוצרו ע"י נעלי מרקו (דגם 450) ואלה ששווקו ע"י נעלי הצעד השלישי והנתבעים 7-9 דומים להפליא בצורתם וחזותם לנעליים שהן ייצרו ושיווקו.

משכך, ביצעו הנתבעים, לטענתם, עוולה של גניבת עין כמשמעותה בסעיף 1 לחוק עוולות מסחריות התשנ"ט-1999 הקובע:

"לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר".

האם עלה בידי התובעת להוכיח קיומה של עוולה זו.

שני יסודות טעונים הוכחה על מנת לבסס תובענה על עוולה זו: קיומו של מוניטין למוצר, או השרות של הלקוח, וקיומו של חשש סביר להטעיית הציבור כי טובין או שרותים שמציע נתבע לציבור - של התובע הם, או קשורים אליו.

(ראה: ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי - יהודי (1997) בע"מ - עיתון משפחה נ' אס.בי.סי פרסום שיווק וקידום מכירות בע"מ - עיתון משפחה טובה, פד"י נה (3) עמ' 933).

מחומר הראיות שהוצג בפני עולה כי התובעת 1 (מודה) עוסקת בייצור ושיווק נעליים תחת השם KRIZA קרוב ל-20 שנה. במסגרת זו שיווקה היא בתקופה הרלוונטית אלפי זוגות של נעלי נשים מדגמי: 790, 465, 455, 450, הם הדגמים אותם חיקו הנתבעים לטענתה.

(ייצורו של דגם נוסף של נעליים שכונה על ידי התובעת כדגם מס' 770, לגביו נטען חיקוי, הופסק ע"י התובעת ולפיכך אמנע מהתייחסות אליו).

כמות מעין זו של אלפי זוגות נעליים ששווקו בפרק זמן קצר יחסית (חודש ימים), למספר חנויות, מצביעה על ביקוש ועל קיומו של מוניטין לנעליים אלה כמיוצרות ומשווקות ע"י נעלי מודה, קרי התובעת.

(ראה נספחים ט'-י"א, י"ד וט"ז לתצהירו של ליאני ת/1).

העובדה כי הנתבעים חיקו או העתיקו דגמי נעליים אלה (כפי שיפורט בהמשך) בעלי העיצוב המיוחד, מצביעה אף היא על קיומו של מוניטין, שכן אילולא היה קיים, לא היו טורחים הנתבעים בהעתקן.