הסתדרות כללית- מרחב דרום ואח' נ' מפעלי ים המלח בע"מ

המחלוקת בין הצדדים להליך זה היא בשאלה - מהו הסיווג הנכון לעבירה הנטענת כלפי העובדים והאם רשאית הייתה המשיבה לנקוט כלפיהם בהליך של השעייה?

רקע עובדתי

1.המשיבה, חברת מפעלי ים המלח בע"מ (להלן: החברה או המשיבה) היא חברה פרטית המצויה בבעלות חברת כימיקליים לישראל (להלן: כי"ל). עיקר עיסוקה של החברה הוא ייצור ויצוא אשלג, מלח, ברום ומוצרים נלווים. מפעלי החברה ממוקמים בסדום ובהם נכלל מפעל הכלור, הוא מקום המחלוקת. מפעל הכלור הוקם בשנת 1976.

2.המבקשת 1, הסתדרות העובדים הכללית החדשה - מרחב הנגב (להלן: ההסתדרות) היא הארגון היציג של עובדי החברה ואילו המבקשת 2, היא מועצת העובדים של החברה (להלן: מועצת העובדים; שתיהן יחד להלן: המבקשות).

3.בין הצדדים מתקיימים יחסי עבודה קיבוציים במשך שנים רבות. בבסיס יחסי העבודה נחתם ביום 25.8.1960 הסכם קיבוצי הכולל הוראות שונות בדבר תנאי עבודה, שכר ותקנון משמעת (להלן: הסכם 1960). בהמשך נחתמו הסכמים נוספים, כך נחתם בשנת 1993 הסכם בסיס חדש אשר איגד את כלל ההסכמים, ההסדרים, הנוהגים והכללים שהיו נהוגים בחברה עד לאותו מועד (להלן: הסכם 1993). פרק 3 להסכם זה מתייחס לעבירות משמעת ועונשים בגין עבירות אלה והמהווה את תקנון המשמעת לעובדי החברה (להלן: תקנון העבודה) אשר הוראות פרק 3.18 שבו הסדירו את סוגי עבירות המשמעת והעונשים הצמודים להן.

מעת לעת, ערכו הצדדים שינויים בהסכמים ובתקנון העבודה. במסגרת זו הוספו בהסכמה עבירות ספציפיות נוספות וכן נקבעו עבירות מסוימות שבהישנותן תחשבנה כעבירת משמעת חמורה.

האירוע

4.ביום 9.3.2016 במהלך משמרת לילה במפעל הכלור נערכה ביקורת פתע. מכאן נחלקו הצדדים באשר לעובדות האירוע.

לטענת המשיבה, נתפסו כל ששת עובדי המשמרת ישנים במהלך משמרת הלילה. לדבריה, משהתייצבו מנהל המפעל, מר מני חיון, ורמ"ח אקלוגיה, רועי ברנדס בשערי המפעל, הופתעו לגלות שדלת הכניסה הראשית למתחם הפיקוד הייתה נעולה, דלת הכניסה האחורית הייתה חסומה באמצעות קרש ודלת הכניסה מצד חדר האחמ"ש הייתה נעולה אף היא. הווילונות במקום היו מוגפים. מר חיון ומר ברנדס פתחו את דלת הכניסה המובילה למסדרון באמצעות מפתח מאסטר, הגיעו לחדר האחמ"ש אשר היה חשוך, ושאחד המפעילים (מר י.מ.) נמצא בו ישן על הרצפה על גבי כריות וללא חולצת עבודה. השניים העירו את מר מ'.