1.ביום 18/4/16 התקיים בפניי דיון בבקשה למתן הפטר מותנה אשר הוגשה על-ידי החייב. בבקשתו זו הציע החייב להפטירו מחובותיו כנגד תשלום סך של 100,000 ₪. לדיון זה התייצבו החייב ובא כוחו; ב"כ המנהל המיוחד, עו"ד משה תורג'מן; ב"כ הכנ"ר; וכן נציגי הנושים בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "בל"ל"); ב"כ הנושה מיקי עוז עסקים בע"מ (להלן: "מיקי עוז") והנושה משה ניסים; ב"כ עיריית תל אביב. כמו כן, התייצב הנושה משה ניסים בעצמו. במהלך הדיון עמד החייב על בקשתו, מנגד הן ב"כ המנהל המיוחד, הן נציגת הכנ"ר והן הנושים ביקשו את ביטול צו הכינוס לאלתר. מכאן שבפסק דין זה עליי להידרש לשאלת מתן הפטר מותנה, כבקשת החייב, או ביטול צו הכינוס, כמבוקש על-ידי יתר הגורמים.
להלן העובדות הצריכות לענייננו.
2.צו הכינוס בעניינו של החייב ניתן ביום 14/6/12 והושת עליו צו תשלומים של 500 ₪ לחודש. יש לציין כי מדובר בהליך שני לחייב, זאת לאחר שהליך פשיטת רגל קודם שהתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר- שבע (6305/05) בוטל בעקבות דיון שהתקיים ביום 9/10/07 (להלן: "ההליך הקודם"). במסגרת דיון ההכרזה בהליך הקודם הוצגו ממצאים של חוקר פרטי ונטען כי החייב נהג שלא בתום לב, משכך חזר בו החייב מבקשתו למתן צו פשיטת רגל וההליך הקודם בוטל כאמור.
3.במסגרת ההליך הנוכחי הוגשו כנגד החייב 9 תביעות חוב בסכום כולל של 9,367,560 ₪. ביום 30/9/13 הגיש המנהל המיוחד בקשה לביטול ההליך, ראו בקשה מס' 4 בתיק. ביום 23/10/13 הגיש החייב את תשובתו לבקשת הביטול, ביום 4/12/13 הצטרף הכנ"ר לעמדת המנהל המיוחד וטען כי בשל חוסר תום לבו של החייב יש לבטל את ההליכים. החייב מצדו ביקש שהות להציע לנושיו הצעת הסדר, והצעתו עמדה על 300,000 ₪. הצעתו זו נדחתה על-ידי הנושים. יצוין כי בעקבות הגשת הצעת ההסדר לא ניתנה החלטה בבקשה מס' 4.
4.לאחר שנדחתה הצעתו של החייב להסדר נושים, הגיש הוא כאמור ביום 21/5/15 את בקשה מס' 5, היא הבקשה למתן הפטר מותנה כנגד תוספת הסך של 100,000 ₪. לשיטתו, סכום זה מהוון 16 שנים נוספות בהליך. בסעיפים 14-15 לבקשתו מציין החייב כי מעת מתן הצעת ההסדר חל שינוי לרעה בנסיבות חייו, כמו גם במצבם הכלכלי של בני משפחתו ומקורביו, ולכן ידו משגת כדי הסך של 100,000 ₪ בלבד. החייב מדגיש בבקשתו כי חובותיו נוצרו כבר לפני למעלה מ-15 שנה; כי במהלך ההליך הנוכחי לא הוגשה כל בקשה לשינוי גובה התשלומים; אין בידו כל נכסים הניתנים למימוש; ואין כל תועלת לנושים בהמשך ניהול ההליך. החייב דחה את טענות הנושים אשר הועלו במשך השנים לעניין תום לבו. בעניין הנושה מנשה ניסים, ציין החייב שמדובר בתביעה שהחלה עוד בשנת 1998; לגבי הנושה מיקי עוז ציין החייב כי לדעתו מדובר ברדיפה אישית. החייב הכחיש כי מסר דיווחים כוזבים במהלך ההליך. החייב ציין כי על מנת לבטל את הליך פשיטת הרגל, לא די בתהיות וסימני שאלה, אלא יש צורך בהצגת ראיות פוזיטיביות, וכאלו אינן בנמצא. החייב הפנה לפסיקה הרלוונטית וטען כי יש להיעתר לבקשת ההפטר. בין היתר, מציין החייב את גילו (50) ועברו הצבאי המפואר (לוחם בשייטת 13). החייב ציין כי עבר ניתוח לכריתת מלנומה ונמצא הוא במעקבים רפואיים. החייב טען כי הוא עובד בעבודות מזדמנות כמציל, שליח, חלוקת עיתונים, והכל על מנת למצות את כושר השתכרותו.
5.לבקשת ההפטר הגיבו המנהל המיוחד והנושה מיקי עוז. יצוין כי גם בנק הפועלים אשר נושה ב-24% הודיע על התנגדותו לבקשת ההפטר. בנק הפועלים ציין כי החייב ניסה להבריח נכסים ואינו מדווח אמת בקשר לרמת מחייתו. המנהל המיוחד בתגובתו סוקר את מחדליו של החייב בהליך. לשיטתו, קיימות סתירות בין תצהיר הסתבכותו הכלכלית לבין הממצאים אשר נמצאו בפועל על-ידי המנהל המיוחד. המנהל המיוחד מציין שהחייב ייחס את כל חובותיו לקריסת עסק בשם "לואיזה", אולם ממצאיו של המנהל המיוחד הוכיחו כי החייב ניהל גם עסק נוסף בשם "בסט ביי" ונתן ערבויות לעסק אחר בשם "קפה א. בימה". המנהל המיוחד טוען כי למרות טענות החייב שהיה רק שכיר ב"קפה א. בימה", הסתבר לו כי הוא נוהג בעסק זה מנהל בעלים.
6.המנהל המיוחד טוען כי גם במרוצת ההליך יצר החייב מחדלים רבים, ותיקן אותם באופן חלקי רק כשהדבר שירת את האינטרסים שלו. כך לא שילם החייב תשלומים חודשיים במשך 9 חודשים; לא הגיש כלל דוחות בשנת 2013; דוחותיו היו חסרים אסמכתאות מהותיות כגון חוזה שכירות של הנכס אליו עבר להתגורר במושב אודים; חוזה העסקה במקומות עליהם הצהיר ואסמכתאות בגין הוצאותיו. המנהל המיוחד ציין כי שכר הדירה המדווח אינו עקבי ולא ניתנו לכך כל הסברים. בנוסף, טוען המנהל המיוחד שמחקירותיו עלה שהחייב ירש מאביו זכויות בשני נכסים אותם העביר לאמו ללא תמורה או בתמורה חלקית בשעה שהיה חדל פירעון. המנהל המיוחד ער לעובדה כי הוא אינו יכול לפעול כנגד הענקות אלו בשל הזמן שחלף, אולם סבור שיש בכך כדי להשליך על תום לבו של החייב.
7.עוד בפי המנהל המיוחד טענות לגבי רמת חייו של החייב. החייב מדווח על הכנסה הנעה סביב סך של 5,000 ₪, אך מאידך דיווח בזמנים שונים על תשלום שכר דירה בסך 4,500 ₪. נטען כי החייב אינו ממצה את כושר ההשתכרות שלו או שאינו מדווח על ההשתכרות הנכונה בפועל. המנהל המיוחד מציין שההליך הקודם בוטל, בין היתר, לאור ממצאי החוקר שהצביעו על כך שהחייב אינו מדווח אמת לגבי הכנסותיו. המנהל המיוחד מצביע על כך שמיד בסמוך לאחר ביטול ההליך הקודם השתתף החייב בקורס סקיפרים בעלות של 8,000 ₪ ונרכשו עבורו שני קטנועים. אמנם נטען כי המימון נעשה על-ידי בת זוגתו דאז ועל-ידי דודתו או מעסיקו, אולם המנהל המיוחד טוען כי אם ברשות החייב לגייס מממנים לצורך מחייתו, מן הראוי כי יגייס כספים לצורך הצעת הסדר הולמת. המנהל המיוחד טוען כי אין להתעלם מהתנגדויות הנושים (מיקי עוז וניסים משה נושים יחדיו בסכום של כ-3.3 מיליון ₪; בל"ל בסכום של כ-270,000 ₪; ובנק הפועלים שהביע אף הוא את התנגדותו בסכום של כ-24% אחוז מסכום החוב).
8.הנושה מיקי עוז הגישה כאמור התנגדות וציינה כי כל נסיבות ההסתבכות הן בחוסר תום לב ותוך הטעיית הנושים. ב"כ הנושה מיקי עוז הפנתה בעניין זה לת"א 37769/97 ולפסק הדין שניתן בעניינו של החייב. לטענתה, הצעות ההסדר נועדו אך למשוך זמן. ב"כ הנושה מיקי עוז ציינה כי הוגשה כנגדו, לבית המשפט המחוזי בתל אביב, המרצת פתיחה בנוגע לנכסים אותם העביר לאמו ותביעה זו תחודש אם יבוטלו הליכי פשיטת הרגל. ב"כ הנושה מיקי עוז טוענת כי הוכח שהחייב לא דיווח אמת לחוקרת באשר לעבודתו בחברת "אבי מנופים".
9.הצדדים כאמור התייצבו לדיון בפניי ביום 18/4/16 וכל צד חזר על טענותיו. ב"כ המנהל המיוחד ציין, בין היתר: "ההרגשה היא שאיפה שלא נדרוך בתיק זה אנו נתקלים בסילופים של החייב, בחצאי אמיתות, בחוסר תום לב בהתנהלותו [...] הסברה היא שנכסיו של החייב מצויים בידי אמו, מוחזקים על-ידה, עד שהחייב ייצא לדרך חדשה ויכול ליהנות מהפירות שלהם ומהנכסים עצמם. זו התחושה הקשה של הנושים [...] אני סבור שבקשת ההפטר על סך של 100,000 ₪ כשאנו יודעים שהאם מחזיקה לפחות בשני נכסים, כשאחד מהם היא דירה ברח' חנקין בתל אביב בשווי של כ-2 מיליון ₪, הצעה זו אינה מביאה באופן ראוי את האיזון בין זכויות הנושים לבין זכויות החייב" (עמוד 2, שורות 6, 15, 23).
10.ב"כ הנושה מיקי עוז טענה בעת הדיון שכל התנהלותו של החייב מלמדת על ניסיון להעלים ולהסתיר רכוש ונכסים (עמוד 3, שורה 3). נטען כי החייב מצהיר הצהרות לגבי מצבו הקשה, אולם חי בדירות יקרות ומתגורר כעת במושב אודים (עמוד 3, שורה 8). הנושה ניסים מנשה הצהיר כי ראה את החייב במו עיניו מסתובב בשכונת תל ברוך-צפון בתל אביב, יושב בבתי קפה, נוסע בג'יפ ומתאמן במכון כושר (עמוד 3, שורות 19-20). ב"כ בל"ל הדגיש שהדוחות החודשיים הוגשו ללא אסמכתאות (עמוד 3, שורה 25). המנהל המיוחד הפנה בדיון לדף הפייסבוק של החייב ממנו עולה שהחייב מצהיר על עצמו כסטודנט במכללה למינהל ומצולם הוא רוכב על סוסים.
11.במענה לדברים הללו, ענה ב"כ החייב שמדובר ברדיפת החייב בגין חובות שנוצרו לפני 18 שנה, כאשר הנושה מיקי עוז נותן את הטון. החייב טוען שכל ניסיונותיו של מיקי עוז לפעול באופן עצמאי העלו חרס, ועל-פי ההלכות יש לתת לחייב הפטר. החייב ביקש אף הוא את רשות הדיבור, ציין כי נתון הוא בסערת רגשות, הדגיש כי הוא בן 51 והחובות נובעים מחברה שהקים לפני 20 שנה. החייב ציין כי המנהל המיוחד, הכנ"ר והנושים מעלים השערות בלבד ולא הוכח דבר, וכי הוא מבקש לצאת לדרך חדשה.
12.לאחר ששמעתי את הדברים, סבורני כי אין מקום ליתן הפטר כנגד סכום של 100,000 ₪. אזכיר מושכלות יסוד, התיק מנוהל על-ידי מנהל מיוחד אשר אמון על חקירת החייב, קיבוץ כל הנתונים הנוגעים לו, בחינת החומר הקיים והשוטף ומתן המלצות לניהול התיק. במקרה הנדון, ולמרות שחלפו כבר 4 שנים ממועד מתן צו הכינוס השני, החייב טרם הוכרז בשל מחדליו. לא זו אף זו, כבר כ-15 חודשים לאחר מתן צו הכינוס המליץ המנהל המיוחד על ביטול ההליך והטיפול בבקשת הביטול הושעה בשל העובדה שהחייב הגיש בקשות להסדר נושים, הצעות שנדחו כאמור. עמדתו של המנהל המיוחד שהינו כאמור הגורם המקצועי והאובייקטיבי בתיק (שכן, מונה על-ידי הכנ"ר ולא מטעם נושה זה או אחר), תמכה באופן נחרץ באי מתן הפטר ובביטול ההליך, וחלק מדבריו של ב"כ המנהל המיוחד צוטטו לעיל.
13.לא זו אף זו, לעמדתו של המנהל המיוחד הצטרף הכנ"ר שהינו הגורם המפקח על עבודת המנהל המיוחד, ומרבית הנושים. אציין כי הנושים אשר התייצבו לדיון, ביחד עם בנק הפועלים אשר הגיש את עמדתו בכתב וכן נושים נוספים שמסרו לב"כ מיקי עוז כי הם מצטרפים להתנגדות, מהווים מעל ל-50% מהנשייה. עוד אזכיר את סכום החובות הגבוה העומד על מעל 9 מיליון ₪. היענות לבקשת החייב במקרה הנדון למתן הפטר כנגד תשלום של 100,000 ₪, משמעה מחיקת חובות בסדר גודל עצום, ובכספם של הנושים המתנגדים עסקינן. על מנת לזכות במחיקת חובות כה רבה, על החייב להוכיח כי אכן התנהל באופן תקין בהליך.
14.הראיות המצויות בתיק אינן מלמדות על התנהלות תקינה. אין מחלוקת כי לחייב היו פיגורים בתיק והוא דאג להסירם מדי פעם בפעם רק כאשר הדבר שירת את האינטרסים שלו; החייב לא דיווח באופן שוטף ומגובה באסמכתאות על הוצאותיו והכנסותיו; החייב לא הציג מסמכים אלמנטריים הנדרשים על מנת לתמוך בטענות בדבר הוצאות והכנסות, כדוגמת הסכם שכירות והסכמי העסקה. כבר הוכח בעבר כי החייב לא דיווח אמת לגבי גובה הכנסותיו, והדבר היווה את הסיבה לביטול ההליך הקודם. נראה כי חשדותיהם של בעלי התפקיד והנושים כי החייב אינו מדווח אמת בנוגע להכנסותיו מבוססים, שכן אורח חייו אינו תואם את ההכנסות המדווחות. החייב מתגורר במושב אודים; החייב בחר שלא להשיב, למרות שנכח באולם, לטענות הנושה ניסים בדבר חברות במועדון כושר; נסיעה בג'יפ; היותו סטודנט במכללה למינהל (כך לטענתו). כל הסממנים הללו מהווים אכן אינדיקציה שהחייב אינו מדווח דיווחי אמת בדבר הכנסותיו והוצאותיו, והראיה כי הוא אינו מגבה את הדוחות החודשיים (שלא מוגשים כסדרם) באסמכתאות. כך המנהל המיוחד אינו יכול להתחקות אחר יכולתו הכלכלית. אציין כי בנקודה זו אין ממש בטענת החייב לפיה המנהל המיוחד לא הגיש בקשה להגדלת צו התשלומים החודשי. אזכיר כי כבר לאחר 15 חודש הגיש המנהל המיוחד בקשה לביטול ההליך.
15.בכל הנוגע להברחת הנכסים הנטענת, אכן במסגרת תיק הפש"ר לא ניתן לפעול כנגד העברת הנכסים הללו. עם זאת, החייב לא סתר את טענת ב"כ מיקי עוז לפיה תלויה ועומדת המרצת פתיחה בנוגע לנכסים אלה. כך שקיימת מסגרת שניתן לברר בה את הטענות לגופו של עניין וייתכן כי החייב מסתיר נכסים ולנושים תהיה אפשרות להיפרע מנכסים אלו שלא במסגרת תיק הפש"ר. אין להתעלם מטענה זו ומאפשרות זו, וסבורני כי יש לתת לנושים את האפשרות למצות את ההליכים כנגד החייב.
16.בכל הנוגע לאקלים המשפטי בו אנו חיים כיום, אכן עיני לא נעלמה מפסקי הדין שניתנו אך לאחרונה, ראו תיק פש"ר 227/06 חימאוי שלמה נ' חימאוי שרה ואח' (17/5/15) (פורסם במאגרים). ראו פסק הדין אשר ניתן על-ידי מותב זה בתיק פש"ר (תל אביב) 3456-12-09 יוסף מורד נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (28/5/15). בפסק דין חימאוי ובפסק דין מורד נסקרו ההלכות המשפטיות בעניין תום הלב, ואיני מוצאת מקום לחזור על האמור שם.
17.עם זאת, גם בפסקי הדין הנ"ל יש הפניות למקרים בהם סירב בית המשפט לתת הכרזה או הפטר, ראו תיק פש"ר (חיפה) 14911-07-12 ג.ח.י נ' כונס הנכסים הרשמי (22/1/15) ותיק פש"ר (חיפה) 17394-04-11 נטור נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה (17/1/15). במקרה שלפנינו, אין לי אלא להפנות לע"א 7994/08 דוד גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי (1/2/11) (פורסם במאגרים, להלן: "פס"ד גוטמן"). באותו מקרה, בית המשפט העליון הגיע למסקנה כי התנהלות החייב במסגרת הליכי הכינוס רצופה במצגי שווא ודי בכך לסכל את הכרזתו כפושט רגל. גם לגבי יצירת החובות קבע בית המשפט העליון שגרסתו של החייב נמצאה בלתי אמינה.
18.וכך נאמר בפס"ד גוטמן: "דרישת תום הלב ביצירת החובות, מחייבת בראש וראשונה את בחינת יחסו של החייב כלפי נושיו. פתיחת דף חדש ביחסי החייב עם נושיו, תוך ויתור סטטוטורי על חלק מחובותיו כלפיהם, הינה פריבילגיה שתינתן לחייב רק אם נהג כלפי בעלי חובו בתום לב, המתבטא בקיום סטנדרטים בסיסיים של התנהלות הגונה (ע"א 5877/92 שפיר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מז(4) 710, 713 (1993) (להלן: ענין שפיר); השוו: ענין גרינברג, בעמ' 814). יתר על כן, אין הצדקה להתיר שמיטת חובות החייב, אם התנהגותו כלפי נושיו בעבר מצביעה על אפשרות ממשית כי הוא עלול לצבור חובות שאינם ניתנים לפרעון גם בעתיד. בגידרה של חובת ההגינות המוטלת על חייב כלפי הנושים נקבע בעבר, כי בית המשפט לא יבוא לקראת אדם שהוציא מנושיו כספים וחפצי ערך במרמה ובטענות שווא (ענין הלבר, בעמ' 1315). הוא הדין באדם שחובותיו נוצרו בעיסקי סרק אותם הפעיל תוך זלזול בנושים (ענין בנבנישתי, בעמ' 207). בדומה לכך, לא ינתן סעד לפושט רגל "מקצועי", הצובר חובות חדשות לבקרים, וחוזר לבית המשפט שוב ושוב בניסיון להינצל מידי נושיו (ענין ולנסי, בעמ' 26; כן ראו ענין אשכנזי, בעמ' 58-59; ע"א 1003/09 מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי ([פורסם בנבו], 4.1.2010); לוין וגרוניס, בעמ' 174; ע"א 5178/92 אליהו נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 435, 439-440 (1995))" .
19.במקרה שלפנינו, עומדים המנהל המיוחד, הנושים והכנ"ר על הטענות לפיהן החייב יצר את חובותיו שלא בתום לב ולא דיווח אמת, לא במסגרת ההליך הקודם ולא במסגרת ההליך הנוכחי. נוכחתי לדעת כי אכן התנהלותו בהליך הנוכחי הייתה רצופת מחדלים, אם בדמות פיגורים, אי הגשת דוחות, אי הצגת מסמכים, חוסר יכולת להתחקות אחר מצב כלכלי אמיתי. נוכחתי בפער הגדול שבין טענות החייב לגבי מצבו הכלכלי הרעוע, לכאורה, ומאידך בעדויות וראיות לכך שמנהל הוא אורח חיים נהנתני ופזרני. החייב בחר שלא להשיב לטענות אלה בפניי; החייב בחר שלא להציע הצעת הפטר ראוייה שתגלם אף את מחדליו הנטענים; החייב בחר שלא להציע הצעת הפטר שתגלם את הטענות בדבר הברחת נכסים.
20.משכך, לנושים לא תצמח כל תועלת ממתן הפטר כנגד התוספת הזעומה המוצעת. מאידך, עשויה לצמוח להם תועלת אם יפוזר התיק וניתן יהיה לברר את טענת הברחת הנכסים. אמנם יש לאזן בין זכויות הנושים מחד לבין זכויות החייב מאידך, אולם אין להתעלם מגובה החובות הגבוה ולטענות בדבר דרך יצירת החובות והתנהלות החייב בהליך. לכל הפחות, היה מצופה מחייב שכזה להתנהל באופן תקין בהליך, אך זאת לא נעשה במקרה הנדון.
21.מכל הטעמים הללו, הנני מורה על ביטול צו הכינוס. צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל ביום 15/6/16.
המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י"ב ניסן תשע"ו, 20 אפריל 2016, בהיעדר הצדדים.
